ויואל משה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויואל משה הוא ספר שחובר בשנת ה'תש"כ על ידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ובו הוא פורש את משנתו שלפיה הציונות והקמת מדינת ישראל היא כפירה בתורה ובהקב"ה, ולכן אסור להתחבר ולהשתתף עם מוסדות השלטון וכן אין להשתמש בסמלים שלהם כשפת העברית המתחדשת וישוב ארץ ישראל.

כריכת הספר "ויואל משה"

מגמת הספר

טענתו המרכזית של הספר היא שהתומך בציונות עובר על שני איסורים הלכתיים:

  1. איסור להתחבר ל"רשעים" (ראשי ומנהיגי הציונות).
  2. איסור להקים ממשלה בזמן הגלות.

לדעתו הציונות שורש כל רע והגורם העיקרי לכל הצרות שאירעו לעם ישראל במאה השנים האחרונות. כלשונו: "אם ניקח כל פירצות הדור, והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה הציונית בכף מאזניים השניה, תכריע המדינה את הכל, שהוא השורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו".

לאור דבריו אלו סבר רבי יואל שהשתתפות בבחירות לכנסת אסורה ביהרג ואל יעבור מפני שהיא כוללת שלוש עברות החמורות. ולפיכך כל המשתתף בבחירות לכנסת, הגם שהוא מצביע למפלגה חרדית, הרי הוא מתחבר לציונים והוא נעשה שותף לכל העבירות הכרוכות בהקמת מדינת ישראל ובניהולה שלא ע"פ התורה. הוא כותב[1] שרוב גדולי הדורות האחרונים שהורו להשתתף בבחירות, עיניהם נסמאו מחמת עוונות הדור ומחמת פחד מאנשים אלימים, וזה גרם שהגיעו לידי טעות זו. עוד כתב[2] כי אף שהלכה היא 'אחרי רבים להטות', מכל מקום כשהרבים אומרים לעשות מעשה רשע, אין הקב"ה מצטרף עמהם ואסור לשמוע בקולם. לכן מסקנתו שאסור לשמוע למנהיגי וגדולי הדור שהורו להשתתף בבחירות.

מחבר הספר יוצא בכמה מקומות בספרו גם נגד מהלכי אגודת ישראל בארץ ישראל, אשר לדעתו אינם הולכים בדרך מקימי ומייסדי אגודת ישראל[3]. כמו כן הוא כותב שגם החינוך העצמאי שהוקם על ידם יש בו קלקולים עצומים[4], וכן הוא יוצא בחריפות נגד הכרזת הכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל אשר קראה ליהודים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, וכותב שזה דברי מינות ואפיקורסות[5].

מבנה הספר

הספר עוסק בשלושה נושאים עיקריים, שלכל אחד מהם מוקדש "מאמר". הספר פורסם לראשונה בשנת ה'תש"ך (1959), וכלל רק את המאמר הראשון. במהדורה הבאה, בשנת ה'תשכ"א, צורפו גם שני המאמרים הנוספים.

  • מאמר ראשון (שלוש השבועות) - לפי האמור במסכת כתובות דף קיא, השביע הקב"ה שלוש שבועות: את עם ישראל השביע שלא יעלו בחומה ושלא ימרדו באומות, ואת האומות השביע שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי. חלק זה של הספר עוסק בפירושן של שלוש השבועות ובבירור השאלה אם הן נוהגות בימינו הלכה למעשה. מסקנתו היא שכל עוד היהודים בגלות נאסר עליהם להקים שלטון עצמי יהודי.
  • מאמר שני (יישוב ארץ ישראל) - בירור בשיטת הפוסקים האם מצוות יישוב ארץ ישראל נוהגת בימים אלה. מסקנתו שהמצווה נוהגת כאשר המטרה היא קיום תורה ומצוות (ולא כחיזוק אחיזה או כיבוש הארץ).
  • מאמר שלישי (לשון הקודש) - מאמר זה נכתב כתשובה לרבי פנחס הירשפרונג. במאמר זה פורש המחבר את יחסו כמתנגד לעברית המתחדשת.

דיונים נוספים

מעבר להתנגדות לציונות עוסק הספר בשלשה נושאים המתקשרים בדרך אגב להסברה בנושא ההתנגדות לציונות:

ילקוט אמרים

כריכת הספר "ילקוט אמרים ויואל משה"

בחודש אלול תשס"ב הוציאו מספר אברכים את הספר "ילקוט אמרים ויואל משה" שהוא קיצור של מאמר שלש שבועות בספר, במהדורות הבאות אף הוסיפו קטעים ממאמר ישוב ארץ ישראל.

בפתח הספר מודפסות הסכמותיהם של בד"צ העדה החרדית והאדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים, וכן הסכמתו של רבי שמואל הלוי וואזנר[6].

