רפי סיטון
| לידה |
1931 (גיל: 93 בערך) סוריה |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1949 |
| השתייכות |
 המוסד |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
רפי סיטון (נולד בשנת 1931) עסק במשך 55 שנים בתפקידי מודיעין בכירים בצה"ל, בשב"כ ובמוסד, מפקד מרחב ירושלים של יחידת המודיעין 504 בדרגת סא"ל (1963-1969), לשעבר אחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה[1].
ביוגרפיה
סיטון נולד בחלב שבסוריה בשנת 1931[2]. בן למשפחת סתהון שגורשה מספרד והיגרה לחלב. לסיטון הייתה אחות נוספת והמשפחה התגוררה בשכונת ג'מילייה.
בילדותו היה פעיל בתנועת 'הצופים'. סיטון סיים את בית הספר "אליאנס" בחלב, שלט בערבית, בצרפתית ובעברית מקראית.
בגיל 17 קיבל סיטון הודעה משלטונות סוריה כי עליו להתגייס לצבא הסורי. הוא התייצב בלשכת הגיוס במאי 1949. לאחר ששמע על מה שקורה לחיילים היהודים בצבא הסורי (שנלחם אז נגד מדינת ישראל הצעירה) הבטיח לעצמו לברוח מסוריה. סיטון נשלח על ידי הוריו למשפחת אמו, תכשיטנים שהתגוררו בביירות, הוא נסע במונית של אוּפוֹ קצין (היהודי היחיד ששימש נהג מונית) יחד עם שני נערים נוספים ביום שבת כדי להסתיר את היותם יהודים בתוספת לכך שהתלבשו כערבים. בתחילה הוא סבר לחצות את הגבול היבשתי לישראל, אך השלטונות הלבנוניים הגבירו את האכיפה בנושא וסיטון חיפש מעבר ימי. כך גייס סיטון את הסוכן הראשון שלו, דייג נוצרי בשם מישל שהסכים להעבירו לארץ ישראל, מעבר שמנה בסופו של דבר כ-150 יהודים רובם סורים ובודדים עיראקים[3].
סיטון עלה לישראל בשנת 1949.
בצה"ל
סיטון התגייס לצה"ל ב-1950 ושירת במחזור א' של הנח"ל כסמל פלוגה שהייתה פרוסה בקיבוצים נגבה, חפץ חיים, קבוצת יבנה ויד מרדכי. לאחר שנה עבר לחיל המודיעין. לאחר הכשרה קצרה, סופח סיטון ליחידת מודיעין בירושלים, יחידה שתפקידה גיוס והפעלת סוכנים בארצות ערב. לאחר שירות של כשנתיים ביחידה זו נשלח רפי לקורס קציני חי"ר במחנה 80 ולאחריו, לקורס קציני מודיעין. סיטון חזר כקצין מבצעים ליחידתו בירושלים ושימש כאחראי לפעילותם של סוכנים בארצות ערב.
בשירות הביטחון הכללי
בשנת 1956 הושאל סיטון לשירות הביטחון הכללי ועבד כאיש שטח בירושלים וסביבותיה. עם חזרתו ליחידתו בירושלים לתפקיד סגן מפקד היחידה, היה סיטון אחראי להפעלת סוכני השטח במרחב.
בצה"ל
בין השנים 1963–1969 שימש סיטון כמפקד מרחב ירושלים של יחידת המודיעין 504 והמוסד שהיה אחראי על אזור ירדן ופעל בנושא ההגנה על השיירות להר הצופים, של יחידת מצוף 247[4].
סיטון מספר: "הקמנו מערכת התראה משוכללת ומצוינת שבה מיקמנו סוכנים מהימנים ומאומנים שתפקידם היה להתריע מבעוד מועד על כל אפשרות או איזה שהוא חשש לשלום השיירה. המערכת הזאת הייתה מצוידת במיטב הציוד החל ממכשירי קשר ועד לאמצעים עתיקים ביותר מימיו של נח כמו יוני דואר… ובדברים האלה נעשה שימוש והדברים האלה הועילו במשך הזמן"[5][6],
מלחמת ששת הימים
בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים היה סיטון אמור להיות מצורף לחטיבת הצנחנים ולהדריך אותם בעיר שבה הוא הכיר כל סמטה ואבן. אבל בזמן שהם המתינו להוראה לפרוץ לעיר סיטון נקרא למטה שלו במחנה שנלר ושם המתין לו מברק מראש הממשלה לוי אשכול ויועצו יגאל ידין – הוטל עליו להקים צוות מיוחד שמיד עם הכניסה לעיר יאתר סוחר עתיקות שמחזיק בידו חלק מן המגילות הגנוזות. סיטון הצליח לאתר את שלוש המגילות אשר הסתבר שהן חלקים מחיבור אחד, "מגילת המשכן" המוצגת היום בהיכל הספר[7][8].
