דברי חיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דברי חיים
מידע כללי
מאת רבי חיים הלברשטאם
נושא שו"ת, הלכה, חידושים על הש"ס, דרושים על התורה והמועדים
הסכמות רבי שלום אליעזר הלברשטאם רבי יצחק ישעיה הלברשטאם
הוצאה
תאריך הופעה ראשונה תרל"ה

דברי חיים היא סדרת ספריו של רבי חיים הלברשטאם, רבה של צאנז ואבי שושלת צאנז, המכונה על שמה. הסדרה כוללת שו"ת, פסקי הלכה בהלכות שמות גיטין והלכות מקוואות, וחידושים על התורה ומועדים ומסכת בבא מציעא.

רקע

רבי חיים הלברשטאם היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. בחייו חיבר שלושה חיבורים בשם דברי חיים. שניים מהם, הראשון על שמות אנשים בהלכות גיטין והשני על הלכות מקוואות, חוברו בספר אחד 'דברי חיים'. עליהם לא חתם את שמו, השלישי הוא שאלות ותשובות 'דברי חיים', עליו חתם את שמו.

לפי נכדו רבי משה הלברשטאם - המילה 'דברי' בגימטריה 'אריה' - שם אביו של רבי חיים (רבי אריה לייבוש מטרניגרד) וגם השם 'דברי חיים' בגימטריה 'מרים' (עם האותיות) כשם אימו[1].

על שמות אנשים והלכות מקוואות

ספרו הראשון מורכב משני חלקים: החלק הראשון על שמות אנשים ונשים הנכתבים בגט, והחלק השני על הלכות מקוואות.

את הספר הדפיס רבי חיים בשנת תרכ"ד בזולקבה, בעילום שם, כשבשער הספר נכתב ”שחיבר אחד התלמידים”. רבי חיים הקדים הקדמה קצרה לספר וחתם את שמו: ”שמי לא רשמתי מטעם הידוע”. הספר הודפס שנית במונקאטש בשנת תרנ"ב, על ידי בנו רבי ברוך מגורליץ שכותב בהקדמתו לספר שהוא קיבל את החיבור במתנה מאביו עוד בחייו וציוהו להפיצו, כן כותב שבעת חליו האחרון של אביו אמר כך: ”שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה”. הוא נימק את פרסום שם המחבר בכך שזהות המחבר כבר התפרסמה מעת ההוצאה הראשונה[2].

הספר נדפס בשלישית בשנת תשמ"ח במהדורת צילום על ידי ישיבת 'בני ציון' של חסידות באבוב, בסופו הערות של רבי יוסף שאול נתנזון על שמות אנשים[3], ויישובי האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב על ההערות, וכן מפתחות[4].

חלק ראשון - שמות אנשים ונשים (גט)

בתחילת הספר כתב רבי חיים 'פתיחה לשמות אנשים ונשים'. הספר מחולק לכמה נושאים:

  • 'שער האותיות והנקודות'- ביאור על האותיות והנקודות וההגייה בשמות אנשים
  • ביאור על פי ספר בית שמואל בשמות אנשים, ובו שלושה סעיפים: שמות אנשים, שמות נשים וכללים על שמות אנשים ונשים.
  • על ספר טיב גיטין, ובו: ליקוטי שמות, דיני שמות שנשתנו, הערות בדברי הפוסקים והטיב גיטין.
  • 'שער שינוי השמות' - הלכות שמות ששונו.
  • על סוגית "מעלין משטרות ליוחסין".
  • 'שער שינוי מקומות'.
שער ספר דברי חיים, מקוואות ושמות אנשים

חלק שני - מקוואות

בספר חידושים על שולחן ערוך הלכות מקואות ועל משניות מקואות. במהדורות חדשות נכללו בספר תשובותיו בעניני מקואות שנדפסו בשו"ת דברי חיים.

חלק זה הודפס מספר פעמים גם בנפרד, בשנת תשי"ז על ידי רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב; בשנת תשס"ו בירושלים, ו'ליקוטי הערות' מגדולי הדורות ועם הערות מרבי חיים מרדכי יעקב גוטליב מחבר ספר יג"ל יעקב; בשנה זו מהדורה מוערת נוספת עם ילקוט הערות.

