שופטים מזרחיים בבית המשפט העליון

מינוי שופטים ממוצא מזרחי בבית המשפט העליון הוא סוגיה הנידונה בחברה הישראלית.^[1] החל מקום בית המשפט העליון ועד 1962 לא מונה שופט מזרחי, וגם לאחר מכן כיהנו רק עוד 11 שופטים, שהם 12 מתוך 76.

כיום מכהנת גילה כנפי-שטייניץ כשופטת יחידה ממוצא מזרחי.

היסטוריה

תחת המנדט הבריטי היו שופטים מחוזיים רבים ממוצא מזרחי, ביניהם: מלכיאל מני, ישראל מני, משה ולירו, יוסף סטרומזה, יעקב אזולאי, ציון אלוף, עמנואל ידיד הלוי ורבים אחרים, חלקם בתפקידים בכירים.^[2]

ראשוני הפעילים בנושא

אליהו אלישר

בכור שלום שיטרית

במינוי השופטים הראשון של בית המשפט העליון לא מונו שופטים ממוצא מזרחי. הסוגיה נידונה במספר ישיבות ממשלה והועלתה בעיקר על ידי השר בכור-שלום שטרית. בישיבת ממשלה ב-6 בדצמבר 1949 העלה שטרית שוב את טענה זו כנגד טענותיו השיב שר המשפטים פנחס רוזן ואמר "בכל עדת הספרדים אין מועמד ראוי למקום זה". ראש הממשלה דוד בן-גוריון אמר "אילו הייתי אני ספרדי הייתי נלחם נגד אידיאה זו כי היא דבר נפסד", זאת כחלק מתפיסתו על ביטול העדתיות. שטרית הציע לתפקיד את יעקב אזולאי אך רוזן פקפק בכישרונותיו.^[3]

הסוגיה צפה ועלתה בערבי בחירות אז הבטיחו פוליטקאים שונים להביא למינוי שופט מזרחי.^[4] לפי ניר קידר ב-14 שנים הראשונות למדינה התנהל "מאבק פוליטי וחברתי סוער... מאבק שראש הממשלה, שרי המשפטים, שופטי בית־המשפט העליון, חברי־כנסת וראשי מערכת המשפט בישראל היו מעורבים בו".^[5] יצחק אולשן מספר בזכרונותיו שראשון המתפלמסים בנושא היה אליהו אלישר ואחריו הגיעו אחרים דוגמת בכור שלום שיטרית ועוד.^[6]

הסוגיה המשיכה לעלות בישיבות ממשלה רבות וגם שרי המשפטים דב יוסף וחיים כהן טענו שאין בנמצא שופט מזרחי ראוי, במענה לשאלת בן-גוריון "האם אין ספרדי שופט טוב?" ענה שיטרית שלא מחפשים.^[3] לוי אשכול הגיב בצורה דומה.^[7]

הוועדה לבחירת שופטים הוקמה ב-1953 אך גם אז הייתה השפעה חזקה לשרי המשפטים ולא מונה שופט מזרחי. בתקופה זו שינה בן-גוריון את עמדתו והחל לפעול למינוי שופט מזרחי. הוא נימק את דבריו כך: "יש גם בחינה לאומית לדבר. אם יש אדם הראוי לכך, אמנם ייתכן שיש אדם ראוי יותר, אם הראוי יותר לא יהיה — "נישט געפערליך", תכניס אחד לא אשכנזי".^[8] בהמשך כינה את גישת שרי המשפטים "סנוביזם".^[9] לפי ניר קידר, גישתו של בן-גוריון נובעת מעקרונות של שיתופיות וממלכתיות.^[10]

ב-1953 התנגד פנחס רוזן למינויו של אליהו מני בטענה שעדיין אינו מתאים לתפקיד, ב-1959 הוצע שמו שוב, אך מני סירב, מכיוון שהבין שהכיסא ניתן לו בזכות מוצאו ולא כישוריו. ב-1962 מונה לתפקיד כשהנושא העדתי הוצנע.^[11] החל ממינויו נוצרה משבצת לא רשמית של "כיסא מזרחי". כך לאחר פרישתו ב-1977 מונה דוד בכור ולאחר פרישתו מונה משה כהן, וכן הלאה.^[3] בין 1989 ל-1991 לא היו מזרחיים בבית המשפט העליון, מאוקטובר 2017 ועד אוגוסט 2018 היה מספר שיא של שלושה שופטים ממוצא מזרחי.

