רוברט לכמן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רוברט לכמן (28 בנובמבר 1892 – 8 במאי 1939) היה אתנומוזיקולוג יהודי-גרמני, פוליגלוט (גרמנית, אנגלית, צרפתית, ערבית), מוזיקולוג, אוריינטליסט ובכיר בספריה. היה מומחה למוזיקה של האוריינט, חבר בית הספר לברלין למוזיקולוגיה השוואתית ואחד מאבותיו המייסדים.
קורות חייו
לכמן נולד בברלין, לג'ני שנולדה וגדלה בלונדון וד"ר גאורג לכמן, שלימד בגימנסיה ההומניסטית בברלין. הוא למד נגינה בכינור, ערבית וצרפתית באוניברסיטת ברלין. במלחמת העולם הראשונה, שימש כמתורגמן במחנה השבויים בוונסדורף לשבויי מלחמה מצפון אפריקה והודו, שם הכיר לראשונה את המוזיקה הערבית. לכמן סיים תואר שני במוזיקולוגיה, בהנחיית יוהנס וולף וקארל סטומפ, והגיש את עבודת הדוקטורט שלו ב-1922, על המוזיקה העירונית של תוניסיה. המחקר שלו על המוזיקה של תוניסיה, הפך אותו לאחד החלוצים בחקר המוזיקה הערבית. הוא פרסם את הספר "MUSIK DES ORIENTS" (המוזיקה של האוריינט), מאמר מורחב על מוזיקה חוץ אירופית ב-1929 ומאמרים על המוזיקה שחיברו יוזף היידן ושוברט. את זכרונותיו ממחנה האסירים במלחמת העולם, הקליט והם שמורים בארכיון הצליל בברלין. עבודתו "טעמי המקרא ושירים יהודיים באי ג'רבה (1940)", מתבססת על הקלטות בעת ששהה בקהילה היהודית המקומית בג'רבה ב-1929.
משנת 1927 ועד 1933, עבד כספרן במחלקה למוזיקה בספריית המדינה בברלין. בהובלתו, קמו מספר פרויקטי תרגום מסות ערביות מימי הביניים. בשנת 1930, הקים עם מספר קולגות, את החברה לחקר מוזיקה אוריינטלית. לכמן מונה לעורך הרבעון "כתב העת הגרמני למדע המוזיקה המשווה"[1] שהודפס במשך שלוש שנים. ב-1932, מונה לראש ועדת פונוגרם[2] של הקונגרס העולמי למוזיקה ערבית בקהיר, והיה אחראי על הקלטת ההופעות בכנס, שם הכיר את עזרא אהרון שיהיה אחד מנושאי מחקרו.
באפריל 1935, עלה לארץ ישראל, לאחר שפוטר מתפקידו כמנהל הספרייה הלאומית בברלין, בעקבות עליית הנאצים לשלטון. עלייתו לא הייתה ממניעים ציוניים, אלא מתוך רצון להמשיך את המחקר המוזיקלי. הוא הגיע לירושלים בהזמנתו של יהודה לייב מאגנס, קנצלר ונשיא לימים (1935–1948) של האוניברסיטה העברית בירושלים, להקים מרכז למוזיקה מזרחית ו"ארכיון למוזיקה מזרחית". בארכיון הצליל במרכז, הקליט אלפי הקלטות של מוזיקה מזרחית ובהם שומרונים, בדואים, תימנים וצוענים. למרות זאת, בשנת 1938 הוחלטה הפסקת התקציב למימון המרכז. בשנים 1936-1937 הגיש סדרת הרצאות ברדיו כדי להפיץ את מחקריו ולהשיג מימון לעבודתו.
לכמן נפטר ממחלה ב-8 במאי 1939, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
מחקריו
לאחר הכרותו עם המוזיקה המזרחית בוונסדורף, המשיך את מחקרו במוזיקה ליטורגית, שהחל בעבודתו על יהודי ג'רבה והמשיך גם לאחר עלייתו לארץ. לכמן הקים משלחות מחקר שתיעדו טכניקות מוזיקליות של קהילות יהודיות בצפון אפריקה ובין השאר בטריפולי, בקביליה ובמרוקו.
לכמן למד עברית והתעניין במסורת היהודית: טעמי המקרא, פיוטים ובשירת השומרונים, שאותה החשיב למאגית ומסתורית. לפני עלייתו לארץ, החל בהעתקת ארכיונו על גלילי שעווה והמשיך בכך 3 שנים לאחר עלייתו במספר נסיעות לברלין. הקלטותיו נשמרו בידי תלמידתו, ד"ר אסתר גרזון-קיוי. ב-1964, הועברו ארכיונו לקמפוס גבעת רם, ושולב בארכיון הצליל הלאומי, שהיה בתחילה של האוניברסיטה העברית ולאחר מכן עבר לספרייה הלאומית. הארכיון שלו כלל אלפי הקלטות סאונד, תמונות ממשלחות המחקר לצפון אפריקה ומסמכי מחקר רבים.
כתביו
- Die Musik in den tunisischen Staedten, 1922
- the only editor of the "Zeitschrift für vergleichende Musikwissenschaft"( The Journal of Comparative Musicology), 1933-35 (Gesellschaft zur Erforschung des Musik des Orients - The Society for the Study of Oriental Music, from 1930-)
- Musik des Orients, 1929
Katz, Ruth, The Lachmann Problem (The Hebrew University Magnes press, Jerusalem, 2003)
Davis, Ruth F, Robert Lachmann: the Oriental Music Broadcasts 1936-37 (A-R Editions Inc, Middleton, Wisconsin 2013)
קישורים חיצוניים
- מידע על רוברט לכמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- גילה פלם, החוקר המסתורי של קסמי המוזיקה, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 14.08.2019
- רוברט לכמן: מוזיקולוג וחוקר 1892 - 1939, באתר מרכז לחקר המוזיקה היהודית
הערות שוליים
