ר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רי"ש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר
Hebrew letter resh.png
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
׆
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי. התפתחה מצורת הראש, מכאן שמה[דרוש מקור]רי"ש (רֵיש).

המבטא המקורי של רי"ש היה כנראה עיצור מכתשי, מקיש (IPA: ‏[ɾ]) בנדנוד חוד הלשון ליד השיניים כמו בשאר השפות השמיות. הגייה זו נשתמרה ברוב עדות ישראל עד קום המדינה.

במאות האחרונות הפך ההגה /r/ בכמה לשונות אירופאיות, כגון צרפתית וגרמנית (מלבד ניבים דרומיים), וכן בהרבה להגים של היידיש, לעיצור ענבלי [ʀ].

עם זאת, ההגיות הנפוצות בישראל נשמעות כעיצור חוכך קולי ענבלי מקורב [ʁ̞], כוילוני מקורב [ɰ] ובסופי מילים אף כתנועה אחורית, סגורה ובלתי-מעוגלת, [ɯ]. מעטים מקפידים להשתמש בהגייה הענבלית הרוטטת.

בדיבור פורמלי מאוד, כגון ברדיו, עדיין מקפידים על ההגייה המקורית. אילן אלדר ("תורת הקריאה במקרא"), מביא עדות שבארץ ישראל בימי הביניים הייתה הרי"ש ענבלית, אך ההיסטוריה של תופעה זו אינה ברורה.

בחלוקתן של אותיות בספר יצירה לחמשת מוצאי הפה שייכת הרי"ש לעצורי השיניים: זשסר"צ. ראיה זו משקפת את הגייתה המקורית כעצור קדמי ולא ענבלי. אך בספר יצירה (פרק ד') יש התייחסות לקבוצת אותיות בג"ד כפר"ת להבדיל מבג"ד כפ"ת כמקובל בדקדוק העברי, דבר המרמז על הגייה כפולה לאות זו כמו שאר אותיות בג"ד כפ"ת.

דגש ורפה

בחוקי הדקדוק העברי האות ר' מתנהגת לעיתים כאות גרונית. כך, למשל, היא אינה מקבלת דגש. אמנם אין זו תוצאה של הגייה ענבלית של הרי"ש, רק שהיא נחלשה כגרונית (ראו דקדוק ברגשטרסר 28U). יש אמנם מסורות לשון של העברית קדומה שהייתה מצויה בין הכהנים בני משמרת מעזיהו (ולאחר מכן אצל ההגייה התימנית והספרדית - קהילות בגדאד, חאלב וג'רבה[1] של לשון חז"ל), שבהן רי"ש מקבלת דגש חזק לאורך כל הנטייה ככל עיצור אחר. במקרא עצמו יש שבעה עשר מקומות שבהם רי"ש דגושה בדגש חזק (בעיקר בנביאים הראשונים, שיר השירים ומשלי), ומדובר כנראה בשריד לשלב שבו הייתה רי"ש דגושה בנוסח המסורה, או בחדירה של הגיית לשון חז"ל לתוך הניקוד הטברני של המקרא.

בגימטריה ערכה 200. בערכה זה היא מופיעה במושג "רמ"ח איברים".

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ר' היא כ־5.42% מכלל אותיות האלפבית העברי.

ר' הוא הקיצור של רב, רבי, רבן, רבנו, וכן של ראה או ראו (לצורך הפניה).

האות ר' מופיעה בביטוי העברי:

  • בשין-קוף-ריש: בשקר. נאמר, בשפת הילדים, לאחר דברים שאינם אמת.

ייצוג האות ר'

האות ר' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות ר' בערך F8, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E8.

בקוד מורס מיוצגת האות ר' באמצעות הרצף: .-. (נקודה קו נקודה).

ReishBraille.png

הוא ייצוגה של האות ר' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ר' באמצעות המילה "רות".

באיתות בדגלי סמפור ר' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה צפון-מזרחה ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

האות ר' בשפות עתיקות

פרוטו שמי פיניקי ארמי
ר' (רַאשׁ) באלפבית הפרוטו-כנעני ר' באלפבית הפיניקי ר' באלפבית הארמי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קציעה כ"ץ, מסורות הלשון הספרדיות בקריאת המשנה, עמ' 94.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0