חסידי סאטמאר מפיצים רבות את הספר, ולעיתים קרובות אף בחינם, ואף מעניקים מלגות לאלו הנבחנים על הספר. נכון לשנת תשע"ט הוא יצא בחמש עשרה מהדורות.

בחודש חשון תש"פ יצא לאור גם כן "ילקוט אמרים ויואל משה" על מאמר ישוב ארץ ישראל שבספר בהסכמתם של גאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה ווייס והרב יעקב מאיר שכטר.

היחס לספר

בחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא נחשב הספר כספר יסוד, והם קובעים בו סדרי לימוד. התבטאויות בשבח הספר של רבנים רבים שרובם מזדהים אידאולוגית עם השקפת הספר לוקטו בקונטרס "יבקשו מפיהו"[7].

אולם בחוגים אחרים הספר לא התקבל, והנושאים המופיעים בו שנויים במחלוקת:

לגבי הבחירות ראו:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פולמוס ההשתתפות בבחירות

ולגבי שלש השבועות ראו:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלש שבועות

פולמוס אודות הספר

הסטייפלר כתב באגרת כי טענתו של רבי יואל טייטלבוים אודות איסור ההצבעה עקב שלוש שבועות אינה מובנת, כי הגם שהקמת המדינה היתה שלא כדין, אך כעת שזהו השלטון, אין איסור להשתתף עמם. כן מוסיף שגם בחו"ל הסכימו כל גדולי הדורות שהישיבה עם הגויים בפרלמנט היא ענין נחוץ, ואין בה שום צד איסור כמסכים עם שיטתם ח"ו[8].

  • קונטרס פוקח עורים

בשנת ה'תשד"מ (5 שנים לאחר פטירתו של רבי יואל טייטלבוים) יצא לאור קונטרס בשם "פוקח עורים"[9] שנכתב ע"י גורם אנונימי הטוען לזיופים שנעשו בהדפסת ה"ויואל משה". כן נדפס שם מכתב רבי בנימין מנדלזון גאב"ד קוממיות אשר טען גם הוא טענות דומות[10] והוא טוען עוד כי ע"פ ההלכה צריך להשתתף בבחירות שלא כדעת הרב מסאטמאר שאסר. וכן נדפסו בקונטרס מכתביהם של רבי יוסף נפתלי שטרן ורבי שמואל שרגא שניצלער הרב מטשאבא אשר גם הם דוחים את טענות הרב מסאטמאר וטוענים כי על פי הלכה חובה ומצוה להשתתף בבחירות וכמו שהורה המהר"ם שיק בדורו.

בסוף הקונטרס נדפסו מסמכים המציגים את הרב מסאטמאר כאיש מחלוקת.

לאחר פרסום הקונטרס, פורסם מכתב מחאה בשם רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי נתן גשטטנר, רבי ניסים קרליץ, הרב שלמה זילברשטיין והרב יצחק זילברשטיין, בו נכתב כי בקונטרס ישנם "דברי גידוף ובזיון מבהילים על צדיקים", ועל כן אסור להפיץ או לקנות את הקונטרס[11].

בשנת תשמ"ה הוציאו חסידי סאטמאר בתגובה קונטרס בשם "מלביש ערומים"[11] בו הם מנסים להוכיח שהמכתבים מרבי בנימין מנדלזון והרב מטשאבא הם מזוייפים. וכן הם טוענים כי הדברים שנכתבו במכתבים בשם המהר"ם שיק אינם נכונים ואינם קשורים לנידון הבחירות במדינת ישראל.

בנוסף מכחישים חסידי סאטמאר וטוענים שידוע להם שרבי יואל טייטלבוים כתב והגיה את הספר "ויואל משה" ולא היו עוד מגיהים אחריו ששינו שלא ע"פ דעתו[12]. יצויין עוד שגם בספר על הגאולה ועל התמורה שנכתב ברובו על ידי תלמידיו הובאו שם שוב חלק מאותם דברים שב'ויואל משה'.

  • אגרת מענה חכם

בשנת ה'תשע"ב יצא לאור ספר בשם אגרת מענה חכם[13] הכולל בעיקר מכתבים שכתב הרב יואל כהן לחסיד סאטמר בעת התקרבותו לחסידות חב"ד. במכתביו טוען הרב כהן שכיוון שהמדינה אינה גאולה - אין בה את איסור שלוש השבועות, והוא מוכיח כי גם בעל ויואל משה בעצמו הכיר במדינה לגבי כמה דברים, ומה שבעל ויואל משה אסר את ההשתתפות בבחירות, זה רק כגדר וסייג שלא יטעו שהיא אתחלתא דגאולה. כמו כן מוסברת בספר שיטת חסידות חב"ד בנושא בעיניו של הרב כהן. בסוף הספר נוספו מסמכים מגדולי ישראל להוכיח שהם התירו את ההשתתפות בבחירות ואת ההכרה במדינה.

