טה הנואה אנטה – איי מרקיז
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 2024, לפי קריטריונים 3, 6, 7, 9 ו-10 | |
מדינה |
![]() |
---|---|
כולל | 7 רכיבים |
שטח האתר | 3,457.49 קילומטר רבוע |
שטח אזור החיץ | 68.41 קילומטר רבוע |
(למפת פולינזיה הצרפתית רגילה) |
טה הנואה אנטה – איי מרקיז (בצרפתית: Te Henua Enata – Les îles Marquises) הם אתר מורשת עולמית סדרתי של אונסק"ו השייך לצרפת, שהוכרז בוועדת המורשת העולמית שהתכנסה בניו דלהי ביולי 2024. איי מרקיז שוכנים בלב האוקיינוס השקט מדרום לקו המשווה, והם חלק מפולינזיה הצרפתית. אתר המורשת כולל 7 רכיבים המשתרעים על חלק מהאיים ועל הים שמסביבם.
בהכרזה על אתר המורשת העולמית נכתב:
ממוקם בדרום האוקיינוס השקט, נכס סדרתי מעורב זה נושא עדות יוצאת דופן ליישוב הטריטוריאלי של ארכיפלג המרקיז על ידי ציוויליזציה אנושית שהגיעה דרך הים בסביבות שנת 1000 לספירה והתפתחה על האיים המבודדים הללו בין המאות ה-10 וה-19. זהו גם נקודה חמה של מגוון ביולוגי המשלב מערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות שאין להן תחליף והשמורות בצורה יוצאת דופן. מאופיינים על ידי רכסים חדים, פסגות מרשימות וצוקים המתנשאים בפתאומיות מעל האוקיינוס, נופי הארכיפלג הם חסרי תקדים בקווי הרוחב הטרופיים הללו. הארכיפלג הוא מרכז מעיקרי של אנדמיות, משכנם של צמחייה נדירה ומגוונת, מגוון של מינים ימיים אייקוניים, ואחד ממכלולי העופות הימיים המגוונים ביותר בדרום האוקיינוס השקט. למעשה חופשיים מניצול אנושי, מימי מרקיז הם בין אזורי הטבע הבראשיתיים הימיים האחרונים בעולם. הנכס כולל גם אתרים ארכאולוגיים החל ממבנים מונומנטליים מאבן ועד פסלונים מאבן ופטרוגליפים.
— אתר אונסקו[1]
רשימת הרכיבים באתר המורשת
מס' | שם | קואורדינטות | שטח יבשתי בקמ"ר |
שטח ימי בקמ"ר |
אזור חיץ בקמ"ר |
מאפיינים תרבותיים | מאפיינים טבעיים | תמונה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
001 | מכלול מעורב של איאו-האטוטו | 7°58′11.62″S 140°38′45.77″W / 7.9698944°S 140.6460472°W | 45.8 | 417.76 | האיים היו איים נספחים לצ'יפים הקדומים, כאשר באיאו היו מחצבות אבן וסדנאות ליצירת כלים והאטו טו ששימש לדיג ולאיסוף נוצות יקרות ערך. | האטוטו מתאפיין בצוקים בגובה 300 מטרים מעל לים. באי יש כמה מיני עופות יבשתיים אנדמיים ו-15 מיני עופות ימיים מקננים מתוך 21 בארכיפלג כולו. המערכת האקולוגית הימית בקרבת החוף עשירה בטורפים גדולים כמו לווייתן דלוע-ראש ולהקות של טריגונים. | ||
002 | מכלול מעורב של נוקו היווא | 8°51′55.17″S 140°7′47.36″W / 8.8653250°S 140.1298222°W | 134.1 | 628.17 | 52.97 | 4 עמקים המייצגים יישובי הקבע של משטרי הצ'יף הקדומים, שנקבעו על פי הקרבה לים והגישה למים מתוקים: - האטיהאֶוּ – מקבץ של טוֹהוּא[א] ופטרוגליפים |
האי עשיר בצמחים אנדמיים בכמה חגורות צמחייה: - הפסגות של טקאו – אואומו ובהם יערות ערפל ויערות גשם |
![]() |
003 | מכלול מעורב של וה פו | 9°24′16.49″S 140°4′5.37″W / 9.4045806°S 140.0681583°W | 29.73 | 379.56 | 4.85 | במרכיב כלולים שני עמקים: הקאוֹהוֹקה והוֹהוֹי, שניהם נפתחים לתוך מפרץ הוֹהוֹי. הראשון מסמל את ההתיישבות בעמק (נשמרה רחבת התכנסות (פייפיי)). האיון מוֹטוּ אוֹאה, ששימש לדיג, ולאיסוף נוצות וביצי ציפורים, משלים את המכלול. |
המכלול כולל את כל הפסגות והרי הגעש הכבויים של הוֹהוֹי.
