רבי שמואל אהרן ראבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל אהרן ראבין
לידה ה'תקפ"ו
טורנא
פטירה כ"ז בתמוז ה'תרל"ז (בגיל 51 בערך)
קרלסבאד
מקום קבורה קראקא
תחומי עיסוק רב בזבאריב וקארטשין
רבותיו רבי זאב וולף פרנקל; רבי אריה לייב ליפשיץ; רבי חיים הלברשטאם מצאנז
תלמידיו רבי נתן נטע סג"ל לנדא
חיבוריו שם אריה; בית אהרן, ועוד
בת זוג חנה רחל
אב רבי צבי אלעזר
אם חיה מרים
מספר צאצאים 6

רבי שמואל אהרן[1] ראבין (ה'תקפ"ו - כ"ז בתמוז ה'תרל"ז) היה אב"ד זבורוב וקארטשין, מתלמידי הדברי חיים מצאנז.

ביוגרפיה

נולד בטורנא לרבי צבי אלעזר (כונה: רבי הערש לייזר) ששימש כדיין בבית דין הגדול בקראקא, ולחיה מרים. בילדותו למד עם אביו ונודע כעילוי. מחידושיו שחידש באותן שנים הוא הדפיס בספריו שהוציא לאור מאוחר יותר. לאחר הבר מצווה למד אצל רבי זאב וולף פרנקל אב"ד פשעווארסק ורישא מחבר ספר "משיב כהלכה"[2].

נשא את חנה רחל[3] בתו של הנגיד רבי ישראל דוב לינדנברגר מבריגל. לאחר נשואיו גר אצל חותנו שתמך בו כלכלית. בבריגל היה לתלמידו של ה"אריה דבי עילאי". בתקופה זו החל לכתוב תשובות בהלכה[4] והתכתב בהלכה עם גדולי דורו, ביניהם רבי שלמה קלוגר[5], רבי מרדכי זאב איטינגא[6] ורבי יוסף שאול נתנזון[7]. רבי יוסף שאול נתנזון התפעל ממכתביו ובעברו בבריגל בא לבקרו בביתו, מאוחר יותר כאשר הוציא לאור את אחד מספרי תשובותיו שלחו לרבי שמואל אהרן במיוחד. שם היו לו תלמידים רבים, ביניהם רבי נתן נטע סג"ל לנדא, לימים אב"ד אושפיצין[8].

אחר פטירת רבו האריה דבי עילאי היה לתלמידו של הדברי חיים מצאנז ויותר משלושים שנה הסתופף בצל רבו זה[9]. רבו היה רגיל לכנותו "מיין שמואל אהרן" (שמואל אהרן שלי). יחד עם חבורת תלמידי חכמים למד במשך 22 שנים אצל הדברי חיים את מסכת בבא מציעא[10]. כאשר נערך הספר שו"ת דברי חיים לדפוס ולא נשא חן בעיני הדברי חיים ביקש מרבי שמואל אהרן שיוציא זאת לאור מחדש עם הערות ומראי מקומות, לשם כך שהה כמה חודשים בעיר לבוב[11].

כשחמיו שתמך בו פשט את הרגל, פתחה אשתו של רבי שמואל אהרן מכולת[12], אך כעבור תקופה קצרה כילתה שריפה שפרצה במקום את החנות[13], בעקבות כך הורה לו רבי חיים מצאנז שיקבל על עצמו את הרבנות וזו תהיה גם סגולה לאריכות ימי צאצאיו שכמה מהם נפטרו בצעירותם[14].

בשנת ה'תרכ"ה מונה לרב ואב"ד בעיר זבורוב[15]. תקופה קצרה כיהן כרב בעיר זו וישנם מסמכים המעידים שכבר בשנת ה'תרכ"ז כיהן כרב בקארטשין. בשנת ה'תרל"ז הוזמן לשמש כרב בריישא, אך הוא לא רצה להענות להזמנה זו כיוון שזה שהיה כרוך במחלוקת[16]. נפטר בקרלסבאד בכ"ז בתמוז ה'תרל"ז ונקבר בקראקא ליד קברו של אביו[14].

צאצאיו

  • רבי מנחם מנדל, עלה לארץ ישראל וניהל את כולל גליציה. מחבר הספרים עיני מנחם ומסע מירון.
  • שפרה, אשת רבי ישראל וגשל, אב"ד בפריסטיק.
  • רבקה, אשת רבי שלום ריינמן, אב"ד נארול, מצאצאיו שמשו כאדמור"ים בשושלת נארול.
  • אסתר, אשת רבי יצחק פלאם, ממלא מקום חותנו בקורטשין. נהרג כתוצאה מיריות של פורעים בעיר לבוב בפרעות פטליורה בתום מלחמת העולם הראשונה.
    • רבי דוד האדמו"ר מאלעסק.
    • רבי שמואל אהרון האדמו"ר מדובצק (נרצח בשואה).
    • חתנו רבי חיים יעקב ספרין, האדמו"ר מקומרנא בירושלים.

ספריו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ שמו המקורי היה אהרן שמואל.
  2. ^ רבו הדברי חיים מזכיר זאת בהסכמתו לספרו של רבי שמואל אהרן בית אהרן, שו"ע הלכות גיטין.
  3. ^ תמונת קברה באתר myheritage.
  4. ^ ראה לדוגמא: בספרו שם עולם, חלק א סימן ב אשר מציין בסוף התשובה שהוא כתבו בהיותו בן 17.
  5. ^ ראו תשובה אל רבי שמואל אהרן בהיותו בבריגל רבי שלמה קלוגר, טוב טעם ודעת - מהדו' קמא, סימן א.
  6. ^ ראו רבי מרדכי זאב איטינגא, מאמר מרדכי, תשובה ל תשובה אל רבי שמואל אהרן בהיותו בבריגל; וראו שכתב זאת בהסכמתו לספרו של רבי שמואל אהרן בית אהרן, שו"ע הלכות גיטין.
  7. ^ ראו שכתב זאת בהסכמתו לספרו של רבי שמואל אהרן בית אהרן, שו"ע הלכות גיטין.
  8. ^ ראו תשובה אליו מ רבי שמואל אהרן, שם עולם - א, א וראו בתשובותיו של רבי נתן נטע לנדא, כנף רננה, תשובה כ"ו.
  9. ^ כך הוא מעיד בספרו בית אהרן, קובץ דרשות וחידושים, דרוש לשבת תשובה ה'תרל"ז.
  10. ^ משמשו של הדברי חיים - רבי רפאל צימטבוים, הגה"צ ר' שמואל אהרן ראבין אב"ד קארטשין‏, דרכי חיים.
  11. ^ רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, מקור חיים, אות שפ"ב; רבי שמואל אהרן מזכיר זאת בספרו שו"ת שם עולם סימן רט"ו
  12. ^ בנה רבי מנחם מנדל מזכיר זאת בהקדמה לספרו עיני מנחם.
  13. ^ רבי שמואל אהרן מזכיר זאת בהקדמה לספרו אם למקרא.
  14. ^ 14.0 14.1 לתולדותיו של רבינו, בית אהרן, באתר אוצר החכמה.
  15. ^ ראו בספרו בית אהרן דרוש ראשון שכותב "שדרשתי בק"ק זבארוב... כשנכנסתי לעבודת הקודש לקבל עול הרבנות בק"ק הנ"ל שנת תרכ"ה.
  16. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, רבי שמואל אהרן ב"ר צבי (הירש) אלעזר מקורטשין.