רוב השופטים המזרחיים מונו לתקופות קצרות של שנה או שנתיים - בסמוך לגיל הפרישה. 5 מתוך 12 השופטים הם ממוצא עיראקי, השאר הם ממוצא מרוקאי, יווני, תוניסאי מצרי ועוד.

עד 1982 מונו רק מזרחיים ותיקים ולא בני עליות חדשות, מפני שמבחינת מעמד סוציו־אקונומי, הם לא נחשבו לנחותים מיוצאי אירופה. לפי עלי זלצברגר, הדבר סימן לאליטה המשמרת את כוחה ומעמדה.^[12]

בשנת 2001 מונתה "הוועדה לסדרי הבחירה של השופטים" בראשות יצחק זמיר, שעסקה גם בשאלת הייצוג העדתי. הוועדה טענה ש"למעשה לא קיימת בעיה רצינית" בנושא ולא ראוי למנות שופט על פי מוצאו. בהמלצות הוועדה נכתב שיש לתת משקל גם ל"עיקרון השיקוף" אך בכפוף לשיקולים מקצועיים,^[13] חברי הוועדה היו גברים אשכנזים.^[14]

הפולמוס ממשיך להתקיים בשל העובדה שבמצב הנתון יש שופט אחד ממוצא מזרחי, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שהיא גם האישה הראשונה ממוצא מזרחי בכס השיפוט בבית המשפט העליון.^[15] כך קראו יובל אלבשן^[16] ואחרים^[17]^[18] למינוי שופטים ממוצא מזרחי.

שר המשפטים יריב לוין ניסה להביא למינוי של אביעד בקשי ורפי ביטון, תומכי הרפורמה המשפטית שיזם, לתפקיד שופטים בבית המשפט העליון, והשתמש בחוסר בשופטים ממוצא מזרחי כדי להביא להסכמה למועמדותם.^[19]

אהרן ברק ואחרים^[20] טענו שלא מונו שופטים ממוצא מזרחי מבעיות איתור. יובל אלבשן טען שהיו מספר שופטים שהיו מתאימים לתפקיד אך לא מונו בשל עדתם.^[16]

טענות נגד ובעד

יש שטענו שראוי שהרכב בית המשפט העליון יהיה הטרוגני ככל הניתן, על מנת שבפסיקתו יינתן ביטוי הולם למגוון הדעות בחברה, לרבות אלה של קבוצות "מוחלשות" או מופלות לרעה, ובאופן ספציפי לקבוצת בני עדות המזרח שנתפסה ככזו.

הקשר האפשרי בין זהותו האתנית של השופט לפסיקותיו נידון בספרות המחקרית. מחקרים אמפיריים מלמדים כי בעוד ההלימה בין הזהות האתנית של שופט לבין פסיקותיו אינה מאפשרת ניבוי סטטיסטי, אין אפשרות אמפירית לשלול זיקה כזו.^[21]

נוסף לכך נטען שמינוי שופט מזרחי יביא לעליית אמון הציבור במערכת המשפט.

נגד מינוי שופט על רקע מוצאו נטען שכל הפליה או העדפה מתקנת פוגעת בעקרון השוויון אשר לפיו אין להעניק לאדם 'זכות יתר' בשל מוצאו, מעמדו או תכונותיו, עוד נטען שמינוי על רקע עדתי, מגדרי או אחר יפגע בלגיטימיות של מערכת המשפט מכיוון שמערכת המשפט אמורה להיות מנותקת מן ההיררכיות החברתיות והמוסכמות המסורתיות.^[22]

