שמורת הטבע הלאומית של הארצות הדרומיות של צרפת
 | |||||||||
| נוף באיי קרגלן | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג | שמורת טבע לאומית של צרפת | ||||||||
| תאריך הקמה | 3 באוקטובר 2006 | ||||||||
| גוף מנהל | מנהל הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת | ||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||
| שטח | 672,969 קמ"ר קמ"ר | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 צרפת | ||||||||
| מיקום | דרום האוקיינוס ההודי – האוקיינוס הדרומי | ||||||||
| קואורדינטות | 49°08′23″S 69°34′52″E / 49.139720°S 69.58111°E | ||||||||
| אתרים בפארק | איי קרגלן, איי קרוזה, האי סן פול והאי אמסטרדם | ||||||||
| French southern lands national nature reserve world heritage | |||||||||
|
(למפת האוקיינוס ההודי רגילה)   הארצות הדרומיות של צרפת | |||||||||
שמורת הטבע הלאומית של הארצות הדרומיות של צרפת (בצרפתית: Réserve naturelle nationale des Terres australes françaises) היא שמורת טבע לאומית (צר') המגנה על כל השטחים היבשתיים וחלק מהמרחב הימי בשלושת המחוזות התת-אנטארקטיים (צפונית לקו הרוחב 60° דרום) של שטחי הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת, כלומר איי קרוזה, איי קרגלן והאיים סן פול ואמסטרדם. הפארק הוקם באוקטובר 2006, הוא מגן על 7,668 קילומטרים רבועים ביבשה ועל 665,301 קילומטרים רבועים בים, על שטח כולל של 672,969 קילומטרים רבועים. זה הופך אותה ללא ספק לשמורת הטבע הגדולה ביותר בצרפת.
ב-5 ביולי 2019 הוכרזה השמורה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]
מטרתה העיקרית היא הגנה וניהול יעילים של האזורים הטבעיים בתחומה במטרה לשמור על המגוון הביולוגי הכללי של הטריטוריות הדרומיות, במיוחד על ידי הבטחת הגנה על לווייתנאים, שכן היא נמצאת בתוך אזור המקלט הדרומי שלהם.
בשל מרחקם הגדול מכל מוקד של פעילות אנושית מהווים האיים הצרפתיים התת-אנטארקטיים מקלטים ייחודיים לצמחייה ובעלי חיים. המורשת הביולוגית האוקיינית שלהם עדיין כמעט שלמה ובמקרה היא עשירה וחשובה משמעותית.
בדצמבר 2016 הורחב היקף השמורה ליותר מ-600,000 קילומטרים רבועים.
החלק היבשתי
מטרת השמורה בחלק היבשתי היא להבטיח את שלמותם הטריטוריאלית של איים והאיונים של שלושת המחוזות של איי קרגלן, ארכיפלג איי קרוזה והאיים סן פול ואמסטרדם. מערך של יותר מ-300 איים בשטח של כ-7,668 קילומטרים רבועים. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר הגעש הרדום הר רוס (אנ') (1,850 מטר), השוכן על האי המרכזי "גראן טר" (Grande Terre).
הגנה על מערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות
בשל ההיסטוריה הגאולוגית והביולוגית שלה, מיקומה הגאוגרפי אלפי קילומטרים מכל יבשת ופעולות הגומלין בין הסביבות הימיות והיבשתיות, שמורת הטבע הלאומית של הארצות הדרומיות של צרפת היא משכן למגוון ואוכלוסיות מינים ייחודי. המשימה של קהילת הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת היא לנהל את שמורת הטבע באמצעות תוכנית ניהול לעשר שנים. תוכנית הניהול השנייה, שנמשכת בשנים 2018–2027, סובבת סביב שבעה נושאים שמטרתם שימור השטח: הטבע הפראי, מצב השימור הטוב של מערכות אקולוגיות יבשתיות דרומיות, אפיון ושימור מערכות אקולוגיות ימיות. שטחי דרום עשירים ומגוונים, פיתוח ידע על עופות ויונקים ימיים במטרה לשמר את אוכלוסיות העופות הנמצאים בסכנת הכחדה, פיתוח רכישת ידע על ניצול משאבים ימיים, חיזוק הידע המדעי בשטח, מעבדה חיה ומצפה למגוון ביולוגי ולשינויים גלובליים.[2]
היסטוריה
שמורת הטבע נוצרה בצו מיום 3 באוקטובר 2006.[3]
ב-15 בספטמבר 2008 השמורה הוגדרה כאתר רמסר.[4]
ב-24 בנובמבר 2018 השמורה צורפה לרשימה הירוקה של שטחי שימור מוגנים של הארגון IUCN.[5]
ב-5 ביולי 2019 הוכרזה השמורה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם "הארצות והימים הדרומיים של צרפת".[1] בדברי ההסבר להכרזה נכתב: "'נווה מדבר' זה במרכז האוקיינוס הדרומי משתרע על שטח של יותר מ-67 מיליון הקטאר ותומך באחד הריכוזים הגבוהים ביותר של עופות ויונקים ימיים בעולם. בפרט, הוא מונה את האוכלוסייה הגדולה ביותר של פינגווינים מלכותיים ואלבטרוסים צהובי-חרטום בעולם. הריחוק של האיים הללו ממרכזי פעילות אנושית הופך אותם לחלון ראווה של אבולוציה ביולוגית ושטח ייחודי למחקר מדעי". ועוד נכתב כי: "הם מאכלסים למעלה מ-50 מיליון עופות של עד 47 מינים. קרוב למחצית מהאוכלוסייה העולמית של 16 ממינים אלה מתרבה באיים אלה. לדוגמה, הם מציגים את האוכלוסייה הגדולה ביותר של פינגווין מלכותי ואלבטרוס צהוב-חרטום בעולם, כמו גם 8 מינים אנדמיים כמו אלבטרוס אמסטרדם, המוגדר כ-flagship species[א] ואחד מהעופות הנדירים בעולם. הם מארחים גם אוכלוסיות גדולות של טורפים ימיים, כולל המושבה השנייה בגודלה של פיל ים דרומי והמושבה השלישית בגודלה של דוב ים אנטארקטי, וגם לווייתנאים כמו דולפין קומרסון, תת-מין אנדמי הקיים באיי קרגלן".
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ בתאוריית השימור, מין שנבחר לגייס תמיכה בשימור המגוון הביולוגי במקום נתון או בהקשר חברתי
הערות שוליים
