שיחת משתמש:רפי כהן/דיבור בלע"ז

אני לא מצליח להבין, האם הערך דן כאן מהי לשון לע"ז, או על בעיה הלכתית של דיבור בלשון לע"ז. נושא הערך חייב להשתקף בשמו וכן גם בפתיח שלו. אולי שם הערך (לע"ע אמור להיות בכלל טיוטה) צריך להיות: איסור דיבור בלשון לע"ז. והפתיח צריך להיות בסגנון: איסור דיבור לשון לע"ז, זו שאלה הלכתית האם מותר לדבר שפות זרות.

כוונתך לסעיף האטימולוגיה שהוספתי?

ערכתי חיפוש מהיר והעלתי בחכתי את קובץ הזה העוסק בנושא דיבור לשון הקודש, ובפרק ד' דן לגבי האיסור לדבר לע"ז. אולי כדאי לשנות פה את שם הערך להדיבור בלשון הקודש ולחלק כותרות ל: מעלת הדיבור בלשון הקודש, האיסור שלא לדבר לשון הקודש וכן הלאה. אגב, בקובץ מובאת גם עמדת הרבי מסאטמר.

"האיסור ל־" שם לא נכון כיון שלא ברור שיש איסור. מעלת לשון הקודש כללי מידי אלא א"כ עיקר הערך יהיה על זה. בכלל לא ברור עדיין הנושא האם מישהו סבר שיש איסור בכלל לדבר או רק לנהוג כך בקביעות

כלומר דיבור בלשון הקודש

שם הערך 2.

אולי דיבור בלעז.

אולי בכלל פסקה בתוך הערך לשון הקודש?

שלום שמי רפי כהן מכלולאי חדש [-יחסית], וגאה, זה עתה גמרתי לכתוב את ערכי הרביעי במכלול, 'דיבור בלע"ז'. אשמח מאוד לקבל תגובות מכל המכלולאים פעילים החכמים שלנו. תודה גדולה רפי.

אכן יחסית רפי אתה כבר לא חדש גם אם פרשת לזמן רב. דיברנו אז (שמש החנוכיה או..) להתחיל לכתוב בסגנון מכלולאי. נצטרך לעבוד קשה לשכתב (לא לשכב במובן של איכות אלא של סגנון).

אנסה למנות קצת:

א. פיסקאות ארוכות. מילים ארמיות (לא כציטוט) וניסוח לא מותאם. קושיות ותירוצים לא מוצגות בפרונט אלא בהערות ובצידי הערך. בתמציתיות (אתה היית כותב "בתמצית"): כאן לא כותבים לבחורי ישיבה ואפילו לא לבת סמינר מלומדת אלא לאדם בעל השכלה סבירה ולאו דווקא תורנית ושאין לו כוח ללמוד סוגיה גם מסוכמת יפה רוצה לשמוע מונחים בהירים.

נראה לי נראה לי שאתה עושה גיחות לכתיבה במכלול, ואינך קורא מספיק במרחב הערכים. אתה חייב ללמוד את הסגנון. פשוט חבל. (רבים מבינינו חוטאים מעט בכיבה בסגנון תורני מידי אבל רק מעט זה לא נורא)

לרב אליצור היקר. חלק מהביקורת הבנתי ואנסה בעז"ה להשתפר- בעיקר לגבי הניסוח [למרות שכן השתדלתי בניסוח כנראה לא כ"כ בהצלחה] וענין הקושיות ותירוצים שאני מבין שאין מקומן בפרונט.

לא כ"כ הבנתי על איזה ארמית אתה מדבר? עברתי שוב על כל המסמך ולא מצאתי בעניי, שום מילה בארמית [אולי ל'דהיינו' אתה קורא ארמית? חושבני שהיא מילה נפוצה גם במגזרים אחרים.] כמו"כ לא הבנתי כוונתך ענין ה'תמציתיות'. ו'פסקאות ארוכות', אני חושב שביחס לכמות התוכן שהועברה כתבתי מאוד ממוקד ומתומצת. תקן אותי אם אני טועה.

בענין הגיחות לכתיבה במכלול, אני מבין שאין דעתך נוחה מכך. אתה באמת חושב שיש לי את כל יום ואת כל היום לשוטט במכלול, עם כל הכיף שבכך?