שופטים מזרחיים בעבר וכיום

תפקיד	שם	תחילת הכהונה	מועד פרישה	תפקידים קודמים
שופט	אליהו מני	1962	1977	נשיא בית משפט מחוזי
שופט	דוד בכור	1978	1980	שופט בבית המשפט המחוזי
שופט	משה כהן	1981	1982	שופט בית משפט מחוזי
שופט	יהודה כהן	1982	1984	פרקליט המדינה
שופט	אברהם חלימה	1984	1989	שופט בבית המשפט המחוזי
שופט	אליהו מצא^[23]	1991	2005	שופט בית משפט מחוזי
שופט	יעקב קדמי	1994	2000	שופט בית משפט מחוזי
שופט	אדמונד לוי	2001	2011	שופט בית משפט מחוזי
שופט	אורי שהם	2012	2018	שופט בית משפט מחוזי
שופט	מני מזוז	2014	2021	היועץ המשפטי לממשלה
שופט	יוסף אלרון	2017	2025	נשיא בית משפט מחוזי
שופטת	גילה כנפי-שטייניץ	2022	2028 (אוקטובר)	סגנית נשיא בית משפט מחוזי

מזרחיוּת בבית המשפט העליון

לפי יפעת ביטון למרות קיומם של אמצעים חוקתיים פורמליים – הן ברמת המשפט הציבורי והן ברמת המשפט הפרטי – המאפשרים להיאבק בהפליה על בסיס עדתי בכלל ועל בסיס מזרחיוּת במיוחד, המשפט הישראלי מתאפיין בהכחשת קיומה של אפליית מזרחים לדבריה, המזרחיוּת אינה נוכחת דיה במשפט הישראלי, וההפליה החברתית כלפי מזרחים אינה זוכה בסעדים המשפטיים הראויים.^[24] גד ברזילי כתב דברים דומים.^[14]

לפי מספר חוקרים תפיסות דומות קיימות גם בחקיקות שונות ובערכאות אחרות. דוגמה לדבר היא חלוקת בקבוקי שמן עם ברכת הרב יצחק כדורי על ידי מפלגת ש"ס, החלוקה נאסרה מפני שהייתה ניסיון להשפעה בלתי רציונלית, לפי גד ברזילי פסיקת השופטים נובעת ממערכת אמונות מערביות שלפי הדבר אינו רציונלי אך בתרבות המזרחית חלוקת שמן היא השפעה רציונלית.^[25] לפי עינבל מימון בלאו גם בחוק לפיצוי נפגעי גזזת הפסיקה התעלמה מזהותם המזרחית של הנפגעים מה שלדבריה פגם במלאכה המשפטית הנזיקית המוטלת לפתחו של בית-המשפט: זיהוי קבוצת הניזוקים ותיקון העוול שנעשה להם באמצעות פסיקת פיצויים.^[26] ברק אתירם הראה דוגמות נוספות בחוק התאגידים.^[27]

למרות השיח הציבורי המתנהל אודות ההפליה הממוסדת וארוכת השנים של התרבות המזרחית בישראל, הדיון מתנהל רק בזירה הציבורית והפוליטית, ונעדר מן הזירה המשפטית.^[28]

לקריאה נוספת

רון חריס, המשפט הישראלי – השנים המעצבות: 1948–1977, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, פרק חמישי: המתח העדתי: על מינויו והשתקתו של השופט הספרדי הראשון, עמ' 170–199
יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 256–262
אליקים רובינשטיין, שופטי ארץ: לראשיתו ולדמותו של בית המשפט העליון בישראל, ירושלים-תל אביב: הוצאת שוקן, 1980, עמ' 148–154

קישורים חיצוניים

ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 515–534 (להורדת טקסט חלקי)
משה בכר, על "כיסא השופט המזרחי" בבית המשפט העליון - עבר, הווה, עתיד, באתר "דיומא", 20 בפברואר 2022
גידי וייץ, יחיעם ויץ, עם קום המדינה, פרץ ויכוח סוער על מינוי שופטים מזרחים לעליון. הוא כאן עד היום, באתר הארץ
למה כמעט כל שופטי העליון אשכנזים?, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2020
יצחק זמיר, האליטה המשפטית, המשפט, יא, 2007, עמ' 671, 677–682

