שמחה וששון ישיר כח על ההוספות שלך. החזרתי את זאת שלא שרדה - ניסחתי מחדש, אני צריך מקור מדוייק יותר, ונשמח מאד להכנסת עוד חומר על הרשע הזה.
שיחה:אד"ם הכהן/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מקווה בימים הקרובים לאתר את החומרים.
דויד לרוב הרגישות אני מעדיף שאתה תדע מה לכתוב ואיך
הוא היה ראש ביהמ''ד לרבנים מטעם הממשלה הרוסית שהיה בוילנא. וצריך להוסיף פרט אינציקלופדי זה אודותיו. אולי אפילו בפיסקה לאור החומר שיש בכתבות בהמשך
עניינו של ביהמ''ד לרע'בנים הזה, הוא היה יוזמה של הממשל כדי לייצר 'רבני מחמד', בהתחלה רצו שיהיה לו מעמד וניסו לכפות את רבי ישראל סלנטר שיעמוד בראשותו. הגרי''ס שהבין את גודל סכנת מוסד זה נמלט לקובנא, ואז העמידו את אדם בראשות המוסד. מובא בקיצור במוסף שב''ק תשנ''א 20 משפטים עמ' 4 (יש לזה מקורות יותר טובים ובע''ה בהמשך). ממוסד זה יצאו תלמידים פוקרים לחלוטין חלק ניתן לראות במה שמובא להלן
חומרים נוספים מהמעט שעלה לי בחיפוש "אדם הכהן'' באוצר החכמה (כעת בחינם):
- אודות המעשה שהיה הח''ח מקללו, מובא בשימושה של תורה עמ' קלב-ג', מובא גם בדרך שיחה לגר''ח קניבסקי כי תצא עמ' תר''א בשם הרב רבינסקי, שדן בעניין איסור קללה, ובספר ידי כהן קונטרס נתיב לשבים ב' עוד תוספת מהרב קנייבסקי אם הבנתי נכון כי זו קללה לצורך אז מותר, ועוד ביאור בזה בספר שמחת יהודה חלק ב' לרבי יהודה ברכה עמ' ק''ה במחשב זה עמ' 111. וביאור מהח''ח עצמו בספר קצירת האומר סנהדרין עמ' קפ''ד 184. מעין זה במזקנים אתבונן חלק ח' מהרב שטיינמן עמ' 84 (באוה''ח זה מתוייג 97) המעשה מובא גם בשם רבי שלמה בלוך בספר שכר ועונש עמ' 377. המשפט המדוייק של הח''ח מובא בלהגיד חומש המגידים, בראשית עמ' 293 בשם רבי שלום שבדרון ועם הוספה חשובה. ראיתי בעבר שהיה מקללו כל שנה בערב יום כיפור. ומובא בעוד הרבה מקומות. תומצת בתוך הערך
- מאמר ארוך אודותיו שפורסם בצינזור במוסף סוכות של יתד נאמן ה'תשס''ח 03 עמוד 108 ואילך, כתבה אודותיו, שילטון הטרור של זקן ההשכלה. יש שם חומר אודותיו ואודות כמה מחבריו אותם תוכל לשבץ בערכיהם. יש עוד אודות השניים בספר ''פלוצק - תולדות קהילה עתיקת יומין בפולין'' עמוד 79.
- תהילים נדבות פי, שלמה רוזנר עמוד 53 באוה''ח, אח''כ מביא שהוא לא האמין בהישארות הנפש ומביא מעשה נורא על זה. הוכנס.
- ראה בספר רבי אייזל חריף עמ' 90
- הרבה חומר מרתק וחשוב נוסף מרבי יעקב אדלשטיין, בקובץ גיליונותיו, קובץ גליונות תשע"ו ב' שמות, עמ' 302 בגיליון גאון יעקב מתורת הגר''י ס''ו. כולל עוד הוספות לסיפור עם הח''ח. הוכנס
- הו''ל את ספרי רבי עזריה מן האדומים, שמרן הבית יוסףשללם באופן חריף מאוד, בקובץ בשם "קריית ספר לחכמת ישראל" וילנא תרכ''ג
בהמשך בל''נ עוד חומר חשוב.
כבר כתוב שהוא היה היא בית המדרש לרבנים בוילנא.
לא הוזכר שעמד בראשו ותיקנתי.
העתקתי ופיסקתי את החומר שציינתי מרבי יעקב אדלשטיין, בקובץ גיליונותיו שציינתי לעיל, קובץ גליונות תשע"ו ב' שמות, עמ' 302 בגיליון גאון יעקב מתורת הגר''י גליון ס''ו.
אבל אני לא יודע איך מכניסים סיפור לאנציקופדיה.
