שהיד

מתוך המכלול
(הופנה מהדף שאהיד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"אלו הישמעאלים מייחדים לקל יתברך ייחוד כראוי ייחוד שאין בו דופי, ואף שמתחילה היתה בבית-תפילתם עבודה זרה, עכשיו כולם לבם לשמים, וטעותם וטיפשותם בדברים אחרים הן שאי אפשר לאומרן בכתב"

תשובות הרמב"ם, התרצ"ד, סימן שסט
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל דת ישמעאל
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהירושליםנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאיבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

שהידערבית: شهيد, בריבוי: شهداء, שֻהַדַאא) הוא מונח דתי-מוסלמי, שפירושו המילולי הוא "עֵד". זהו תואר שמכונה מוסלמי לאחר מותו, אם מת תוך כדי קיום ציווי דת, או תוך כדי מלחמת דת. בארצות ערב משתמשים במונח זה כתואר לחיילים שנהרגו במילוי תפקידם (כך נהוג גם בקרב הדרוזים לגבי חללי צה"ל הדרוזים). בקרב הפלסטינים נעשה שימוש במונח זה כתואר לפלסטינים שנהרגו באינתיפאדה, ובייחוד כתואר למחבלים מתאבדים (פיגועי התאבדות מכונים בקרב הפלסטינים عمليّات استشهاديّة, "עמליאת אסתשהאדיה", כלומר, פעולות שבהן הפך פלוני לשהיד).

על פי האסלאם, נחשב השהיד כמי שמקומו בגן עדן מובטח. זאת על-פי הקוראן[1].

אישה נחשבת ל"שהידה" (شهيدة) אם מתה לא נשואה[2], או במהלך קיום טכס דת, אולם יש מחלוקת בין אנשי הדת המוסלמים אם אישה יכולה להשתתף במלחמה למען הדת. רובם טוענים שאסור לאישה להשתתף במלחמה ובכלל זה מלחמה למען הדת. במהלך האינתיפאדה השתתפו נשים בפיגועי התאבדות, אולם רובן היו חילוניות. מנהיג החמאס אחמד יאסין, שהתייחס לסוגיה, אמר שאישה רשאית לצאת לפיגוע התאבדות (בלשונו: פעולה שבה היא נעשית "שהידה") רק אם חטאה חטא חמור שדינו מוות, כמו חילול כבוד המשפחה. בנסיבות האלה, לטענתו, המעשה הוא בבחינת כפרה על החטא ומעניק לה את התואר "שהידה".

מקור המונח

אפשר שהמונח הוא תרגום של המילה היוונית "מרטיר" (Martyr), שמשמעותה המילולית אף היא "עֵד", והיא משמשת כמונח מקביל בנצרות למשמעות המושג "שהיד". פרשנויות מוסלמיות למונח גורסות כי "שהיד" מעיד במותו על אמונתו, או ש"שהיד" מת כביכול תוך כדי אמירת ה"שהאדה" (الشهادة - המוטו של האסלאם). שורש מקביל - שׂה"ד (בשי"ן שמאלית) - קיים גם בארמית, וכמה מילים משורש זה מופיעות בתנ"ך. למשל, נכתב כי לבן הארמי כינה את הגלעד שעליו אכל עם יעקב " יְגַר שָׂהֲדוּתָא" (בראשית, ל"א, מ"ז). בספר איוב נאמר: "הִנֵּה-בַשָּׁמַיִם עֵדִי וְשָׂהֲדִי בַּמְּרֹמִים" (איוב, ט"ז, י"ט).

המשמעויות השונות של המונח

המילה "שהיד" מתקשרת כיום במערב ובישראל לפיגועים שמבצעות מיליציות מוסלמיות וארגוני טרור מוסלמיים למרות ההבדל המהותי בשורש משמעות המילה אצל המוסלמים כמרטיר. זאת משום, שבתרבות המוסלמית עשויה להיות למונח הזה משמעות בלתי לוחמנית - כך למשל, המלך עבדאללה הראשון (מלך ירדן הראשון) נקרא שהיד, כיוון שנרצח בידי מתנקש בעת שהתפלל במסגד אל אקצה. גם עולים לרגל למכה שנספו בשל תאונה בדרך זוכים לאחר מותם לתואר "שהיד". בתרבות הערבית האזרחית משמש המונח "שהיד" במשמעות "חלל מלחמה", וזוהי גם המקבילה למונח "חלל צה"ל" בקרב הדרוזים הישראלים המשרתים בצה"ל.

מסורות עממיות

הפרשנות העממית מרבה בתיאור הפרס הגשמי והבהמי בגן העדן, אשר לו מובטח השהיד כשכר על הקרבת חייו.[3]. פרשנות זו עומדת במחלוקת בין חכמי הדת המוסלמית, ולעיתים ההתייחסות הציבורית לשהידים כוללת רעיונות אלו או דומים להם. אמונות עממיות רבות נקשרו בגורלו של השהיד אחרי מותו, למשל: גופתו אינה מתקררת ואינה נרקבת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סורת "א'אל עמראן" - آل عمران 168
  2. לפי המסורת העממית היא גם תזכה להתחתן בגן העדן
  3. הפולמוס בנוגע לתוכן השכר ב'גן העדן' באמונה המוסלמית, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0