שלמה גואטה
 | |
| שלמה גואטה | |
| לידה |
1 באוקטובר 1952 (גיל: 71) חדרה |
|---|---|
| השכלה | תואר ראשון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1971–2019 (כ־48 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
תפקידים שונים במודיעין חיל הים:
| |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
שלמה גואטה (נולד ב-1 באוקטובר 1952) הוא קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כראש מחלקת המחקר של מודיעין חיל הים. בוגר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, היסטוריון וחוקר היסטוריה צבאית ישראלי. עוסק מאז פרישתו לגמלאות במחקרי היסטוריה צבאית ואזורית. תחום התמחותו העיקרי הוא מחקר צבאי של ציי ערב והמרכיב הימי של ארגוני הטרור, צה"ל ומלחמות ישראל, בעיקר מלחמת יום הכיפורים וההתמודדות עם הטרור הימי. משנת 2019 משמש כעמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.[1]
ביוגרפיה
שלמה גואטה נולד בחדרה 1 באוקטובר 1952, גדל בשכונתגבעת אולגה, ולמד במוסדות חינוך דתיים בגבעת אולגה וחדרה. התגייס לצה"ל בשנת 1971 למודיעין חיל הים, כבעל פרופיל נמוך שובץ כחוקר מודיעין במפקדת חיל הים, אולם תוך כדי שירותו התעקש להעלאת הפרופיל הרפואי שלו. לאחר שהצליח יצא בשנת 1973 עבר קורס קצינים, והשלמת קציני מודיעין, במלחמת יום הכיפורים שירת כקצין משמרת בחמ"ל המודיעין הימי, ולקראת ימיה האחרונים ימונה לעוזר קצין מודיעין בזירת ים סוף עד שנת 1975. בשנים 1975–1977 שירת כעוזר ראש מדור מחקר מודיעין טכני. לאחר מכן שירת כראש מדור כלי שיט ורכש בענף אמל"ח אויב. בשנים 1978–1981 למד תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, ובמסגרת תעסוקת קיץ שירת כראש מדור פעילות, וכראש מדור מחשב במודיעין חיל הים. לאחר סיום לימודו האקדמיים מונה בשנת 1981 לראש מדור טרור (פח"ע) ימי וצי סוחר, ובשנת 1984 מונה לראש מדור הכוונת האיסוף, במהלך תפקיד זה השתתפף בקורס הבין שירותי הבכיר למודיעין, וקיבל פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על חלקו, יחד עם נוספים, בסיכול פעולת טרור גדולה בדרך הים, ערב יום העצמאות תשמ"ה - מבצע דרך נץ.[2] בשנת 1986 מונה לראש ענף איסוף במודיעין חיל הים. בשנת 1989 מונה לראש מחלקת המחקר של מודיעין חיל הים,[3] בתפקידיו הבכירים האחרונים ביחידת המודיעין הימי עסק רבות בטרור הימי ובציי ערב של מדינות העימות. בשנות כהונתו כראש מחלקת מחקר הייתה מחלקתו מעורבת במגוון נושאים שהבולטים בהם: מבצע אבק דרכים, המעורבות והנוכחות החריגה של חיל הים הסורי בלבנון, מלחמת המפרץ הראשונה וההיערכות של הציים הזרים לקראתה ובמהלכה, ובכלל זה המעקב אחר תנועת האוניות שהובילו את הגייסות של מדינות הקואליציה לשדה המערכה
מבצע אבק דרכים
ערך מורחב – מבצע אבק דרכים
