שלומי אלדר
 | |
| אלדר באוקטובר 2004 | |
| עיסוק | איש תקשורת במאי קולנוע |
|---|---|
| בת זוג | מיכל אהרוני |
שלומי אלדר (נולד ב-11 בפברואר 1957) הוא עיתונאי ובמאי של סרטים תיעודיים ישראלי. שימש ככתב ועורך ערוץ 1 בין 1990 ל-2003 וכתב חדשות 10 לענייני רצועת עזה משנת 2003 עד נובמבר 2012.
ביוגרפיה
אלדר החל את הקריירה שלו בתקשורת כשדרן רדיו ברשת ג'. לאחר קורס כתבים בטלוויזיה, החל ב-1990 לעבוד בחטיבת החדשות של הערוץ הראשון ככתב לענייני חינוך. זמן קצר אחר כך הועבר לתפקיד הכתב בדרום, ובין השאר סיקר את הנעשה ברצועת עזה לאחר חתימת הסכמי אוסלו. לאחר מכן שימש ככתב מדיני וכתב לעניינים מיוחדים. במסגרת זו נשלח לסקר את תוצאות רעידת האדמה באיזמיט ושידר את חילוצה מהריסות בניין, על ידי צוות חילוץ של פיקוד העורף, של הילדה הישראלית שירן פרנקו[1]. אלדר שימש גם כעורך מבט לחדשות ו"יומן".
לאחר הקמת חברת החדשות של ערוץ 10, הצטרף לשורותיה ככתב ברצועת עזה. בשנת 2003, יצא בשליחות הערוץ לעיראק לצלם את סרטו הראשון, "עוקף בגדד", שהיה מסע במדינה השסועה לאחר מלחמת המפרץ השנייה ולכידתו של סאדאם חוסיין. במהלך הכנת הסרט, איתר אלדר בעיר חילה את בית הוריו, שעלו מעיראק במבצע עזרא ונחמיה.
בשנת 2005 פרסם בהוצאת ידיעות ספרים את ספרו "עזה כמוות"[2]. הספר הוא המסע העיתונאי, האישי שלו, לאורך שני עשורים ברצועת עזה, בין אינתיפאדות, בין חלום השלום למציאות עגומה, קריסת הסכם אוסלו ויציאתה של ישראל מהרצועה בהתנתקות בקיץ 2005 ועליית חמאס. בשנת 2007, זכה בפרס סוקולוב בתחום התקשורת האלקטרונית על סיקור הנעשה בעזה.
במהלך תקופתו ככתב בעזה התעמת לא מעט עם גורמים בצה"ל, וביקר את פעולות הצבא בשטחים[3] בין השאר כאשר דיווח על הריסת בתים במבצע קשת בענן[4], ביוני 2006 כאשר ניסה להוכיח שפגז צה"ל גרם למותם של שבעה מבני משפחת ראלייה בחוף עזה[5] ובדצמבר 2008 כשעוכב לחקירה לאחר שהפר צו אלוף, האוסר על כניסת ישראלים לרצועה, זאת לאחר שהצטרף לספינה שהפליגה מקפריסין לעזה[6]. בסרטו "חיים יקרים" ציין אלדר כי הוא משוכנע שעמיתו, צלם פלסטיני, נפגע מירי חיילי צה"ל שכוון לעבר אלדר.
במהלך מבצע עופרת יצוקה העלה אלדר לשידור חי את עז א-דין אבו אל-עייש, רופא מרצועת עזה הזועק לעזרה שתיאר במהלך השידור את הרג שלוש בנותיו ואחייניתו מפגיעת פגז של צה"ל על ביתו. השידור חולל זעזוע בישראל והיה אחד הגורמים להכרזת ראש הממשלה אהוד אולמרט על הפסקת אש וסיום מבצע עופרת יצוקה[7].
בשנת 2010 יצא לאקרנים סרטו הדוקומנטרי "חיים יקרים" ("Precious Life"), המתאר מאבק על חייו של תינוק פלסטיני הסובל ממחלה גנטית ממנה מתו שתיים מאחיותיו, על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה בעזה. התינוק פונה לבית חולים שיבא בו טופל על ידי ד"ר רז סומך. לאחר שידור כתבה בחדשות 10 התקבלה תרומה כספית מאב שכול יהודי, שאיבד את בנו החייל, המאפשרת השתלת מח עצם שתציל את חיי התינוק. במהלך הסרט מציינת האם כי היא מייחלת שבבגרותו יהיה בנה שאהיד ושהיא תשלח אותו לפיגוע התאבדות בירושלים[8]. הסרט זכה לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים והוקרן בהמשך השנה גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בפסטיבל הקולנוע בטליורייד בקולרדו ארצות הברית פסטיבל הסרטים לייפציג ועוד. בספטמבר 2010 זכה הסרט בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר ואף נכנס לרשימה המקוצרת (ה-"short list") של הסרטים הדוקומנטריים המועמדים לפרס אוסקר האמריקאי. "חיים יקרים" נרכש להקרנה ברשת HBO והופץ להקרנות בבתי קולנוע בצרפת[9], בקנדה, ביפן ובאוסטרליה.
