רוני אלנבלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוני אלנבלום
רוני אלנבלום
רוני אלנבלום
ענף מדעי גאוגרפיה היסטורית
תרומות עיקריות
חקר ממלכת הצלבנים
חקר ההיסטוריה הסביבתית אקלימית
חקר ערים היסטוריות

אהרן רוני אלנבלום (21 ביוני 19527 בינואר 2021) היה פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים. גאוגרף והיסטוריון ישראלי שהתמחה בחקר ממלכת הצלבנים, בחקר הערים ההיסטוריות ובהיסטוריה סביבתית אקלימית. אלנבלום היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והיה עמית בקולג' קלייר הול בקיימברידג'.

ביוגרפיה

רוני אלנבלום נולד וגדל בבאר שבע כבן למאיר ובת שבע אלנבלום, ילידי פולין, והוא חי בירושלים מאז שנת 1974. למד לתואר ראשון בגאולוגיה ולתארים שני ושלישי בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בהוראה ובחינוך בבית הספר הניסויי ובחברה להגנת הטבע. עבודת הדוקטור עוסקת ב"ישוב הכפרי הפרנקי בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית" ונכתבה בהדרכת הפרופסורים בנימין זאב קדר ויהושע בן-אריה. בשנים 1989-1988 שהה בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז בהדרכת ז'אק לה-גוף ועשה פוסט-דוקטורט בסורבון. התמנה למרצה ב-1994, למרצה בכיר ב-1998, לפרופסור חבר ב-2005. שהה בשבתון כעמית מחקר בקולג' קלייר הול באוניברסיטת קיימברידג' בשנים 1999-1998 והיה עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים בירושלים בשנת 2008-9. עמד בראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 2008-2006 ובראש ארגון הסגל האקדמי הבכיר בירושלים במהלך השביתה של שנת 2008. היה נשוי ללינור בתם של אליהו לנקין, מפקד אלטלנה, ושל דוריס לנקין ולהם שלושה ילדים. הוא נפטר בינואר 2021.

מחקריו

רוני אלנבלום עסק בחקר ההיבטים המרחביים של ימי הביניים בכלל ותקופת הצלבנים בארץ ישראל בפרט.

ההתיישבות הכפרית הפרנקית בממלכת ירושלים הלטינית

זהו ספרו הראשון[1] המתמודד עם התאוריה שפותחה על ידי יהושע פראוור מהאוניברסיטה העברית וריימונד (אוטו) סמייל מאוניברסיטת קיימברידג' ושלפיה הצלבנים לא חיו כמעט ביישובים החקלאיים, אלא רק במבצרים ובערים, והארץ הייתה מיושבת על ידי תושבים מקומיים שהיו ברובם ערבים ומוסלמים. אלנבלום מסתמך על עדויות טקסטואליות וארכאולוגיות ומראה כי בתקופה הצלבנית היו בארץ יותר ממאתיים יישובים צלבניים ובהם כפרים, בתי חווה ופרברים חקלאיים. את אחד מן המקומות האלה, הכפר מעיליא שבגליל (Castellum Regis של הצלבנים), הוא הצליח לשחזר על סמך התעודות הכתובות ועל סמך סקר שדה שערך שם.[2] אלנבלום טוען גם כי מספר התושבים הנוצריים שחיו בארץ היה גדול מששיערו לפניו, וכי הצלבנים התיישבו באזורים שבהם חיו תושבים נוצרים מקומיים ולא התיישבו באזורים הלא-נוצריים של הארץ (כמו למשל במרכז השומרון או במזרח הגליל). אלנבלום הראה כי גם ההפך הוא הנכון וכי כמעט בכל מקום יישוב שהיה בו ישוב נוצרי בימי הביניים, הייתה גם התיישבות צלבנית.

