רפאל (מלאך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המלאך רפאל הוא אחד מארבעת המלאכים העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ (גבריאל, מיכאל, רפאל ואוריאל). ראשי התיבות של שמותיהם הוא גמר"א. משמעות השם היא "רפא א-ל".

ביהדות

רפאל הוא מלאך הממונה על הרפואה. חז"ל מספרים כי היה בין שלושת המלאכים שניצבו לפני אברהם, והוא המלאך שריפא את אברהם אבינו לאחר שנימול ולאחר מכן הציל את לוט מסדום[1].

בתנ"ך עצמו אין בדרך כלל אזכור מפורש של שמות המלאכים. כבר בזמנם של חז"ל, עלתה הטענה, למשל על ידי האמורא רבי שמעון בן לקיש, כי שמות המלאכים הם שמות באכדית ובבלית, שהובאו לארץ עם חזרתם של גולי בבל. חוקרים וארכאולוגים מודרניים נוטים להסכים לטענה זאת.

מתוך שבעת המלאכים העיקריים רק שלושה מוזכרים במפורש בשמם: גבריאל, מיכאל, ורפאל. ארבעת המלאכים העיקריים הנוספים (אוריאל, רגואל, שריאל, ירחמיאל) מוזכרים בסיפרות החיצונית, בספר חנוך, החל מהמאה השנייה לספירה.

בדתות האחרות

בנצרות

גם במיתולוגיה הנוצרית מייחסים לרפאל את יכולות הריפוי המיוחדות, ואף כאן הוא מוכר כמלאך שריפא את אברהם אבינו בשליחות הא-ל. כמו כן, באמונתם, המלאך רפאל הוא הממונה על המסעות והשליחויות, והוא השומר על הנוסעים בדרכים.

באסלאם

גם במיתולוגיה האסלאמית דמות המלאך רפאל משמעותית. רפאל, המכונה בערבית איסראפיל (ﺇﺳﺮﺍﻓﻴﻞ), הוא אחד מארבעת המלאכים המוזכרים בכתבי הקודש, ביחד עם המלאכים ג'יבריל (גבריאל), מיכָּאִיל (מיכאל), ואיזְרָעאִיל (עזריאל). בניגוד לשלושת המלאכים האחרים המוזכרים בקוראן עצמו, מוזכר המלאך רפאל/איסראפיל בספרות החדית'.

לפי החדית', יהיה המלאך רפאל המבשר את הגעת יום הדין, על ידי נשיפה בקרן עצומת ממדים, הקרויה "סוּר". לפי האמונה, ינשוף המלאך רפאל בקרן פעמיים: הנשיפה הראשונה תבשר את תחילת יום הדין, ואלו בנשיפה השנייה ייאספו כל נשמות המתים בנקודת האמצע בין גן עדן לגיהנום, שם ייחקרו על חטאיהם ועל מעשיהם הטובים.

ספר רפאל המלאך

חיבור עממי, המיוחס לר' יהודה יודל רוזנברג, ובו אוצרות של קמיעות, רפואות, סגולות, השבעות, לחשים הקשורים ברפאל המלאך.

  • רפאל המלאך, מאת רוזנברג, יהודה יודל 1860-1936, בספר זה נקבצו א. סגולות וקמיעות, ב. רפואות מועילות להרבה מחלות ג. לחשים להרבה מחלות, חיברתי אני יהודה יודל בר’ ישראל יצחק רוזנברג, בצירוף קונטרס שימוש תהלים ושער הלחשים, להגאון ר' חיים יוסף דוד אזולאי, ירושלים, 1986.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0