בבא מציעא

בני רבי חיים כותבים בהקדמתם לספר[5] ש”למד מסכת זו בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה יותר מעשרים שנה וחידש חידושים נפלאים עד למרבה”. למעשה מה שהובא בספר זה רק חלק מועט מחידושים רבים שנאבדו עם הזמן[6]. הספר נכתב באופן קשה להבנה וללא מראי מקומות. הספר הודפס לאחר פטירתו בהסכמת בניו. הודפס שוב בשנת תש"מ על ידי רבי אליהו שמרלר שערך את הספר וציין מראי מקומות. בכרך זה, הודפס על פי הוראת רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם גם חלק מספר 'דברי חנה' של רבי חנה הלברשטאם, בענין בין השמשות. הספר הוהדר והודפס עם פירוש 'נצרף לחיים' בעריכת הרב חיים יעקב הורביץ, עם מראי מקומות שנסדרו על ידי רבי אליהו שמרלר ויצא לאור בשנת תשנ"ט, עם הסכמות מגדולי אדמו"רי בית צאנז ורבנים נוספים.

שאלות ותשובות

חיבורו המרכזי הוא שאלות ותשובות "דברי חיים", לפי נושאי אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. הוא הודפס בחייו בשנת תרל"ה בלבוב על ידי נכדיו. בהמשך הודפס פעמים רבות.

בתקופה מסוימת הוא נמנע מכתיבת חלק מהתשובות בעצמו, כדי שידיו לא יתלכלכו בדיו שהיא חציצה לנטילת ידיים, וכן מפני חולשתו[7], והוא נהג להכתיב את התשובות למקורביו בעל פה[8].

בין הרבנים שדן עימם בשו"ת נמנים: בנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, חתנו רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל[9] ומחותנו הקדושת יו"ט[10].

בתשובותיו הוא מביא מספר פעמים כי היו תשובות בכתב יד שנאבדו ממנו[11]. מספר תשובות הובאו לאחר מכן  ב"השמטות" בסוף הספר. תשובה נוספת נדפסה בסוף ספר דברי חיים על התורה משנת תרע"ג.

ספרי השו"ת (אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר - בכמה כרכים) הוהדרו במשך השנים על ידי נכדו הרב סיני הלברשטאם, חלק מהם עם ביאורים והוספות על ידי הרב סיני, בשם 'דברי סיני'.

פסקים בולטים

  • פירוש דברי הגמרא בעירובין 'מקום יש בראש להניח שתי תפילין', - גם ברוחב הראש[12].
  • התנגד לשימוש במצות מכונה ופסק שהם חמץ גמור[13].
  • התנגד ללבישת ציצית שנטוותה במכונה[14].
  • מי שבירך על תפילין ר"ת לא יברך שנית על תפילין רש"י[15].
  • אדמו"רות אינה עוברת בירושה, תוך שהוא מביא דוגמה מהבעש"ט, והמגיד ממזריטש שהעבירו את המשרה לתלמידיהם ולא לבניהם, למרות שגם בניהם היו צדיקים[16].

על התורה ומועדים

בעת חליו האחרון, הורה רבי חיים לבניו להדפיס את חידושיו על התורה והמועדים ועל מסכת בבא מציעא, ולקרוא אף לספר זה בשם "דברי חיים". רבי חיים נפטר בכ"ה בניסן ה'תרל"ו, ולאחר פטירתו קיימו בניו את הוראתו והדפיסו את החידושים במונקאטש בשני חלקים, בשנים ה'תרל"זה'תרל"ח[17].

מאז הודפס במספר מהדורות, ביניהם על ידי מספר חצרות חסידיות: צאנז, באבוב, ז'מיגראד בארצות הברית, מכון פאר מקדושים ועוד. בשנת תשע"ח הודפס במהדורה חדשה ומבוארת מעובד וערוך על פי שיעוריו של הרב מיכל זילבר בשם 'דברי חיים המבואר' בהוצאת חסידות צאנז גריבוב.