בתקופת כהונתו טיפל במודיעין של מבצע אבק דרכים (ניסיון הפיגוע בחג השבועות, סוף מאי 1990),[4] המודיעין הימי ומחלקת המחקר במסגרתו, החלו לצבור סימנים מעידים להתארגנות המתבצעת בלוב לקראת פיגוע גדול בדרך הים באמצעות ספינת אם, שעתיד היה להתבצע על ידי ארגון חש"פ אבו אל-עבאס בסיוע חיל הים הלובי. ההיערכות לסיכול פיגוע זה קיבלה את הכינוי "אבק דרכים", ההכנות לפגוע נמשכו שבועות רבים. לקראת השבוע האחרון של חודש מאי, המודיעין של חיל הים איתר את המועד בו בשלה המוכנות להוצאת הפיגוע לפועל. והצביע על מועד יציאת הכוח המפגע של המחבלים מלוב בבוקר או צוהרי יום 27 במאי. תוך הערכה כי יציאת הכוח היא ממערב לוב-מרחב טריפולי.[5]
בצהרי ערב חג השבועות, ה-29 מאי 1990 - הפיץ המודיעין התרעה לפיה, הפיגוע הגיע לשלב של מימוש בטווח הזמן המיידי[6] אולם לכך התווספה הערכה בעל פה, לפיה עיתוי המימוש מערבית לחופי ישראל תתרחש ביום חג השבועות ה-30 המאי. זאת, לאור משך הזמן ההפלגה הדרוש מאזור טריפולי לנקודת ההורדה מערבית לחופי ישראל. הפצת ההתרעה בערב החג, בצהרי ה-29 מאי, נבעה מהיציאה לחופשת החג והצורך שהגורמים המבצעיים יגבשו את המתווה המבצעי לסיכול הפיגוע במהלך היומיים הקרובים.
בשעות הערב המאוחרות של אותו יום, 29 במאי, התקבלה אינדיקציה מודיעינית חדשה, על פעילות חריגה בארגון אבו אל עבאס. הקצין התורן של מודיעין חיל הים, ניר פרס, הזעיק את ראש מחלקת מחקר אלוף-משנה שלמה גואטה.[7] אף כי היה אפשר לייחס את המידע לנושאים אחרים החליט גואטה לראות בה סימן המעיד להתרחשות הפיגוע הגדול. לפיכך קיבל החלטה להפיץ התרעת בזק מודיעינית לכל יחידות חיל הים בים התיכון: "מימוש פיגוע אבק דרכים רלוונטי החל מהלילה".[8] בעקבות זאת, ניתנה לכל גורמי הפיקוד ומערך הבטש והשליטה בחיל הים, התרעת בזק בכתב ובעל-פה, לפיה: ההתרחשות של "אבק דרכים" היא רלוונטית עוד באותו ליל 29/30 מאי.[9]
לאחר פרישתו משירות הקבע
- ערכים מורחבים – אסון השייטת, אח"י חנית
בשנת 1993 פרש משירות קבע, בין השנים 1994–2019 שירת במילואים בתפקידי מחקר בכירים, בין השאר היה חבר ב"ועדת זוהר" לבדיקת אסון השייטת, בראשות תת-אלוף, גדי זוהר, חבר נוסף בנמנה עם הוועדה היה תת-אלוף איתן לידור, קצין הנדסה קרבית ראשי לשעבר שהתמקד בסוגיית המטענים. ועדת החקירה המשולבת ניסתה להסביר מה גרם לפיצוץ - מארב של כוח עוין או תאונה, ובהנחה שהיה מדובר בכוח עוין, האם וכיצד הושג המודיעין על הפעולה.[10] במסקנות הוועדה נקבע, לפי כמות הפיצוצים וממצאים על סמך הרכּב המטענים שהתפוצצו, כי באירוע הייתה מעורבות של מטען זר; המטענים שנשא הכוח היו תקניים, ולא הכילו רכיבים דומים לאלה אשר גרמו לרוב המכריע של הפציעות אצל לוחמי הכוח; ישנה "סבירות בלתי מבוטלת" כי האירוע במהותו היה פעילות מבצעית יזומה מבעוד מועד של חזבאללה, ולא מארב אקראי שהתמקם בשטח, וזאת על רקע חשש של ארגוני המחבלים מפני פעילות צהל"ית צפויה על-פי ניתוח של הערכת מצב.