היה ידוע שתלמידים שלו אחרי כמה שנים שלמדו אצלו נתחברו לכת המשכילים הכופרים אכלו חלב נבלות וחזיר. מספרים שפעם אחת בא אליו תלמיד חדש ואמר "אני רוצה ללמוד אצלך איך להיות אפיקורס מכת המשכילים שאוכל להשפיע על אחרים". הוא שאל אותו "מה כבר למדת?" אמר "כלום. למדתי בקושי קצת חומש"." גמרא כן למדת?" אמר לו "לא". ענה לו "אם לא למדת אז למה אתה רוצה ללמוד אצלי?" אמר לו "כי כבר טעמתי טעם של נבלות וטרפות". מיד אדם הכהן גרש אותו "אם כבר אכלת נבלות וטרפות סימן שאתה לא מתאים להיות תלמדי שלי. אצלי התלמידים לא אכלו טרפות עדיין, אני מלמד אותם קודם כל איך להיות תלמידי חכמים, כדי לדעת לקלקל בחורי ישיבות צריך להיות כמו תלמיד חכם. אתה לא מתאים לחבורה שלי".
עוד משפטים ששלפתי מדברי רבי יעקב אדלשטיין שם
הרבה רבנים שהזכירו את שמו הוסיפו ימח שמו וזכרו'
הוא היה ת"ח גדול ורבני הדור הזהירו שלא יתקרבו אליו. בוילנא הייתה לו מדרשה עם תלמידים אפיקורסים הוא לימד אותם איזה שאלות לשאול על התורה שבע"פ ועל סמכות חז"ל ואותם תלמידים יצאו לתרבות רעה. שולב בערך
עוד קצת:
מזקנים אתבונן חלק ח', עמ' 171 (באוה''ח מתוייג 183) מהרב שטיינמן, אמר שהוא סיבה לא לא לקרוא בשם "אדם", כי כך כונה וכך התפרסם. שולב בערך
קצת חומר חוליני.
משגי עורים עמ' 33 קצת ביוגרפיה.
מכנסת עד כנסת עמ' 30 קצת עליו ועל על בנו מיכה יוסף לבנזון (מיכ''ל)
אי אפשר להכניס סיפורים באנציקלופדיה. חושב שהעריכות שכבר הוכנסו - הם על גבול הטעם הטוב.
ככה זה כשלא רוצים לכתוב אנציקלופדיה רגשית, גם כשאנו מרגישים צורך להוקיע.
את המקורות האחרים שהובאו כאן - צריך לבדוק מה יש שם.
הסיפור עם ביהמ"ד לרבנים בעל קשר קלוש לנשוא הערך. גם התבססות על להגיד זה לא רעיון טוב, זה בערך כמו עלינו לשבח. ספר סיפורים נחמד ותל"מ.
יש רק פרט אחד מלהגיד כל השאר מופיע במקורות רבים מיעוטם כאן בראש השרשור.
הסיפור על ביהמ''ד משולב היטב עם תולדות חייו של אדם שהיה בו הדמות התורנית המרכזית, וחלק גדול מהסיפורים איתו היו על הרקע הזה. יש עוד מקומות שבהמשך אני מקווה לעלות ומקווה שאז לא יהיה מקום לטענה שלך. בכל אופן אנסה לקצר קצת את זה.
גם מקור מעלון הוא לא הרבה יותר טוב. אם אין מקור רציני, אולי עדיף להשמיט.
הקטע עם ביהמ"ד לרבנים עדיין לא מובן. מי שקורא את הקטע עד לשורות האחרונות לא מבין את הקשר. אני לא אומר שלא צריך קת הקטע, אבל זה צריך להתמקד בנשוא הערך.
זה לא סתם עלון זה התמלולים של הרב אדלשטיין שהיה דייקן ואמין. מסתמא עוד מעט זה יהיה בספר ואז אוכל להפנות ישירות לספר.
בכל מקרה רוב האינפורמציה לא משם ומופיעה בהרבה מקורות.
לגבי הפיסקה אנסה עוד מעט לחדד יותר את שתי הנקודות שהזכרת.
עכשיו הרבה יותר טוב. צריך עדיין לחדד ניסוח.
תודה שאתה מחדד אותי...
אני עובר על חומרים נוספים של התקופה, ויש מספר פיסות מידע שאני עדיין לא מצליח למצוא להן מקור אמין, בהמשך זה יראה עוד יותר טוב.
הכיון שבחרת בו נכון, אם כי בהפניה לערך מורחב נהוג לתת עוד כמה מילים להבהרה. אבל אני מאמין שיהיה יותר קל כשהערך יושלם.
אנסה להוסיף הבהרות.
אתה יכול לעזור לי ביצירת הפניה לטיוטה בדף המשתמש שלי?
בוצע, שחק עם זה כרצונך.
אני לא מצליח לראות את ההפניה מהערך כאן.
אהה, לא הבנתי את כוונתך. כוונתי להוספה דף המשתמש שלך. אני מבין שלא לזה התכוונת, אהל לא מבין למה כן התכוונת...
טוב מאוד שהוספת את זה לדף המשתמש. חשוב מאוד.
כוונתי שתהיה כאן הפניה לערך מורחב והיא תפנה כבר עכשיו לטיוטה שבדף המשתמש שלי. כשהערך יבשיל ויצא לאור אשנה את ההפניה בהתאם
לא עושים כזה דבר. כשהערך יהיה במרחב הראדי, תהיה הפני'.
אין נושאים ישנים יותר