שיחה:רבי יוחנן (תנא)/ארכיון

זה ערך מאוד יפה, אבל זה קצת מטעה את הקורא, למעשה בפשטות וכך ההנחה היסודית כי אין רבי יוחנן תנא, ואף אם יש דעות כאלו, אין סיבה מספקת לעשות על זה ערך אלא לכתוב את הדבר אולי במקום אחר, כך דעתי.

גם ערך על שלילת כזה תנא מספקת לענ"ד, אך לגופו של עניין מה זה אומר מטעה? רבי יחיאל הלפרין הוא לא בר סמכא? ויותר מכך בתולדות עם ישראל הוא הבר סמכא בה' הידיעה. כמו גם רבי אהרן הימן שהוא לא כנ"ל אך גם בר סמכא גדול בתחום זה והוא גם מזהה תנא בשם רבי יוחנן.

בסדר הדורות התגלו במשך השנים טעויות רבות, שמובנות מאוד ביחס לספר המאגד כל כך הרבה חומר.

לדוגמא, בשנת ד'רמ"ט – 10 שנים קודם פטירת רבינא, הוא מציין שאז נחרב הבית(!) לדעת רבינו תם, מה שכמובן לא עולה על הדעת (וראה שנת ג'תתכ"ח, וראה מהדורת 'ספרי אור החיים' שם, הסברו של ה'נחל עדן' על טעות המחבר בדברי הבחיי פר' ראה).

כמו כן, כמה מגדולי החכמים בתחום (בהם החיד"א) ביקרו אותו על חוסר דיוק ובגין הסתמכותו על מקורות לא מהימנים (כמו שלשלת הקבלה וצמח דוד).

למרות שהוא בהחלט נחשב ראש המדברים בתולדות ישראל, אני לא חושב שמקובל לראות בו 'הבר סמכא' בתחום.

ספרא מסכים אתך, אבל בכל מקרה אתה חושב שהנושא לא ראוי לערך, כלומר לערך חשבו שיש כזה תנא וכו (על אף ששיטות התוספות חלוקים בעניין זה)?

חושב שזה נושא ראוי לערך. אבל נא לסדר את זה בצורה ברורה יותר, עם מקסימום 3 פרקים.

רפרפתי מלמעלה. נראה לי יש שם הרבה פרטים כפולים.

ספרא ביצעתי אך לענ"ד הקודם היה יותר ברור למעיין.

ספרא אשמח לתגובה

ובכלל לדעת רוב האחרונים שיטת התוספות בכתובות היא, שיש תנא בשם רבי יוחנן עיין בערך

א. מה שכתבת שהראייה היא ממה שאמר בשם בן עזאי נראה שאין זה הכוונה ולא ידעתי מהיכן הכלל הזה, אלא ראיית התוספות ממה שזה ברייתא 'דתניא' ובוא וראה שהתוספות כלל לא כתבו 'בן עזאי' בדיבורם.

הערה נכונה! נראה לי שראיתי את זה באחרונים, אחפש שוב. ולגבי הכלל הוא מובא בהקדמה של הספר סדר הדורות.

שְכּוֹיֶיח!

אני לא יודע מה לומר, אני לא השתכנעתי כל כך, בא וראה כי בבר אילן אשר אין תנא ואמורא שלא מופיע שם לא הביאו רבי יוחנן תנא בלא נפרד, והלוא יש כל כך הרבה תנאים בשם רבי יוחנן, רבי יוחנן בן בתירא, רבי יוחנן בן גודגדא, עיין לפחות עשרה. הראיות קלושות מאוד וכל כך הרבה פתרונות, אבל תעשה כהבנתך ורצונך וידיעותיך.

בכל מקרה גם הנידון הזה ראוי לערך.

שְכּוֹיֶיח! בסדר גמור, החכמתני.