לאחר מלחמת ששת הימים השיגה יחידתו של סיטון את הסטנוגרמה הסודית (ההחלטות הסודיות שהתקבלו) של ועידת חרטום, שהתכנסה כוועידת פסגה של ארצות ערב לדיון בתוצאות מלחמת ששת הימים. תוכני הסטנוגרמה הגיעו לידי גורמי המודיעין הישראלים ביום השלישי של הוועידה ועוד בטרם ננעלה ועידת חרטום.
במוסד
בשנת 1969 הושאל סיטון למוסד המרכזי למודיעין ולביון ושימש בתפקיד בכיר כאחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה.
בצה"ל
בשנת 1975 חזר סיטון לישראל והתמנה ליועץ לענייני ערבים באזור יהודה ושומרון, תפקיד בו כיהן כשנתיים.
סיטון השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.
בשב"כ
בשנת 1977 פרש סיטון לגמלאות ונתבקש על ידי השב"כ לשמש כמורה וכמדריך לשפה ולתרבות הערבית בהכשרת אנשי השטח של השירות.
בשנת 1979, התבקש סיטון על ידי משרד החוץ ובהסכמת ראש השב"כ, להכשיר דיפלומטים ועובדי מחקר של משרד החוץ בתחומי השפה והתרבות הערבית.
במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 כיהן סיטון כיועץ ומושל אזורי בחמדון ועאליי בלבנון[9].
בשנת 2005 פרש סיטון סופית לגמלאות, ומשמש כמרצה אורח לאזרחי העיר מודיעין בנושאים שונים[10].
משפחה
בסוף שנות החמישים נישא לרינה. מרבית השנים התגוררו בירושלים, שם נולדו 3 בניהם. בשנים האחרונות הזוג מתגורר במודיעין.
מספריו
- הספרים של רפי סיטון, באתר "סימניה"
- "אנשי הסוד והסתר" - מעלילות המודיעין הישראלי מעבר לגבול (ביחד עם יצחק שושן), הוצאת ידיעות אחרונות, 1990
- "ההחמצות הגדולות הזדמנויות מדיניות ויוזמות לשלום שישראל החמיצה" - הוצאת מעריב, 1994
- "כללי התנהגות חברתיים בארצות ערב ובחברה הערבית" (1997)[11]
- "מוכר הסחלב - אוטוביוגרפיה ומבצעים בשירות הביון והמוסד הישראלי", הוצאת לביא פ. אנטרפרייז, שנת 2012 (249 עמודים)[12]
- 4 ספרי לימוד לערבית מדוברת, ספרים המשמשים את לוחמי יחידות המסתערבים ואת אנשי משרד החוץ הישראלי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תיאור מציאת מגילת המקדש על ידי רפי סיטון, בערוץ מוזיאון מגדל דוד
- הסרט "סיפורים לאחר בוא השלום" סיפורו של מוחמד דאוד וראיונות עם אהרון קמארה ורפי סיטון - מאת יוסי אבישר
הערות שוליים
- ^ "נחשפת / נשרפת רגעי הפחד של המרגלים הישראלים יוצאים לאור" ראו סעיף 1: "להכחיש להכחיש להכחיש" ישראל דפנס, מוריה בן יוסף, 30 בספטמבר,2011
- ^ נעים להכיר: רפי סיטון צוות ארגון גמלאי צה"ל מחוז יהודה > חדשות המחוז
- ^ מתי פרידמן, תעלומת הכתר, 2012.
- ^ דברים של איש שרותי הביטחון - רפי סיטון
- ^ "העיניים והאוזניים של צה"ל: הר הצופים הערות שוליים / רפי מן, 27 ביוני 2015
- ^ דברים של רפי סיטון בכנס חנוכת אנדרטה ליחידת מצוף 247, הר הצופים, יוני 2009
- ^ "חמישים שנים - חמישים פנים: מבצע חילוץ מיוחד במינו"מאקו יהדות, 21 במאי 2017
- ^ רפי סיטון - 50 שנים, 50 פנים - מגדל דוד
- ^ ההחמצות הגדולות רפי סיטון
- ^ רפי סיטון מרצה בנושאי ריגול צוות - מאי 2008
- ^ רפי סיטון - איש הסוד והדממה מודיעין מקומונט, 24 בינואר 2008
- ^ "מוכר הסחלב -אוטוביוגרפיה ומבצעים בשירות הביון והמוסד הישראלי", הוצאת לביא פ. אנטרפרייז, שנת 2012 (249 עמודים)