מבצרי הצלבנים וההיסטוריה המודרנית

בספר הזה[3] מצביע אלנבלום על השינוי ביחס למסעי הצלב שהחל לדבריו במחצית השנייה של המאה ה-18. עד אז הוצגו המסעים ככישלון נורא שהחל אומנם במצוות ה', אך השתבש משחטאו הצלבנים והביאו לשפיכות דמים קשה של המונים שמתו על לא עוול בכפם. בראשית המאה ה-19 החלו הרומנטיקנים להציג את מסעי הצלב באור חיובי והפכו אותם מכישלון מביש למקור לגאווה. התופעה הגיעה לשיאה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19, כשעמים שונים החלו לנכס את מסעי הצלב ולהפוך אותם לחלק מן האתוסים הלאומיים שלהם. ראשונים היו הצרפתים ובעקבותיהם באו גם הגרמנים, האנגלים והבלגים. גם היסטוריונים הציונים השתמשו בהם לביסוס האתוס הלאומי הישראלי אך עשו זאת על דרך השלילה: העובדה שהצלבנים לא התיישבו בארץ ולא הצליחו למשוך אליה מהגרים נתפסו כסיבות לנפילת מסעי הצלב, ואילו ההצלחה הציונית בתחומים האלה נתפסה כערובה להצלחתה.

ההשפעה של השיח הלאומי והשיח הקולוניאליסטי על כיווני המחקר ניכרת עד עצם היום הזה. כך למשל, התפיסה שלפיה הצלבנים כוננו במזרח "מדינה", שהייתה מוקפת בגבולות קוויים והתפיסה שלפיה המבצרים נועדו להגן על הגבולות הללו הנה תפיסה אנכרוניסטית המושפעת מתפיסת מדינת הלאום במאה ה–19. גבולות בין מדינות במובן המודרני של המילה אינם ניזכרים בתעודות הימי ביניימיות וקרוב לוודאי שלא הייתה להם משמעות בתפיסת המרחב של בני התקופה. אלנבלום כופר גם בתקיפות של המושג "מבצר" עצמו. בכל יישוב ימי ביניימי היה מרכיב מבוצר, ובכל יישוב ימי ביניימי עסקו בחקלאות. המבצר (Castellum/Castrum) אינו אלא ישוב יותר גדול שהעניק שירותים שאי אפשר היה לספק במקומות קטנים יותר, כמו שווקים, כנסייה, וכדומה. אחד השירותים שנידרשו בימי הביניים היה הביטחון וה"מבצרים" העניקו לאוכלוסיית הסביבה גם את השירות הזה.

אלנבלום הראה שהרוב המוחלט של מבצרי הצלבנים נבנה בתקופות שלום ולא בתקופות של מלחמה ורובם הוקמו באזורים שבהם לא הייתה סכנה של התקפות חיצוניות. אלנבלום מעדיף להשתמש בביצור (Fortification) כאל טכנולוגיה צבאית יקרה ההולכת ומתפתחת ככל שמתפתחת טכנולוגיית המצור וכיבוש המבצרים של הצד שכנגד. המלחמה היא דיאלוג אלים המונצח בביצורים.

מאז המאה ה-19 יש ויכוח במחקר אם טכנולוגיית הביצור הקונצנטרי הומצא במזרח או שהובא לכאן מאירופה. לדעתו של אלנבלום טכנולוגיית הביצור הזאת הומצאה במזרח לאחר שהסתבר לפרנקים כי הביצורים הישנים, והפשוטים יותר, אינם עמידים עוד בפני מלאכת המצור המוסלמי והיה צורך בטכנולוגיות ביצור מתקדמות יותר. כוכב הירדן (Belvoir) הוא לדעת אלנבלום הביצור הקונצנטרי השלם הראשון שהוקם במזרח.

מצד עתרת (Vadum Iacob)

פרויקט חפירה מרכזי שאלנבלום עומד בראשו מאז 1993. מצד עתרת הוא מבצר צלבני, המצוי ליד גשר בנות יעקב, שהיה קיים במשך אחד עשר חודשים בלבד למן היום שבו החלו בבנייתו (באוקטובר 1178) ועד לכיבושו ולהריסתו ב-29 באוגוסט 1179. הכיבוש שהסתיים בטבח של מגיניו מתועד היטב במקורות הכתובים הערביים, מכיוון שמדובר היה במבנה מונומנטלי צלבני שנכבש לאחר שנים של תבוסות מוסלמיות. החפירה הניבה ממצאים ארכאולוגיים עשירים ובהם שרידים המתוארכים בצורה חד משמעית לשנים 1179-‏1178, עקבות של קרב וטבח ועדויות על תהליך הבנייה בימי הביניים. המחקר במקום עוסק בכמה רבדים. שאלות מרכזיות: 1. תולדות הבנייה בימי הביניים: רוב המבצרים בימי הביניים הושלמו לפני שנהרסו מאוחר יותר. העובדה שמצד עתרת נהרס לפני שבנייתו הושלמה מאפשרת שחזור של המבצר: מה בונים קודם, מה אחר-כך ומהי שיטת העבודה. 2. ימיו האחרונים של המבצר ותולדותיו של הכיבוש. 3. הסוס הימי-ביניימי: במבצר נמצאו כעשרה שלדים של סוסים. 4. המבצר נבנה על הקו של השבר הסורי-אפריקאי, הוא זז צפונה כ-2 מטר מאז הצלבנים וכ-8 מטר מאז תקופת הברזל. אלנבלום כתב על התקדמות השבר הסורי-אפריקאי ב-5,000 השנים שחלפו.[4]