[11] הוועדה הוקמה בשביל להשלים את עבודתה של ועדת אופיר בתחומי המודיעין והחבלה. בסיכומי ועדת זהר נאמר במפורש: "לפי כמות הפיצוצים ועל סמך הרכב המטענים שהתפוצצו עולה כי באירוע הייתה מעורבות של מטעני חבלה זרים. המטענים שנשא הכוח היו תקניים, ולא הכילו רכיבים דומים לאלה אשר גרמו לרוב המכריע של הפגיעות אצל לוחמי הכוח". במסקנות הוועדה נאמר כי אם השידורים הגלויים של גיחות המזל"ט נקלטו, אפילו בחלקם, על ידי החזבאללה, היה בכך כדי לחשוף באופן מובהק את מתווה הפעולה של השייטת. "יש סבירות בלתי מבוטלת כי האירוע במהותו היה פעילות מבצעית יזומה, מבעוד מועד, של חזבאללה, ולא מארב אקראי שהתמקם בשטח", קבעה הוועדה. הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק לא קיבל את מסקנות ועדת זהר, וכך נותר דו"ח ועדת אופיר – הקובע שמדובר היה במארב אקראי – כמסקנה הרשמית שאין עליה עוררין.[12] לימים התברר כי מסקנת הצוות הייתה נכונה כאשר חסן נסראללה מזכ"ל החזבאללה חשף באוגוסט 2010 את העובדה כי ארגונו הצליח ליירט את שידורי המזל"ט של ישראל ואף הודה כי בזכות כך הם השכילו להניח מארב מתוכנן לכוח השייטת.[13]
שלמה גואטה היה חבר גם בועדת מאור לבדיקת היפגעותה של הספינה אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה, במסגרת התחקיר התברר כי בשנת 2003, הזהיר בכיר באגף המודיעין במטכ"ל קצינים במספן המודיעין, כי עליהם לקחת בחשבון שהטיל יעבור לידי החזבאללה. בדו"ח מיוחד שהגיש גואטה, הוא הצביע על חוליות חלשות בתהליך המחקר וההערכה המודיעיני בשנים שקדמו לאירוע, שאילולא הן ניתן היה להעריך בסבירות לא מבוטלת דבר קיומו של טיל ימי ייעודי ברשות החזבאללה. בנוסף התברר, כי בבוקר האסון בדיון במספן, הציג אחד מקציני המודיעין הימי תרחיש של הימצאות הטיל בידי חזבאללה. הוא אף העלה את הדברים על הכתב, אולם בחיל לא נעשה דבר כדי להיערך לירי הטיל, והספינה שטה מול חופי ביירות מבלי להפעיל את מערכות ההגנה הדרושות. מפקד חיל הים, האלוף דודו בן-בעש"ט, הודה כי החיל ראה בתרחיש של ירי טיל מסוג זה מחוף לבנון "משהו בתחום הבדיוני והמופרך".[14][15][16]
תפקידים באזרחות
משנת 1993 מילא תפקידים בכירים בעיריית רעננה, תחילה בתפקיד ראש אגף חזות העיר, ובשנת 1996 עבר לתפקיד ראש המינהלת להקמת שכונה לזוגות צעירים ברעננה בשיתוף משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל. בשנים 1996–2008 היה ראש מנהל הנדסה ותשתיות בעירייה.[17] בשנים 2008–2011 כיהן כסמנכ"ל עיריית רעננה לתכנון אסטרטגי ויו"ר דירקטוריון תאגיד המים העירוני,[18] בשנים 2011–2014 היה עוזר מנכ"ל החברה הכלכלית ברעננה, וחזר לתקופה קצרה לתפקיד ראש מנהל ההנדסה ותכנון בעירייה. עד לפרישתו הסופית מהעירייה והחברה הכלכלית, במשך תקופה של כשנה נוספת המשיך לבקשת העירייה לתת שירותים כיועץ חיצוני בנושאים שהתמחה בהם. במכלול תפקידיו הבכירים בעיריית רעננה היה שותף, מעל שני עשורים, לצוות מקצועי בעירייה שקידם את פיתוח העיר ושקד מאפייני התכנון שלה בהווה ובעתיד. בין השאר, עבודות תשתית ופיתוח נרחבות במאות מיליונים, קידום תוכניות מתאר שכונתיות רבות וגולת הכותרת קידום, יחד עם חבריו בצוות המקצועי, התנעת עבודת המטה שהביאה בסופו של דבר לאישור תוכנית מתאר חדשה לעיר רעננה רע/3000, שקיבלה תוקף לאחר פרישתו.
