שונית המחסום של קלדוניה החדשה
 | |
| צוקי לקיני באי אובאווה | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2008, לפי קריטריונים 7, 9 ו-10 | |
| קואורדינטות | 20°19′22″S 164°35′08″E / 20.322653°S 164.585667°E |
|
(למפת קלדוניה החדשה רגילה) | |
שונית המחסום של קלדוניה החדשה (בצרפתית: La grande barrière de corail de Nouvelle-Calédonie) ממוקמת בקלדוניה החדשה, מושבה צרפתית בדרום האוקיינוס השקט. זו שונית המחסום הרציפה הארוכה ביותר בעולם והשלישית באורכה אחרי שונית המחסום הגדולה של אוסטרליה ושונית המחסום של מסו-אמריקה.
שונית המחסום של קלדוניה החדשה מקיפה את גרנד טר, האי הגדול ביותר בקלדוניה החדשה, כמו גם את איל דה פן (אנ') וכמה איים קטנים יותר, ומגיעה לאורך של 1,500 קילומטרים. השונית מקיפה לגונה בשטח של 24,000 קילומטרים רבועים, שעומקה הממוצע הוא 25 מטר. השוניות נמצאות במרחק של עד 30 קילומטרים מהחוף, אך משתרעות כמעט 200 קילומטרים עד שוניות אנטרקאסטו בצפון-מערב. הרחבה צפון-מערבית זו מקיפה את איי בלה (אנ') ואיי קי חוליים אחרים. כמה מעברים טבעיים נפתחים אל הים. מעבר בולאר (Boulari), המוביל לנומאה, הבירה והנמל הראשי של קלדוניה החדשה, מסומן על ידי מגדלור אמדי (Phare Amédée). ב-2008 נוספו הלגונות של קלדוניה החדשה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.[1]
אקולוגיה
מערכות השוניות של קלדוניה החדשה נחשבת לשלישית באורכה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה, והיא שונית המחסום הרציפה הארוכה בעולם באורך של 1,600 קילומטרים והלגונה שלה, היא הגדולה בעולם עם שטח של 24,000 קמ"ר. מערכת אקולוגית זו היא יחד עם פיג'י המשכן לריכוז המגוון ביותר בעולם של מבני שונית, 146 סוגים המבוססים על מערכת סיווג עולמית, והם שווים או אפילו עולים על שונית המחסום הגדולה בהרבה במגוון האלמוגים והדגים.
לשונית מגוון מינים גדול עם רמה גבוהה של אנדמיות, והיא ביתו של תחש המשכן (Dugong dugon), מין המצוי בסכנת הכחדה עם האוכלוסייה השלישית בגודלה, והיא אתר קינון חשוב לצב ים ירוק (Mydas Chelonia).[1] בלגונות קלדוניה החדשה ישנם 350 מינים של אלמוגים ו-1,600 מינים של דגים ובהם כמה מיני כרישים.
סיכונים סביבתיים
ההערכה המקובלת היא שרוב השוניות במצב בריאותי טוב. חלק מהשוניות המזרחיות נפגעו ממי שפכים מכריית ניקל בגרנד טר. משקעים מכרייה, חקלאות ומרעה השפיעו על שוניות ליד שפכי נהרות, שהוחמרו על ידי הרס יערות המנגרובים, הלוכדים את המשקעים. כמה שוניות נקברו מתחת למספר מטרים של סחף. בשנת 2008, הערכה של מצב השוניות הצפון-מערביות הסמוכות לחוף הגיעה למסקנה שרובן ימותו בתוך שנים, ובמקרה הטוב עשרות שנים, אם יימשכו המגמות הנוכחיות הקשורות למשקעי כרייה ולהזרמת סחף.
בינואר 2002 הציעה ממשלת צרפת לרשום את השוניות של קלדוניה החדשה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-7 ביולי 2008 הוסיף אונסק"ו את שונית המחסום של קלדוניה החדשה לרשימת אתרי המורשת העולמית בשם "הלגונות של קלדוניה החדשה: מגוון השוניות ומערכות אקולוגיות נלוות".[1] הלגונות נוספו תחת שלוש קטגוריות של אונסק"ו:
- תופעות טבעיות יוצאות דופן באזורים בעלי יופי טבעי יוצא דופן ובעלי חשיבות אסתטית.
- תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים מתמשכים
- מגוון ביולוגי ומינים השרויים בסיכון
אתר המורשת העולמית משתרע על שטח של 15,743 קילומטרים רבועים, המקופים באזורי חיץ בשטח של 12,871 קילומטרים רבועים. האתר אינו כולל את כל אזורי הלגונות של קלדוניה החדשה, כמו את הלגונות שמול נומאה. ישנן 13 ועדות ניהול מקומיות, המורכבות מחברות תיירות, דייגים, פוליטיקאים וראשי שבטים מקומיים העובדים עם הקהילה לפקח על בריאות הלגונות.[2]
תיירות
צלילת סקובה נפוצה באתרי צלילה בלגונות וסביב השונית. אלה כוללים את מחט הפרוני, בור הכרישים והקתדרלה.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Lagoons of New Caledonia: Reef Diversity and Associated Ecosystems". UNESCO. ארכיון מ-27 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Historic Local community meeting in New Caledonia to strengthen World Heritage conservation". UNESCO. 20 ביולי 2015. ארכיון מ-20 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Scuba Diving". nouvelle caledonie. ארכיון מ-20 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
