שירה מרגלית
| לידה | ירושלים, ישראל |
|---|---|
| מקצוע | אשת עסקים בתחום התקשורת והפרסום |
שירה מרגלית (נולדה ב-1969) היא אשת עסקים ישראלית בתחום התקשורת והפרסום. לשעבר מנכ"לית קבוצת מקאן תל אביב ומשנה למנכ"ל זכיינית השידור "רשת".
ביוגרפיה
מרגלית נולדה וגדלה בירושלים. אחת משלוש בנותיהם של אליאורה ודן מרגלית. אביה, עיתונאי ומגיש, נחשב במשך שנים לאחד מבכירי העיתונאים בישראל. אחת מאחיותיה היא התסריטאית והבמאית קרן מרגלית.
בילדותה שהתה עם הוריה מספר שנים בוושינגטון די.סי. עקב עבודתו של אביה כשליח העיתון "הארץ". בוגרת בית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים. בצבא שירתה כפקידה בלשכת מפקד חטיבת הצנחנים שאול מופז. בוגרת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה בהדגשת קולנוע מהאוניברסיטה הפתוחה.
קריירה
מרגלית החלה את הקריירה בתחום התקשורת והפרסום במשרד קשר-בראל, שלאחר מכן הפך למשרד למקאן אריקסון. היא החלה בתפקיד סופרווייזרית ובהמשך קודמה לתפקידי ניהול בכירים, בין היתר: סמנכ"לית לקוחות ומשנה למנכ"ל.
בשנת 2003 מונתה לתפקיד מנכ"לית משותפת של משרד הפרסום מקאן-אריקסון, יחד עם מנכ"ל נוסף, אורן פרנק.
בשנת 2011 החלה להגיש עם אביה תוכנית שבועית בשם "מרגלית בריבוע", ברדיו תל אביב. התוכנית שודרה שבע שנים.
בשנת 2008, פוטרו במפתיע מרגלית ופרנק על ידי יושב ראש מקאן-אריקסון אילן שילוח. סיבת הפיטורין שנמסרה מהחברה הייתה התבטאויותיה הפומביות של מרגלית נגד נוחי דנקנר. בריאיון לעיתון "גלובס" התבטאה נגד תיאום מחירים שביצעו חברות הסלולר ובפרט נגד חברת סלקום, שהייתה אחד הלקוחות הגדולים של מקאן-אריקסון. בעת הפיטורין הייתה מרגלית בת הזוג של שילוח ובהיריון ממנו ולכן המהלך היה מפתיע.
ב 2008 מונתה לתפקיד משנה למנכ"ל תוכן בחברת רשת, זכיינית ערוץ 2.
ב-20 במאי 2009 הייתה קורבן להתקפה אלימה בסמוך לביתה בתל אביב בנוכחות בנה הקטן. בכניסה לביתה של מרגלית בצפון תל אביב שני גברים תקפו את מרגלית. בנה שהיה אז בן 7 היה עד לתקיפה. בן זוגה יצא מהבית והתעמת עם התוקפים, שהספיקו לרסס אותו בגז מדמיע ונמלטו. כתוצאה מהתקיפה, מרגלית נפצעה באורח קל עד בינוני תוך שהיא סובלת משברים בעצמות הפנים, ארובת העין ואפה.
בהמשך התברר כי מזמין התקיפה היה איש הטלוויזיה דודו טופז, אשר ביקש לנקום בה על סירובה להצעותיו לתוכניות טלוויזיה ברשת[1].
בעת כהונתה בתפקיד ברשת נתוני הרייטינג של הזכיינית ירדו בהתמדה. מרגלית אחראית גם על רכישת פורמט הריאליטי "פרויקט מסלול" ששובץ כתוכנית פריים טיים ברשת, אולם לא הצליח לייצר באזז ולא עמד במבחן המדרוג. פרויקט הריאליטי השני של רשת, "המירוץ למיליון" השיג תוצאות רייטינג חיוביות, אולם לא המשיך לעונה שנייה לאחר שהנהלת רשת החליטה לקצץ בהוצאות הזכיינית. עוד כמה מההפקות בהובלתה, למשל: "שבוע סוף!" זכו לאחוזי צפייה נמוכים[2]. לצד הכישלונות בתקופה זו, מרגלית הובילה והייתה מעורבת בפיתוח פורמטים מקוריים בארץ, למשל: הסדרה התיעודית אבודים, המירוץ למיליון ומצב האומה.
ב 2010 פרשה מתפקידה[3]. בהודעת הפרישה שלה אמרה: (...) "אני עוזבת את תפקידי אחרי שנתיים מאד אינטנסיביות בכל המובנים. אני מרגישה שהשנה האחרונה הייתה עמוסה מידי עבורי בשלל האירועים שפקדו אותי ושאני זקוקה למנוחה ולפסק זמן. לצד האירועים, מתמודדת תעשיית הטלוויזיה, ורשת בתוכה, עם אחד המשברים הכלכליים הגדולים בתולדותיה. תחום הטלוויזיה מרתק ומאתגר בעיקר בשנה האחרונה בה חלים שינויים משמעותיים וחיוביים ברשת, בין היתר בזכות אבי צבי העומד בראש החברה ומצעיד אותה לעתיד טוב יותר"[2].
בשנת 2011 רכשה 60% מהבעלות על אתר סלונה, פלטפורמת בלוגים הפונה לקהל נשי. לאחר השלמת העסקה מונתה ליושבת-ראש החברה המחזיקה באתר. סלונה היה בשנות פעילותו אתר הנשים הגדול בישראל עם ממוצע של כמיליון גולשות בחודש. בשנת 2020 האתר נסגר, וסלונה הפכה לחברת תוכן עסקי בלבד[4].
בשנת 2014 החלה ביחד עם אבי ניר בהפקת INTV - כנס הטלוויזיה הבינלאומי השנתי של חברת קשת. מרגלית היא מנהלת הכנס והעורכת הראשית שלו. בשבעת הכנסים שהתקיימו השתתפו בכירים בתחום הטלוויזיה מישראל ומחוצה לה. הכנס מוכר ומוערך בתחום.
בראשית שנת 2018 חברה למפיק אלעד קופרמן והשניים הקימו יחד את kuma Studios: חברה להפקות טלוויזיה בישראל ומחוצה לה[3].
חיים אישיים
נשואה למנכ"ל מקאן תל אביב אילן שילוח[5] ומתגוררת בתל אביב. אם לשניים מנישואיה הראשונים לאיש הצבא אהרון חליוה, ולבת מנישואיה לשילוח.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ N12 - צפו בתוקפי שירה מרגלית נמלטים, באתר N12, 2009-06-04
- ^ 2.0 2.1 שירה מרגלית עוזבת את רשת - וואלה! ברנז'ה, באתר וואלה!News
- ^ 3.0 3.1 מרגלית שירה | אשת תקשורת ופרסום | אתר סלונה, באתר https(הקישור אינו פעיל)
- ^ ענת ביין-לובוביץ', קבוצת מקאן מפסיקה לתמוך בפעילות: אתר סלונה נסגר, באתר גלובס, 2020-03-29
- ^ שירה מרגלית, באתר גלובס, 2009-06-23