בשנת 2014 פרש מתפקידו בעירייה,[19] ומאז עוסק במחקר המורשת של המודיעין הימי לדורותיו ומחקר היסטורי של חילות הים במזרח התיכון. משנת 2019 משמש במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.[1] חבר בעמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים
גואטה סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. כמו כן השתתף בשנת הפרישה מצה"ל, ב-[1993]] בקורס מנהל עסקי בכיר ("תלם"- תוכנית למנהלים) בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בהמשך בשנים 2008–2009, לאור תפקידו כסמנכ"ל העירייה וכיו"ר תאגיד המים של רעננה השתתף בקורס מנכ"לים ודירקטורים מטעם מרכז השלטון המקומי, ובחסות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן.
מחקרים ופרסומים
מאמרים
- אריה אורן ושלמה גואטה, ים המידע – המודיעין הימי בצה"ל, מאמר בספר מלאכת מחשבת – 60 שנות מודיעין ישראלי - מבט מבפנים, בעריכת עמוס גלבוע ואפרים לפיד, המרכז למורשת המודיעין בשיתוף ידיעות אחרונות ספרית חמד, 2008, עמ' 204–211.
- אריה אורן, שלמה גואטה, מודיעין הימי, הרצאה במסגרת הקורס על חיל הים, שודר באוניברסיטה המשודרת, 12 בינואר 2012
- סיוע לתת-אלוף בדימוס עמוס גלבוע בהפקת ספרו דרמה בים האדום-לכידת אוניית הנשק קארין א, 2017, הכנת העזרים הוויזואליים והנספחים של הספר
- מיכה רם והמודיעין הימי באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018
- הצי המצרי: התחדשות לאור אתגרים משולבים, באתר IsraelDefense, תאריך 24 במאי 2020
- קרב מידווי – "ידיעות זהב" שלא הוחמצו פורסם לראשונה ב"מבט מל"מ" (גיליון 74, 2016) לינק, בהוצאת המרכז למורשת המודיעין. מאמר מעודכן באתר "רגעים היסטוריים", מאי 2020
- הצי האיראני - תאונת ירי של טיל ימי במפרץ עומאן, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, מאי 2020
- המדיניות הימית של איראן כפי שמצאה את ביטויה ב"מלחמת המכליות" של 2019, הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2019/20, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, 2020
- סמיון פולינוב, שלמה גואטה, טורקיה-סקרים גאו-פיזיים ימיים של Oruc Reis וספינות מחקר אחרות במזרח הים תיכון, הסדנה האסטרטגית, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 3 נובמבר 2020
מחקרים
- כוח אל קודס בהנהגתו של קאסם סולימאני - מעורבות בתחום הימי, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה, ינואר 2020
- הצי המצרי בעת החדשה – מאין הוא בא ולאן הוא הולך? האם בדרכו להיות צי של "מים ירוקים"?, הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2019/20, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, 2020
- הצי הטורקי – תהליך התעצמותו ודוקטרינת הפעלתו, הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/21, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, 2021
- הפתעת המיקוש הימי המצרי במלחמת יום הכיפורים, הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/21, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, 2021