הצמחייה במכלול כוללת יערות ערפל, יערות גשם ויערות מזופיליים[ב]. החוף הכלול במכלול עשיר בטריגונים וכרישים. 12 האיונים הם בית גידול לעופות ימיים מקננים. |
![]() |
004 | האזור החופי הימי של וה אוּקה | 8°54′41.64″S 139°33′9.33″W / 8.9115667°S 139.5525917°W | 0.22 | 344.94 | האיונים של וה אוקה שימשו לאיסוף נוצות וביצי עופות. | האיונים של וה אוקה הם אתר קינון ל-10 מינים של עופות ימיים, 3 מהם מוגדרים בסיכון. הים עשיר בבעלי חיים אתרי רבייה לכרישים, ויונקים ימיים, בעיקר לווייתנים דלועי-ראש. |
![]() | |
005 | מכלול מעורב של היווא אואה-טאהואטה | 9°49′58.59″S 139°0′56.64″W / 9.8329417°S 139.0157333°W | 48.23 | 930.42 | 9.52 | במכלול שני עמקים בעלי חשיבות מרכזית להיסטוריה של איי מרקיז: - פּוּאמאוּ – ידוע גם כ"עמק טיקי" |
במכלול כלול הר טמטיו (1,276 מטרים), ההר הגבוה ביותר באיי מרקיז. הצמחייה בטאהואטה עשירה במינים אנדמיים נדירים של צמחים, עופות ושבלולים |
![]() |
006 | מכלול מעורב של פאטו הוקו | 9°26′13.81″S 138°55′39.37″W / 9.4371694°S 138.9276028°W | 0.66 | 121.59 | המקור לאגדה שהאי התמוטט ברובו לאחר הביקור של ג'יימס קוק ב-1774. הסיפור על "האי שהתהפך" הוא עדות לשמירה על המסורות בעל פה מהמאות ה-18 וה-19. | פאטו הוקו הוא אחד המקומות בעולם שבו מקננת יונת הקרקע המרקיזית (אנ') (Pampusana rubescens) שאוכלוסייתה בפאטו הוקו נאמדת ב-10 פרטים. על האי הקטן מקננים 20 מינים של עופות ימיים מתוך 21 מינים בארכיפלג כולו |
||
007 | מכלול מעורב של פאטו היווא | 10°29′5.15″S 138°39′20.08″W / 10.4847639°S 138.6555778°W | 48.06 | 328.25 | 1.07 | אתר ארכאולוגי בלתי טיפוסי שמשלים את אתר המורשת הסדרתי ב: - פטרוגליפים גדולים מאוד (הגדולים ביותר באיים) |
פאטו היווא עשירה בצמחייה של יערות ערפל ויערות גשם. האי הוא משכן לציפור השיר האנדמית מונרך פאטו היווא (אנ') (Pomarea whitneyi), השייכת למשפחת המונרכיתיים, והמוגדרת מין בסכנת הכחדה חמורה. |
![]() |
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ Te Henua Enata – The Marquesas Islands
- ↑ Nomination Text, Pages 194-252
טה הנואה אנטה – איי מרקיז40906216