בחודש מאי 2012 הופיע ספרו "להכיר את חמאס" בהוצאת כתר, בו חשף את ערוץ התקשורת בין ח'אלד משעל, מנהיג חמאס, לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, בתיווכם של איש קשר זר וראש השב"כ יובל דיסקין. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
בנובמבר 2012 הודיע על פרישתו מערוץ 10[10].
ב-2013 עבר לוושינגטון, ארצות הברית ועבד במכון המחקר וילסון סנטר[11].
ב-2017 זכה סרטו הדוקומנטרי "ארץ זרה"[12] בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה[13]. ב-2018 זכה הסרט בפרס אופיר כסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר. בנאום הזכייה אמר אלדר: "את 'ארץ זרה' התחלתי לצלם לפני שש שנים, הרבה זמן במונחים של סרט, פסיק בחייה של מדינה. לפני שש שנים, אף אחד עוד לא חשב לעלות עם D-9 על בית המשפט, אמנים לא נרדפו ואוימו, הורים שכולים לא ננזפו, הערבים לא נהרו לקלפיות, סיפוח היה רעיון עיוועים של ימין קיצוני שולי, הדתה לא הייתה מילה בלקסיקון שלנו, ולא היה חוק לאום שהגדיר סופית ערבים, דרוזים וצ'רקסים כאזרחים סוג ב'"[14]. הסרט נרכש לשידור בתאגיד השידור הציבורי, ועורר את מחאתה של שרת התרבות מירי רגב, שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי[15].
בשנת 2021 יצא לאקרנים סרטו "להיות ענת קם". הסרט צולם במהלך מסע מחוף אל חוף בארצות הברית עם ענת קם, שהורשעה בריגול חמור לאחר שהדליפה מסמכים סודיים לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו. הסרט התקבל לתחרות הרשמית של פסטיבל דוקאביב[16] והיה מועמד לפרס אופיר לשנת 2021[17]. בעקבות ההד הציבורי שעורר הסרט, ענת קם קיבלה הצעת עבודה מהעיתון "הארץ" ומונתה לעורכת מדור הדעות של העיתון.
לאחר שהתגורר במשך כמה שנים בארה"ב, ב-2022, שב לישראל. מאז, הוא יוצר כתבות המשודרות בחדשות 13 ובחדשות כאן.
באוקטובר 2023, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל קרא לשקול היטב את הכניסה לעזה לנוכח העובדה שחמאס חטף והחזיק כ 200 ישראלים[18].
אלדר הוא בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בלימודי המזרח התיכון בעת החדשה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
אלדר נשוי לעיתונאית והמחזאית מיכל אהרוני ואב לחמישה ילדים.
ספריו
- עזה כמוות, ידיעות ספרים, 2005
- להכיר את חמאס, הוצאת כתר, 2012. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
קישורים חיצוניים
- שלומי אלדר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יוני בינרט, מעזה באהבה, באתר nrg, 3 בנובמבר 2010
הערות שוליים
- ^
"אפשר קולה?": בחזרה לחילוץ הדרמטי של שירן פרנקו, סרטון בערוץ "כאן חדשות, תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 05:52)
- ^ על הספר "עזה כמוות", באתר ידיעות ספרים
- ^ שלומי אלדר, נפצע במילוי תפקידו, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2005
- ^ רן בנימיני, עם שלומי אלדר בעזה, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005
- ^ נעמה לנסקי, משחקי כבוד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
- ^ גילי איזיקוביץ, העיתונאי שלומי אלדר עוכב לחקירה לאחר שיצא מרצועת עזה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2008
- ^ בן כספית, אני מסופק: אהוד אולמרט בראיון פרידה, באתר nrg, 24 בינואר 2009
- ^ קובי בן-שמחון, להציל את מוחמד אבו-מוסטפה. שלומי אלדר עשה סרט על חיינו כאן, באתר הארץ, 1 ביולי 2010
אריאל קריל, ראווה ישראלית: אל תנכסו את "חיים יקרים" של שלומי אלדר למאמץ ההסברה, באתר וואלה!, 12 באפריל 2011 - ^ מרב יודילוביץ', "חיים יקרים" יוקרן ב-30 בתי קולנוע בצרפת, באתר ynet, 23 במרץ 2011
- ^ דוד אברהם, נטישה נוספת בבית הוורד: שלומי אלדר עוזב את ערוץ 10, באתר וואלה!, 26 בנובמבר 2012
- ^ שלומי אלדר(הקישור אינו פעיל, 29.9.2021) באתר המכון
- ^ ארץ זרה - סרטו התיעודי של העיתונאי שלומי אלדר, בערוץ יוטיוב של כאן 11
- ^ פסטיבל הסרטים חיפה 2017: "העדות" ו"ארץ זרה" הם המנצחים הגדולים, באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2017
- ^ שגיא בן נון, "האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר, באתר וואלה!, 6 בספטמבר 2018
- ^ משה בנימין, למרות מחאת רגב: כאן 11 ישדר את "ארץ זרה" של שלומי אלדר, באתר אייס, 28 בפברואר 2018
שגיא בן נון, "האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר, באתר וואלה!, 6 בספטמבר 2018 - ^ להיות ענם קם באתר דוקאביב
- ^ מי יהיה הנציג לאוסקר? אלו המועמדים לפרסי אופיר 2021, באתר מעריב אונליין, 16 באוגוסט 2021
- ^
שלומי אלדר, לכבוש את ייצרנו לפני שנכבוש את עזה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