הערות שוליים

↑ נתן ברון, משפט, יצרים ופוליטיקה – שופטים ומשפטנים בסוף המנדט ובראשית המדינה, סטימצקי, 2014, 509–510
↑ ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 519
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 משה בכר, על "כיסא השופט המזרחי" בבית המשפט העליון - עבר, הווה, עתיד, באתר "דיומא", 20 בפברואר 2022
↑ יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 262
↑ ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 516
↑ יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 256-262
↑ גידי וייץ, יחיעם ויץ, עם קום המדינה, פרץ ויכוח סוער על מינוי שופטים מזרחים לעליון. הוא כאן עד היום, באתר הארץ
↑ פרוטוקול ישיבת הממשלה, 18 במרץ 1953 עמ' 13–15
↑ פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31 במאי 1953 עמ' 5–6
↑ ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 515–534
↑ יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 262
↑ עלי זלצברגר, יובל לבית המשפט העליון בישראל - בית המשפט בין שועל לקיפוד, מחקרי משפט טז (תשס"א), עמ' 152–153
↑ דין וחשבון הוועדה לסדרי הבחירה של שופטים 28 (2001)
^ ^14.0 ^14.1 גד ברזילי, משפט וזהויות – אתניוּת מזרחית שותקת ואתניוּת מזרחית מושתקת בשיפוט ובמשפט הישראליים, משפט וממשל כג תשפ"ב
↑ מתן וסרמן, ‏המזרחית הראשונה, מוסלמי ואשתו של ח"כ: אלו השופטים החדשים בעליון, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2022; טובה צימוקי, לראשונה בעליון: שופט מוסלמי ואישה ממוצא מזרחי, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
^ ^16.0 ^16.1 פרופ' יובל אלבשן, רוצים רפורמה בעליון? תתחילו בגיוון עדתי, באתר ynet, 27 באפריל 2023
↑ סטלה קורין ליבר, ‏גילוי נאות: הכותבת ממוצא מזרחי, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2011
↑ חזקי ברוך, ח"כ שטרית: למנות 4 שופטים מזרחיים לעליון, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2011
↑ משה גורלי, מבחן ביטון: מה באמת מסתתר מאחורי הדרישה לשופט מזרחי בעליון, באתר כלכליסט, 9 במאי 2023
↑ ד"ר עופר חן, האמת המורכבת על מינוי מזרחים לעליון, באתר ynet, 1 במאי 2023
↑ יעקב בן-שמש, "בין ייצוג מגזרי לניגוד עניינים", ניגוד עניינים במרחב הציבורי – משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה, 2009 עמ' 345
↑ ניר קידר, 'צריכה להיות הרגשה של עם' - שוויון ושותפות בתפיסתו של דוד בן־גוריון בשנות החמישים והשישים, עיונים בתקומת ישראל, עמ' 755
↑ למעשה היה דור שמיני בארץ, ראו: משה גורלי, מבחן ביטון: מה באמת מסתתר מאחורי הדרישה לשופט מזרחי בעליון, באתר כלכליסט, 9 במאי 2023, מוצא המשפחה מיוון - שרה ליבוביץ-דר, ‏השופט מצא: "כשצריך ביהמ"ש מדבר בהחלטיות - כמו בפרשת עמונה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2016
↑ יפעת ביטון, ‏מזרחים במשפט: ה"אין" כ"יש", משפטים ‏מא 2011, עמ' 455
↑ גד ברזילי, אחרים בתוכנו: משפט וגבולות פוליטיים לקהילה החרדית, עיוני משפט כז, 2003, עמ' 587
↑ עינבל מימון-בלאו, החוליה החסרה – בין זהות מזרחית לעוולה נזיקית, משפט וממשל כג (אפריל 2022), עמ' 111
↑ ברק אתירם, בין איסור ההפליה בקעדאן לשינוי תקנון התאגיד בפלטין – על הפליה סמויה, הטרוגנית ורבודה, משפט וממשל כג (אפריל 2022), עמ' 373
↑ איסי רוזן-צבי, יובל יקותיאל, מקומו של השלטון המקומי במימוש הזכות לתרבות של מזרחים בישראל, משפט וממשל כג (אפריל 2022), עמ' 467

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שופטים מזרחיים בבית המשפט העליון42795875

[1] נתן ברון, משפט, יצרים ופוליטיקה – שופטים ומשפטנים בסוף המנדט ובראשית המדינה, סטימצקי, 2014, 509–510