שער סדרת ספרי דברי חיים על התורה, הוצאת פאר מקדושים

סגנון דבריו

על סגנון אמירת דברי תורתו, כותבים בניו בהקדמתם לספרו על התורה[18] ”מדי שבת בשבתו, ובחדשים ורגלים, בהתאסף אליו גדולי ישראל וחכמיהם, ודרש לפניהם דברי תורה כנתינתן מסיני, כמעט נראה בחוש שכינה מדברת מתוך גרונו”. רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב כותב[19] עליו ”מדריכם בתורה וביראה ובענוה כמו רבותינו הקודמים” ומשמשו של רבי חיים, רבי רפאל כותב[20] ”בליל שבת קודש בשעת אמירת התורה, היו עיניו הקדושים סתומות ולבו פתוח, והיו רואין בעת אמירת התורה שהיה גופו הקדוש עם פני קדשו כולו אש”[21]. רבי חיים בעצמו אמר[22] ש”רבי צריך לומר תורה בבחינה כזו, שהוא לא ידע מה שהוא אומר, והחסידים לא יבינו מה ששמעו”.

רבי חיים העדיף לכתוב בעצמו את דברי התורה שאמר ולא הסתמך על אחרים[23]. רבי חיים בעצמו העיד ששרפים ואופנים אינם משיגים את דברי תורתו[24].

רבי שלמה מבאבוב אמר שעל דבריו של רבי חיים יש להתייגע כבדברי הראשונים[25].

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ בהקדמה לספר חמדה גנוזה.
  2. ^ רבי חיים הלברשטאם, דברי חיים, שמות אנשים, הקדמת רבי ברוך הלברשטאם
  3. ^ אחת מההערות הובאה בספרו שו"ת שואל ומשיב מהדורת תנינא, חלק ד' סימן קנ"ט, ד"ה 'והנה'.
  4. ^ דברי חיים שמות אנשים, הקדמת המו"ל, ניו יורק: ישיבת חסידות באבוב, ה'תשמ"ח
  5. ^ דברי חיים, מסכת בבא מציעא, הקדמת בני המחבר
  6. ^ דברי חיים, מסכת בבא מציעא, הקדמת בני המחבר
  7. ^ יורה דעה חלק ב', סימן קיח
  8. ^ הרב סיני הלברשטאם, שו"ת דברי חיים, בהקדמה, בני ברק תשע"ז
  9. ^ שו"ת דברי חיים, חלק יורה דעה סימן מ'
  10. ^ שו"ת דברי חיים, חלק אבן העזר סימן ב'
  11. ^ למשל בשו"ת דברי חיים, חלק ב', אבן העזר, סימן ב', הרב סיני הלברשטאם, תשע"ז
  12. ^ שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ו
  13. ^ שו"ת דברי חיים ח"א או"ח סי' כ"ג-כ"ה
  14. ^ שו"ת דברי חיים ח"א או"ח סי' א'-ב'
  15. ^ שו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב' סוף סימן פ"ב
  16. ^ דברי חיים חלק ב, חו"מ סי' ל"ב, (בסוף העמוד צד השמאלי).
  17. ^ בני המחבר, "תכתב זאת לדור אחרון", ספר דברי חיים א (על התורה), זאלקווא, תרל"ז.
  18. ^ רבי חיים הלברשטאם, דברי חיים על התורה, חלק ראשון, "תכתב זאת לדור אחרון" - הקדמת בני המחבר
  19. ^ עשר צחצחות, ערך רבי חיים מצאנז, מכתב מרבי צבי הירש מזידטשוב
  20. ^ רבי רפאל, דרכי חיים
  21. ^ הובא גם בספר 'דברי חייים המבואר', שנת תשע"ח
  22. ^ פי צדיק, שלשה שריגים, שריג א' אות י"ח
  23. ^ דברי חיים המבואר, מראש צורים
  24. ^ מתוך מכתב רבי אברהם איטינגר, נדפס בעשר צחצחות ערך רבי חיים הלברשטאם
  25. ^ מתוך הסכמת הרב יעקב יוסף הלברשטאם אדמו"ר מבית חיים יהושע, על ספר 'דברי חיים המבואר' חלק ראשון