בתגובה פרסם רבי אפרים צבי שמילאוויטש אב"ד קרעמניץ' מאמר כנגד הספר בקובץ "גינת ורדים"[14]. כמו כן, לאחר הוצאת המהדורה השלישית התפרסם בקובץ הנ"ל קונטרס נגדי בשם "מענה צמד שדה"[15].

  • הקדמה לספר ויואל משה החדש

בשנת ה'תשע"ו הוציא הרב יואל שוורץ קונטרס בשם "הקדמה לספר ויואל משה החדש"[16], בו הוא משער כי את הספר 'ויואל משה' לא חיבר רבי יואל טייטלבוים עצמו אלא סמך את ידיו על מחברי הספר, וכיון שבזמן הדפסת הספר היה חשש הגררות אחרי הציונות, על כן הדפיסוהו במהירות בלי לבדוק כל פרט שנכתב בו לאור היסוד של "עת לעשות לה' - הפרו תורתך". הרב שוורץ מביא דוגמאות לסילופים רבים שארעו לטענתו בספר 'ויואל משה' עקב שמחברי הספר מחמת מהירותם העתיקו קטעים מתוך זכרונם והוסיפו או השמיטו לשונות משמעותיים באופן שגרמו לסילוף, וכן כתבו בספר עובדות לא נכונות ודברים הנוגדים את דברי הקדמונים ודברי חז"ל ואף דברים הסותרים את יסודי האמונה ואת ההלכות שנתקבלו מסיני. לאור זאת מציע הרב שוורץ כי ראוי להקים צוות עורכים בדומה לצוות שכתב את הספר בשעתו ולהוציא מחדש את ספר ויואל משה בהשמטת ותיקון כל הקטעים התמוהים והמסולפים שבו.

  • ובחרת בחיים

בשנת ה'תשע"טבחירות לכנסת העשרים ואחת והעשרים ושתים) הודפס על ידי קמפיין ההסברה של אגודת ישראל חוברת "ובחרת בחיים"[17] שם השיבו לטענות אוסרי הבחירות.

בגליון אמונה ודעת טענו כי בקונטרס אין טענות חדשות אלא הוא חוזר על טענות שכבר נשמעו וכבר הגיבו עליהם[18].

הנצחה

בית הכנסת "ויואל משה" בבני ברק

חסידי סאטמאר הנציחו את שם הספר בשיכון שבנו בשכונת "עזרת תורה" בירושלים, כמו כן בית הכנסת של חסידי סאטמאר בבני ברק נקרא על שם הספר.

בקרב חסידי רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים כמו גם בקהילות העדה החרדית ונטורי קרתא מכונה רבי יואל טייטלבוים על שם ספרו "ויואל משה", בעוד חסידי רבי אהרן טייטלבוים מכנים אותו על שם ספריו "דברי יואל".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאמר ג' שבועות סימן קמ"ה ואילך
  2. שם סי' קנ"ח ואילך
  3. מאמר שלש שבועות סימן קמב והלאה.
  4. מאמר ישוב ארץ ישראל סימן קלז.
  5. שם סימן קמ.
  6. שמו של הרב וואזנר חתום בכרוז בעד ההשתתפות בבחירות הראשונות, אך יתכן ולבסוף אף הוא שלל את ההשתתפות בבחירות; יתכן גם שהסכמתו הייתה על ההתנגדות לציונות ואתחלתא דגאולה, ולא לגבי נושא ההשתתפות בבחירות.
  7. קונטרס יבקשו מפיהו באתר השקפה ברורה
  8. רבי יעקב ישראל קניבסקי, ‏איגרת תשמ"ט, בספר "קריינא דאיגרתא", באתר אוצר החכמה וראה שם גם אגרות תשמ"ז-תשמ"ח
  9. ספר פוקח עורים
  10. במכתבו (סוף אות ב): "וכבר טענתי זאת להאדמו"ר מסטמאר שליט"א, ולא היה לו פתחון פה להשיב על דברי... גם ב"ויואל משה" לא השיב כלום... והרגשתי הכללית ששלטה יד זרים בספר ויואל משה, כי הרבה דברים שבו תמוהים ביותר, ולדוגמא - ענין התחברות לרשעים בכנסת עומד בסתירה מוחלטת להוראת האדמו"ר מסטמאר שליט"א שיש להצביע לעיריות." עכ"ל.
  11. 11.0 11.1 קונטרס "מלביש ערומים"
  12. ראה גם לגבי הספר פוקח עורים באתר אזמרך בלאומים
  13. אגרת מענה חכם
  14. מאמר רבי אפרים צבי שמילאוויטש אב"ד קרעמניץ', ‏קובץ גינת ורדים, באתר אוצר החכמה.
    מאמר רבי אפרים צבי שמילאוויטש אב"ד קרעמניץ' (ח"ב), ‏קובץ גינת ורדים, באתר אוצר החכמה.
  15. קונטרס "מענה צמד שדה"
  16. "הקדמה לספר ויואל משה החדש"
  17. ובחרת בחיים
  18. גליון אמונה ודעת עמ' 50
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0