[2] ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 519

[בכר-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 משה בכר, על "כיסא השופט המזרחי" בבית המשפט העליון - עבר, הווה, עתיד, באתר "דיומא", 20 בפברואר 2022

[4] יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 262

[5] ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 516

[6] יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 256-262

[7] גידי וייץ, יחיעם ויץ, עם קום המדינה, פרץ ויכוח סוער על מינוי שופטים מזרחים לעליון. הוא כאן עד היום, באתר הארץ

[8] פרוטוקול ישיבת הממשלה, 18 במרץ 1953 עמ' 13–15

[9] פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31 במאי 1953 עמ' 5–6

[10] ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 515–534

[11] יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 262

[12] עלי זלצברגר, יובל לבית המשפט העליון בישראל - בית המשפט בין שועל לקיפוד, מחקרי משפט טז (תשס"א), עמ' 152–153

[13] דין וחשבון הוועדה לסדרי הבחירה של שופטים 28 (2001)

[ברזילי-14] 14.0 ^14.1 גד ברזילי, משפט וזהויות – אתניוּת מזרחית שותקת ואתניוּת מזרחית מושתקת בשיפוט ובמשפט הישראליים, משפט וממשל כג תשפ"ב

[15] מתן וסרמן, ‏המזרחית הראשונה, מוסלמי ואשתו של ח"כ: אלו השופטים החדשים בעליון, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2022; טובה צימוקי, לראשונה בעליון: שופט מוסלמי ואישה ממוצא מזרחי, באתר ynet, 21 בפברואר 2022

[אלבשן-16] 16.0 ^16.1 פרופ' יובל אלבשן, רוצים רפורמה בעליון? תתחילו בגיוון עדתי, באתר ynet, 27 באפריל 2023

[17] סטלה קורין ליבר, ‏גילוי נאות: הכותבת ממוצא מזרחי, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2011

[18] חזקי ברוך, ח"כ שטרית: למנות 4 שופטים מזרחיים לעליון, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2011

[19] משה גורלי, מבחן ביטון: מה באמת מסתתר מאחורי הדרישה לשופט מזרחי בעליון, באתר כלכליסט, 9 במאי 2023

[20] ד"ר עופר חן, האמת המורכבת על מינוי מזרחים לעליון, באתר ynet, 1 במאי 2023

[21] יעקב בן-שמש, "בין ייצוג מגזרי לניגוד עניינים", ניגוד עניינים במרחב הציבורי – משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה, 2009 עמ' 345

[22] ניר קידר, 'צריכה להיות הרגשה של עם' - שוויון ושותפות בתפיסתו של דוד בן־גוריון בשנות החמישים והשישים, עיונים בתקומת ישראל, עמ' 755

[23] למעשה היה דור שמיני בארץ, ראו: משה גורלי, מבחן ביטון: מה באמת מסתתר מאחורי הדרישה לשופט מזרחי בעליון, באתר כלכליסט, 9 במאי 2023, מוצא המשפחה מיוון - שרה ליבוביץ-דר, ‏השופט מצא: "כשצריך ביהמ"ש מדבר בהחלטיות - כמו בפרשת עמונה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2016

[24] יפעת ביטון, ‏מזרחים במשפט: ה"אין" כ"יש", משפטים ‏מא 2011, עמ' 455

[25] גד ברזילי, אחרים בתוכנו: משפט וגבולות פוליטיים לקהילה החרדית, עיוני משפט כז, 2003, עמ' 587

[26] עינבל מימון-בלאו, החוליה החסרה – בין זהות מזרחית לעוולה נזיקית, משפט וממשל כג (אפריל 2022), עמ' 111

[27] ברק אתירם, בין איסור ההפליה בקעדאן לשינוי תקנון התאגיד בפלטין – על הפליה סמויה, הטרוגנית ורבודה, משפט וממשל כג (אפריל 2022), עמ' 373

[28] איסי רוזן-צבי, יובל יקותיאל, מקומו של השלטון המקומי במימוש הזכות לתרבות של מזרחים בישראל, משפט וממשל כג (אפריל 2022), עמ' 467

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]