- סמיון פולינוב, שלמה גואטה, מרבצי גז טבעי בתחומי "המים הכלכליים" של מצרים בים התיכון ובים האדום, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, יולי 2020
הרצאות מוסרטות
המודיעין במלחמת יום הכיפורים - ההיבטים האופרטיביים: פיקודים זרועות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:29:21)
תרגום חומרים ערביים
- אדמירל פואד אבו ד'יכרי התבטאויות שלו על הזירה הימית ועל תפקוד הכוחות הימים במלחמת אוקטובר 1973, 1975– עריכה מקצועית הערות שוליים ודברי סיכום: גואטה שלמה
- ריאיון עם לואא' (אלוף) ימי מג'די נאצף, 2019 - תרגום: יצחק ורדי, עריכה מקצועית: שלמה גואטה
- סיפורו של קצין חיל הים שנטל חלק במיקוש הימי בכניסה למפרץ סואץ במלחמת אוקטובר 1973 - עדותו של: עקיד (אל"ם) ימי מחמוד עות'מאן זיד, תרגום: יצחק ורדי, עריכה מקצועית: שלמה גואטה, אתר המרכז למלחמת יום הכיפורים, 15 בנובמבר 2020
קישורים חיצוניים
- מלחמת שמונה השנים - אורח: אל״מ (במיל׳) שלמה גואטה, מינהר הזמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- אל"ם שלמה גואטה, דברי הספד ופרידה מאל"ם (מיל') ניר פרס ז"ל - שנאמרו ביום קבורתו בתאריך 12.1.22, כז' בטבת תשע"ב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שלמה גואטה, באתר מרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה
- ^ מיכל יעקב יצחקי, כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2013
- ^ מיכה רם והמודיעין הימי באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018
- ^ איתי גדסי גילויים חדשים: 'אבק דרכים' - ניסיון הפיגוע בניצנים, מגזין כל הזמן, 4 ביוני 2015
- ^ ליאת לרר, סיכול ניסיון פיגוע פח"ע אבו אל עבאס בחג השבועות 30 במאי 1990, מדור היסטוריה חיל הים, ספטמבר 1991, עמ' 33
- ^ ליאת לרר, סיכול ניסיון פיגוע פח"ע אבו אל עבאס בחג השבועות 30 במאי 1990, מדור היסטוריה חיל הים, ספטמבר 1991, עמ' 34
- ^ איתי גדסי, גילויים חדשים: 'אבק דרכים' – ניסיון הפיגוע ב'ניצנים', כל הזמן, 04.06.2015
- ^ ליאת לרר, סיכול ניסיון פיגוע פח"ע אבו אל עבאס בחג השבועות 30 במאי 1990, מדור היסטוריה חיל הים, ספטמבר 1991, עמ' 58
- ^ מבצע אבק דרכים סוגיית עיתוי ההתרעה באתר משמר המורשת הימית
- ^ ירון דרוקמן, הגבורה של הקשר. בחזרה לאסון השייטת, באתר ynet, 6 בספטמבר 2014
- ^ נדחתה עתירת אב חלל צה"ל שנפל באסון השייטת, אתר פסקדין, 12/08/2014
- ^ אלכס פישמן, סיוט השייטת, הערפל מתפזר, באתר ynet, 11 במאי 2017
- ^ רועי נחמיאס, נסראללה: יירטנו צילומי מזל"ט וארבנו לשייטת, באתר ynet, 9 באוגוסט 2010
- ^ חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2006
- ^ תא"ל ניר מאור, תחקיר מבצעי – פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית, מנ 22,חיל הים/לשכת מפקד הבה"ד, 30 אוקטובר 2006
- ^ בני מיכלסון, שני כישלונות מודיעיניים והצלחה אחת, מבט מל"מ גיליון 75, יוני 2016, עמ' 4-7
- ^ אושרו להפקדה תוכניות להקמת שתי שכונות בנות 4,000 יחידות דיור ברעננה, באתר וואלה!, 1 בנובמבר 2006
- ^ אורי חודי, רעננה: שכונה ובה 3,500 יחידות דיור תוקם בצפון העיר, באתר כלכליסט, 27 באפריל 2009
- ^ עינת טורס, נמשך גל עזיבת הבכירים בעיריית רעננה, באתר nrg, 30 ביוני 2010