לסיום אכתוב באופן כללי שאני מקבל את הערותיך [אלה שהבנתי] אך נראה לי שאפשר לכותבם בצורה ידידותית יותר ופחות משתלחת/תוקפנית.

בעניין סגנון אתה כבר לא חדש והבעתי את הערכתי כלפי החדשנות שבכתיבתך בעבר, אך סגנון הכתיבה אינו מתאים ובאון חריף (זה שאינך מבין ולא רגיל במכלול זו לא בעיה בך אך לא תוכל להמשיך לכתוב כך. נתתי דוגמאות רק שתתחיל להבין זה ממש לא העיקר.

כתבתי לך בתמציתיות (לשון תורנית "בתמציס" לזה התכוונתי בהומור) שהרעיון הוא "קהל היעד" אתה אכן "סיכמת" אבל בסגנון שמתאים להיכנס למדור בירחון תורני (ברמה גבוהה) אבל לא לאינציקלופדיה.

בערך הקודם זה היה יותר שפת הכתיבה כאן זה כל עריכת הדברים. פיסקאות: (התכוונתי לכותרות) ארוכות מידי. ארמית: הרבה מילים מסתיימות בנו"ן של רבים ('לשונן' 'דרכיהן' אמנם כציטוט אבל בנוסך לכל מכביד. לא "דהיינו" זה רגיל )

ובעיקר ולזה שים לב: ערוך כחבורה שאלה, קושיה, תירוצים. מובאה, פרשנות, (כולל שמות, אמר הרא"ש וביאר הקה"ע) "וע"פ דבריו נראה ליישב" או "יש ליישב" לא כותבים במכלול מה יש ליישב אלא את סיכום השיטות פרושות כמונח גמור ובהערה בקצרה את מקורן.

הכותרת ושם הערך לא בהירים "דיבור בלע"ז" הוא לא ביטוי. דיבור בלע"ז הוא נושא הלכתי (והמילה "היינו" שלא נהוגה כמו דהיינו אבל לא ניכנס לקטנות גם מיותרת בניסוח "דהיינו -ראשי תיבות" מספיק לעשות קישור אם היה דף לע"ז כיון שאין זה צריך להיות בפסקה מיוחדת אטימולוגיה (סתם אם בא לך לדחוף מידע שלא קיים כ"כ)

יאמין לי מר כי כמעט כל משפט צריך תיקון (וכל הכבוד שאתה לא עסוק בזה אבל להבא תצטרך לעבור לטיוטא ומשם להעביר בעבודת צוות). כאן אני אתחיל מעט לשכתב.

הבעיה לא נראה לי קשורה למדריך לכתיבה תורנית, אלא לדעתי מומלץ לך מאוד לקרוא היטב את המכלול:מדריך לעיצוב דפים ואח"כ כדאי לעבור קצת גם על המכלול:מדריך לכתיבת ערכים. בהצלחה! ו חיילך למכלולייתא!

מצטרף לאליצור הערך כתוב בסגנון "חבורה", ולא ככתיבה אינציקלופדית, אבל נראה, שבכשרונך - שניכר בין השורות - תצליח במהרה להשתלב בין כל העורכים הנפלאים. אגב, לא עדיף לכתוב ערך כ"טיוטה"?

מה עם האספקט ההסטורי-מציאותי?

כיון שאיני מכיר את הנושא אני רק מניח שאפשר להרחיב את הערך. משתלב עם העניין שכתבתי לעיל "סגנון" כלומר כותב הערך הכהן הגדול כותב "מתוך בית המדרש" ניכר שכל מגמתו היא לברר ההלכה ("מה כתוב" ואיך מתיישבות השיטות) אך יחשוב איך היה כותב על הנושא ויקיפד מצוי הרי זהו נושא מעשי מאוד בלשון המעטה (או כמעט לא מעשי הרי אין ולא היה דור שלא דברו יהודים בשפות זרות) וודאי שישנן התייחסויות נוספות.

ביחוד בויואל משה (צריך לשאול את דוב פרח) מן הסתם דנו באידיש ובעצם לא הובהר אם זה איסור ללשון שאינה לשה"ק טו לשון שמדברים העכו"ם בפועל. (נ"מ לאידיש ולאדינו)

לדעתי הבעיה העיקרית של הערך היא לא בניסוח אלא בסגנון העריכה. לא אמורים להביא שאלות ותשובות, סתירות ויישובים. משכך, אם כל הכבוד לדעתי יש להעביר את הערך לטיוטה.