שינויי אקלים בימי הביניים

אלנבלום טוען שבמאה ה-11, לפני בוא הצלבנים, היה שינוי אקלימי דרמטי במזרח אגן הים התיכון שבא לידי ביטוי בשתי צורות: בצורות חסרות תקדים בנילוס שהארוכות שבהן נמשכו חמש, שש ושבע שנים ושמצרים לא יכלה לעמוד בהן, וגלי קור בעיראק. בעניין זה עוסק ספרו האחרון שראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 2012 : The Collapse of the Eastern Mediterranean.

פרויקטים עכשוויים

אלנבלום עוסק בפיתוח גישה תאורטית מכלילה ל"שבריריות" שלפיה, תקופה קצרה יחסית של עשור אחד או שניים שבה מתרחשות הפרעות אקלימיות, עלולה לגרום לתופעות חברתיות קשות ביותר ואילו התייצבות או שיפור קל יחסית בתנאי האקלים למשך כמה עשורים עשויה ליצור תנאים של שפע.

אלנבלום השתתף במיזם העדכון וההרחבה של אוסף התעודות והמכתבים של המדינות הצלבניות במזרח (Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database), שראשיתו במפעלו של הביבליוגרף וחוקר מסעי הצלב ריינהולד ריריכט.[5]

ספריו

  • Ellenblum, R., 1998, Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem, Cambridge, Cambridge University Press, 425 pages.
  • . Crusader castles and modern histories / Ronnie Ellenblum. Cambridge, UK : Cambridge University Press, 2007
  • In laudem Hierosolymitani : studies in Crusades and medieval culture in honour of Benjamin Z. Kedar / edited by Iris Shagrir, Ronnie Ellenblum and Jonathan Riley-Smith. Aldershot : Ashgate, 2007.
  • The Collapse of the Eastern Mediterranean - Climate Change and the Decline of the East, 950-107, Cambridge University Press, 2012.

ספרי הדרכה

  • עם אברהם שטאל, ובני פרנקל, קיסריה: הדרכה באתר היסטורי מגוון / [ירושלים] : משרד החנוך והתרבות - אגף הנוער - היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ב 1982. ‬
  • עם עמיר אידלמן, ונחמה שפרן, נדידת היבשות, (ערכה: נחמה שפרן), [ירושלים] : משרד החינוך והתרבות - אגף הנוער - האגף לטיפוח רווחה ושיקום - היחידה לידיעת הארץ ולמודי שדה, תשמ"ד 1984, תשמ"ו 1986. ‬
  • הכרמל וחופו : למורה ולמדריך : חומר לימוד לתלמידי החטיבה העליונה, מתאים לתוכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות / כתבו ועיבדו בני פרנקל, רוני אלנבלום ... ; איורים - ורד שתיל ... ירושלים : משרד החינוך והתרבות-אגף הנוער-האגף לטיפוח רווחה ושיקום-היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, תשמ"ו-1986. ‬
  • The walls of Jerusalem : a guide to the ramparts walking tour / Ronnie Ellenblum, Amnon Ramon. Jerusalem : Yad Izhak Ben-'Zvi, c1995.
  • תוכניות ומפות לקורס ערים היסטוריות באירופה, (ערכה: עינת גפן), ירושלים : האוניברסיטה העברית - המחלקה לגאוגרפיה, תשנ"ח-1998. ‬

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ Ellenblum, R., 1998, Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem, Cambridge, Cambridge University Press, 425 pages.
  2. ^ Ellenblum, R. 1996, “Colonization Activities in the Frankish East: The Example of Castellum Regis [Mi'ilya]”, English Historical Review, 111, 104-122.
  3. ^ Crusader castles and modern histories / Ronnie Ellenblum. Cambridge, UK : Cambridge University Press, 2007.
  4. ^ תאיר שכנר רוכמן, מבצר על קו השבר, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2007
  5. ^ Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0