ריקי שפירא-רוזנברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריקי שפירא-רוזנברג
לידה 1967 (גיל: 57 בערך)
ירושלים
מדינה ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן

ריקי שפירא-רוזנברג (נולדה ב-1967) היא עורכת-דין, פעילה חברתית, פמיניסטית אורתודוקסית ישראלית.[1]

ביוגרפיה

שפירא-רוזנברג היא נכדה למשפחה חרדית, דור שמיני בירושלים. אמה גדלה במשפחה חרדית בבתי ורשה, אך חונכה במסגרות המזרחי והייתה מורה בשפיצר. אביה גדל בשכונת מקור ברוך, למד כלכלה באוניברסיטת קולומביה ומשפטים באוניברסיטה העברית ועבד כמשפטן במשרד מבקר המדינה.

את לימודי התיכון השלימה שפירא-רוזנברג בפלך, שם קיבלה חינוך פמיניסטי מאליס שלוי. שירתה בצבא כמורה חיילת. בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, ותואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל וחינוך מהאוניברסיטה העברית.[1]

בין השנים 2000–2001, עבדה כעורכת דין בשדולת הנשים בישראל, ובעשור העוקב ניהלה קליניקות משפטיות לזכויות נשים, במכללת שערי משפט ובמכללה למינהל, וכן קליניקה משפטית לדיני עבודה וביטחון סוציאלי במכללת שערי משפט.[1]

פעילותה

בין השנים 2002–2015 כיהנה במספר תפקידים ב"קולך" - פורום הנשים הדתיות, בין היתר כחברת הנהלה וכיועצת משפטית.[2]

החל משנת 2009 פועלת שפירא-רוזנברג כעורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה. בעבודתה מייצגת גם נשים חרדיות.[1]

זכויות נשים ומאבק בהדרה

במאבק נגד הפרדה מגדרית באוטובוסים ייצגה שפירא-רוזנברג ארבעה ארגונים כידידי בית המשפט, שם נקבע כי מפעילות תחבורה ציבורית יחויבו לקבוע בכל קווי האוטובוס בהם הופעלו בעבר הסדרי מהדרין שלט שיורה: "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר (למעט המקומות המסומנים לאנשים עם מוגבלויות), הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".[3]

כמו כן, ייצגה שפירא-רוזנברג את קולך במאבקן בתחנת הרדיו קול ברמה שהדירה כליל נשים משידוריה. בפסק דין "קולך" נגד "רדיו קול ברמה" התקבלה עמדת התובעות ונפסקו תשלומי פיצויים מצד התחנה.[4] הייתה זו הפעם הראשונה בה הוגשה תובענה ייצוגית בנושא אפליה, וכן הפעם הראשונה בה אפשר בית המשפט לארגון כלשהו להגיש תביעה בשם תובעות פרטיות.[1]

חופש הפולחן לנשים

שפירא-רוזנברג מכהנת כחברת הנהלה בארגון נשות הכותל ומעורבת במאבקן לקיום מנייני תפילה נשיים ברחבת הכותל, מה שברבות השנים קיבל ביטוי בגיבוש מתווה הכותל.[5][6]

שפירא-רוזנברג המציאה את "ברכת הכוהנות" הראשונה שהתקיימה בחול המועד פסח 2016, בה ברכו עשרות נשים שהן נצר למשפחות כהונה את המתפללות, במקביל לאירוע של ברכת הכהנים המסורתית.[7]

תקשורת ופוליטיקה

בשנת 2016 נבחרה על ידי רשת ה-BBC להשתתף בסדרה "Her Story" העוסקת במנהיגות נשית בעולם, בפרק העוסק בשינוי נשי בעולם הדת.

החל משנת 2015 החלה שפירא-רוזנברג לפעול גם בזירה הפוליטית לקידום זכויות אדם, זכויות נשים, פלורליזם ושוויון, והצטרפה כחברת הנהלת סיעת מרצ.

חיים אישיים

ריקי מתגוררת בירושלים, נשואה ואם לחמישה ילדים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אורי נרוב, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, באתר הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא
  2. ^ חברות ועד מנהל ומנכ"ליות בעבר, באתר www.kolech.org.il
  3. ^ בג"ץ 746/07 נעמי רגן ואח' נ' משרד התחבורה ואח', ניתן ב-5 בינואר 2011.
  4. ^ "רדיו "קול ברמה" ישלם פיצויים בסך מיליון שקל בגין הדרת נשים". הארץ. נבדק ב-2022-05-17.
  5. ^ הנהלה וצוות, באתר נשות הכותל
  6. ^ אייכנר, קובי נחשוני ואיתמר (2016-01-30). "הסדר היסטורי בכותל: רחבה שוויונית לזרמים הפלורליסטים". Ynet. נבדק ב-2022-05-17.
  7. ^ "נשות הכותל מציגות חידוש דתי: ברכת כוהנות". הארץ. נבדק ב-2022-05-17.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0