אורי שהם
שגיאות פרמטריות בתבנית:משפטן
פרמטרים ריקים [ עלה לישראל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה | 3 באוגוסט 1948 (גיל: 72) |
|---|---|
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| השתייכות | מערכת בתי המשפט הישראלית |
| תקופת כהונה | 31 במאי 2012- 3 באוגוסט 2018 |
| תפקידים בולטים | |
אורי שהם (נולד בשם אורי שהרבני ב-3 באוגוסט 1948) היה שופט בבית המשפט העליון, בשנים 2012- 2018. קודם לכן כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובעבר הפרקליט הצבאי הראשי.
ביוגרפיה
שהם נולד בעיראק בן בכור להוריו יוסף ועזיזה-עליזה, משפחתו הייתה פעילה במחתרת הציונית בעיראק. בגיל שלוש עלה לישראל עם משפחתו, המשפחה השתקעה בתל אביב בשכונת מחלול. שהם למד בתיכון עירוני ד' בתל אביב. התגייס לצה"ל בשנת 1966 במסגרת העתודה האקדמאית ושירת בתחילה בחיל ההנדסה.
בשנת 1971 קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ביוני 1975 הוסמך כעורך דין. בשנת 1977 קיבל תואר שני במשפטים, גם הוא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
שירת בפרקליטות הצבאית, שם שימש במספר תפקידים, בהם תובע[1] וסגן התובע הצבאי הראשי[2]. בשנים 1979-1980 הוא ניהל את התביעה במשפטו של סא"ל שהואשם בהוצאת רכוש מהצבא וזוכה מכל אשמה[3]. בשנת 1981 מונה לשופט צבאי[4], ובהמשך היה התובע הצבאי הראשי[5]. בתפקיד זה שימש כתובע של הש.ג. בליל הגלשונים[6].
ביוני 1988 מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי[7]. בשנת 1989 מונה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון וחבל עזה[8]. בשנים 1995–2000 היה פרקליט צבאי ראשי ולאחר מכן היה משנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. את שירותו הצבאי סיים בדרגת תת-אלוף.
בספטמבר 2001 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר שגזר עונשי מאסר ממושכים על ראשי ארגון פשיעה[9], הושמעו איומים על חייו, והוצמדה לו אבטחה כבדה[10].
ב-6 בינואר 2012 נבחר לשופט בבית המשפט העליון, והושבע לכהונה ב-31 במאי 2012. כשופט עליון הוא נחשב לבעל גישה מרכזית, שאינה נוטה באופן מובהק לשמרנות או לליברליות[11]. ב-3 באוגוסט 2018, עם הגיעו לגיל 70, פרש לגמלאות. בפסק דינו האחרון זיכה מאשמת רצח את אלישע חייבטוב, מחמת כשלים בחקירת המשטרה.[12]
ב-1989 נפל אחיו של שהם, סמ"ר חיים שהרבני, בעת שירות מילואים ברצועת עזה לאחר שנפגע מאבן שנזרקה עליו.
שהם נשוי לאמי ואב לשתי בנות.
פסיקה
שהם כתב על אלימות מילולית: "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית"[13].
בשמשו כנציב תלונות הציבור על השופטים דרש להעביר את הרב יצחק יוסף מתפקידו כראשון לציון בשל התבטאויותיו נגד הרפורמים
קישורים חיצוניים
ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.
- אורי שהם, באתר הרשות השופטת
- טובה צימוקי, השופט הכי מאובטח במדינה פורש, באתר ynet, 1 באוגוסט 2018
הערות שוליים
- ↑ מרדכי אלקן, רב־סרן שגנב משקפיים הורד בדוגה לסרן, מעריב (עיתון), 25 בנובמבר 1974
מרדכי אלקן, מאסר והורדה בדרגה לשני סמלים האחראים למות חייל, מעריב (עיתון), 28 בדצמבר 1977 - ↑ מרדכי אלקן, קצין בעל עבר מפואר הורשע בנטילת שוחד, מעריב (עיתון), 26 במרץ 1979
- ↑ שבתאי לביא, חוק ההתיישנות אינו חל על עבירות חמורות, מעריב (עיתון), 2 בספטמבר 1979
מרדכי אלקן, סא"ל יצחק פתאל זוכה מכל אשמה, מעריב (עיתון), 21 במרץ 1980 - ↑ דני צדקוני, נפתח משפט נאשמי גן הירק, דבר, 30 באפריל 1980
- ↑ גיל יודילוביץ, הוגש כתב אישום נגד תת אלוף רמי זיו, מעריב (עיתון), 19 ביוני 1986
גיל יודילוביץ, סא"ל ליידר מסכים: שבע שנות מאסר וגירוש מצה"ל, מעריב (עיתון), 16 בדצמבר 1986 - ↑ בן כספית, ביהמ"ש קבע: "ש.ג. הגלשונים ישאר במעצר", מעריב (עיתון), 3 בינואר 1988
ראומה זיקינד, ד"ר מילשטיין במשפט הש.ג.: גם רבין עזב ב-48 שיירה להזעיק עזרה ולא חזר, מעריב (עיתון), 15 במרץ 1988 - ↑ עמנואל רוזן, העלאות בדרגה וחילופי תפקידים בפרקליטות הצבאית הראשית, מעריב (עיתון), 10 ביוני 1988
- ↑ עמנואל רוזן, אל"מ אילן שיף מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי, מעריב (עיתון), 2 ביולי 1989
- ↑ יוסי זילברמן, 27 שנות מאסר נגזרו על ראש ארגון פשע, "חדשות 2", 23 בפברואר 2009
- ↑ תומר זרחין, יחידת אבטחה אישית לשופט המחוזי בתל אביב, אורי שהם - השופט המאוים במדינה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
- ↑ שרון פולבר, האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
- ↑ ע"פ 2868/13 אלישע חייבטוב נגד מדינת ישראל, ניתן ב-2 באוגוסט 2018
- ↑ בש"פ 2525/18 מדינת ישראל נ' לורי שם טוב, ניתן ב-17 באפריל 2018
הפרקליט הצבאי הראשי 
| |
|---|---|
|
