ריקוד דגלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריקודגלים ברחבת הכותל המערבי

ריקוד דגלים, או ריקודגלים, או מצעד הדגלים הוא מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים (בתאריך כ"ח באייר) בירושלים, החל משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב, כדי לחגוג את איחודה של העיר ואת חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים, בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים. המצעד מלווה בריקוד, בשירה ובהנפה של דגלי ישראל. מציינים בו את זכרו של יוזם האירוע, הרב יהודה חזני.

"ריקודגלים" בירושלים

ראשיתו של המצעד במנהגם של הרב צבי יהודה קוק ותלמידי ישיבת מרכז הרב לצעוד לכותל דרך רחוב יפו, בשירה ובריקודים, בשעות הלילה לאחר סיום עצרת החג בהיכל הישיבה. מנהג זה החל בשנת תשכ"ח (1968). בשנת תשל"ד (1974) יזם יהודה חזני, תלמיד הישיבה, הבאת תזמורת וצירופם של בני ישיבות תיכוניות לאירוע. מאוחר יותר הוחלט להעביר את האירוע לשעות היום על מנת לאפשר לאנשים נוספים ליטול חלק בצעדה.[1] כיום מארגנת את הצעדה עמותת "עם כלביא", ובראש התהלוכה עומד הרב חיים דרוקמן.[2] האירוע ממומן על ידי העמותה, עיריית ירושלים, משרד החינוך והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. ב-2018 עלה האירוע כמיליון שקל.[3]

במהלך המצעד מציפים את רחובות העיר רבבות צועדים נושאי דגלי ישראל, המלווים בתזמורות ניידות על גבי משאיות שמנגנות שירים חסידיים. במספר נקודות בדרך מקימים במות נייחות שעליהן מתקיימות הופעות של אמנים שונים. רוב המשתתפים בצעדה ובחגיגות הם אנשי הציונות הדתית שעולים לעיר מכל רחבי הארץ.

ברוב השנים החל המצעד מאזור מרכז העיר ירושלים, מגן העצמאות או מגן סאקר, עלה מזרחה לכיוון רחוב יפו, דרך כיכר ספרא, ועד לכיכר צה"ל. בשלב זה מתפצלים הצועדים ונכנסים לעיר העתיקה דרך שעריה, עד שלבסוף מגיעים כולם לכותל המערבי, שם מתקיימת הרקדה המונית בשיתוף זמרים ואישי ציבור. בשנים האחרונות ישנה הפרדה והנשים צועדות לפני הגברים או להפך. בעבר נהגו הצועדים להיכנס לעיר העתיקה גם דרך שער האריות, אך בשנים 2010–2016 אסרה המשטרה להיכנס משער זה.[4] בשנת 2011 הסיטה המשטרה את מסלול הצעדה מזרחה, והוא עבר משייח' ג'ראח לאורך כביש מספר 1 העירוני (שדרות בר לב), וכמו בעבר נכנסו לעיר העתיקה דרך כמה משעריה. בשנת 2017, לכבוד 50 שנה לאיחוד ירושלים הוחלט שריקוד הדגלים גם יקיף את העיר העתיקה ממזרח וייכנס אליה דרך שער האשפות.[5]

במספר צעדות במשך השנים אירעו חיכוכים בין משתתפים בצעדה לבין ערבים תושבי מזרח ירושלים. החיכוכים כללו אלימות פיזית ומילולית משני הצדדים.[6][7] היו שביקרו את עצם קיום האירוע, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.[8] בשנים 2015 ו-2016 דחה בג"ץ עתירות שהגישו עמותת "עיר עמים" וארגון תג מאיר ובה דרשו למנוע את מעבר התהלוכה ברובע המוסלמי.[2]

במאי 2021, נערכה צעדת הדגלים במקביל לעיד אל פיטר. לאחר פרוץ המהומות בירושלים. הממשלה חסמה את הכניסה לעיר העתיקה במסגרת המצעד, ומארגני הצעדה החליטו לבטל את האירוע כולו, כדי להראות שכל ירושלים היא אחת, ולא יחגגו את שחרורה רק בחלק ממנה. הצעדה נמשכה, אך נפסקה לאחר כשעתיים, כשנשמעו אזעקות ברחבי העיר. האירוע פוזר על ידי המשטרה ללא התנגדויות מצד החוגגים, אך בכותל נערכה עצרת במקביל להתפרעויות ברחבי הר הבית. מארגני המצעד תכננו כמה ימים לאחר סיום מבצע "שומר החומות" להשלים את המצעד, שלא התקיים בשלמותו. המצעד תוכנן ל-15 ביוני 2021, ואושר גם על ידי הממשלה ה-36, החדשה,[9]למרות איומי החמאס להסלמה בטחונית.

בערים נוספות

החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 נערכים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל מתוך מטרה להרחיב את מעגל החוגגים. במצעדים אלו משתתפים חניכי תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים מקומיים, אנשי הגרעינים התורניים וגורמים נוספים.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0