רבי שלום תאומים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלום תאומים
לידה ת"ק
לבוב
פטירה ט"ו באייר תקפ"ח (בגיל 88 בערך)
שטפנשט
מקום פעילות קוליקוב, יאגיילניצה, שטפנשט
רבותיו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב, רבי ברוך ממז'יבוז'

רבי שלום תאומים (ה'ת"ק - ט"ו באייר תקפ"ח) היה רב חסידי, מקובל ומחבר ספרים, רבם של הערים: קוליקוב, יאגיילניצה ושטפנשט.

ביוגרפיה

נולד בלבוב בשנת ה'ת"ק לרבי אהרן תאומים (אחיו של רבי יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים"). סבתו - אם אביו - נישאה בזיווג שני להמגיד ממעזריטש, וכך התקרב לתנועת החסידות. בצעירותו למד אצל רבי לייב מימליס ראש החסידים בלבוב.

נשא את מינדל בת רבי אריה לייב. לאחר נישואיו לימד תלמידים בעירו לבוב, עד מינויו לרב העיר קוליקוב. לאחר מכן היה רבה של יאגיילניצה, ובשנת תקע"א מונה לרבה של שטפנשט. בתפקידו זה היה נוסע ללמד ולחזק בעיירות רומניה ובסרביה, ונודע כפועל ישועות[דרוש מקור].

רבותיו העיקריים היו נכדי הבעל שם טוב רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ואחיו רבי ברוך ממז'יבוז'. נסע גם להחוזה מלובלין, רבי משה מפשעווארסק, רבי בנימין מזלאזיץ, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, ורבי ישראל מקוז'ניץ - עמו למד את תורת הקבלה. קשרי ידידות עמוקים היו לו עם רבי צבי הירש מזידיטשוב והיו שולחים אחד לשני מכתבים וקונטרסים עם חידושי תורתם, ורבי שלום הדפיסם בספרו 'עבודת יום הכיפורים'.

בספריו הוא מביא כמה דברים ששמע מפי דודו הפרי מגדים.

נפטר בט"ו באייר תקפ"ח. בנו רבי פנחס נפטר ארבעים יום אחריו, ביום ד' בתמוז תקפ"ח.

רבי שלום ואשתו ובנם נקברו בכניסה לבית העלמין בשטפנשט והוקם אהל על קברם. האהל נחרב בשנת תשל"ח ברעידת אדמה, ובמשך השנים שחלפו התכסו הקברים ונעלמו. הקברים שוקמו בי' באייר[1] תשע"ח על ידי הרב משה מרדכי טוביאס והרב אברהם יעקב סלומון[2][3].

ספריו

  • "אור התורה" על סדר פרשיות התורה ודרשותיו[4].
  • "אור השבת".
  • "עבודת יום הכיפורים" והוא ביאור מקיף על ספר הקבלה הקדמון ברית מנוחה[5].

בהקדמת ספרו אור התורה הוא כותב, שבליל כ"ד באדר א' תקס"ז הגיע אליו בחלום רבי יעקב שמשון משפטיבקה ואמר לו שהגיע זמנו להיפטר מן העולם, ואחר שהתחנן שרוצה לגמור את כתיבת ספריו, בישרו שהוחלט בבית דין של מעלה שכאשר יגמור לכתוב ש"ל דפים מספרו אור התורה אז יגיע זמנו, וכן כתב בהקדמת ספרו עבודת יוה"כ: "כי ידענו בבירור על ידי מעשה שהיה כי מן השמים הסכימו על דברינו בחלק תורתינו".

בזמן כהונתו ברבנות העיר קוליקוב סידר לדפוס את הספר נועם מגדים לרבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד[6].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יום ההילולא של דודו ה"פרי מגדים".
  2. ^ ידיעה באתר JDN.
  3. ^ הקבר באתר האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים.
  4. ^ הספר באתר הספרייה הלאומית.
  5. ^ צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
  6. ^ הקדמתו לספר נועם מגדים.