רבי שלמה חיים פרלוב (בולחוב)
 | |
| רבי שלמה חיים פרלוב (במרכז) עם מחותנו רבי קלונימוס קלמיש שפירא (לימינו) | |
| לידה |
ה'תר"ם מינסק מזובייצקי,  מזוביה,  האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1933 (בגיל 53 בערך) י"ג בתמוז ה'תש"ג סטרי,  מחוז לבוב,  אוקראינה הסובייטית |
| מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית, פולין |
| מקום מגורים |
בולחוב,  מחוז איוואנו-פרנקיבסק,  גליציה |
| מקום פעילות | הרפובליקה הפולנית השנייה |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, אדמו"ר, רב |
| חיבוריו | "מקדש שלמה", קהלת שלמה", "תוספות חיים" |
| בת זוג | פייגא דבורה מרים בת רבי יהושע השיל מבולחוב |
| אב | רבי יעקב פרלוב (הראשון) |
| אם | חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב |
| צאצאים | ראו להלן |
רבי שלמה חיים פרלוב (בכתיב ארכאי: פערלאוו; ה'תר"ם – י"ג בתמוז ה'תש"ג) היה רב אדמו"ר, וראש ישיבה בבולחוב, משושלת חסידות נובומינסק, נרצח בשואה.
קורות חייו
נולד לרבי יעקב פרלוב האדמו"ר הראשון מנובומינסק ולדבורה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב. נקרא על שם סב אביו, רבי שלמה חיים מקוידנוב. בגיל צעיר התפרסם כעילוי, והתכתב עם רבנים כמו רבי אליהו חיים מייזל ורבי משה נחום ירושלמסקי[1]. את ספרו הראשון, "תוספות חיים" על מסכתות קטנות, סיים לחבר בגיל 16. בגיל 17 נשא את פיגה דבורה מרים בת דודו רבי יהושע השיל מבולחוב (נרצחה בח' בחשוון ה'תש"ב, יחד עם אמה), שהיה חתן רבי ישראל שמואל נייהוז מטומשוב.
בשנת ה'תרס"ד נפטר דודו וחותנו רבי יהושע העשיל והוא ירש אותו ומילא את מקומו ברבנות בולחוב (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובהמשך הייתה בפולין; כיום באוקראינה). רש"ח הקים בעיר ישיבה בה למדו כ-60 בחורים, והתפרסם ביותר גם הודות לספריו. הנהגתו הייתה כאביו בדרך חסידות קרלין וקוידנוב, הנהגה שבלטה בייחודיותה בגליציה. מדי שבת היה עורך שלושה טישים והשמיע מאמרי חסידות ארוכים. בית הכנסת שלו כונה "די פוילישע שוהל", וחצרו הייתה המרכז העיקרי של תנועת אגודת ישראל בעיר[2].
בשואה
בימי מלחמת העולם השנייה עודד את יהודי עירו לברוח, אך הוא עצמו סירב לברוח ונשאר לעודד ולחזק את בני קהילתו, באמרו שמקומו עם כל היהודים. בכסלו תש"ג (1942) הוא נכלא בגטו סטרי. החסידים יצרו קשר עם גוי שהסכים להסתיר את הרבי בביתו, אך הוא סירב לעזוב את אחיו, והלך לעבודה ככל היהודים. תוכנית שהוכנה בשלב זה להבריחו ליערות נכשלה בעקבות הלשנה.
בי"א בתמוז ה'תש"ג (יולי 1943) הוצא רש"ח, בעודו עטוף בטלית, יחד עם עוד יהודים לכיכר העיר והם הצטוו להתפשט, לאחר שהיהודים סביבו סירבו להפשיטו מפני כבודו והוצאו להורג על ידי הנאצים[3], ביקש רש"ח שיפשיטו אותו כדי שהנאצים לא יגעו בגופו, אמר וידוי בנחת ובקול רם ונורה למוות.
ספריו
- מקדש שלמה, הכולל: ילקוט שלמה (אוסף מדרשים כעל פסוקי תהלים), מקור חיים (על תרי"ג מצוות), קהלת שלמה (דרשות חז"ל על המצוות), כרם שלמה (פירוש על פסוקי התהלים), בית שלמה (קישור פסוקים בתהלים לתורה שבעל פה).
- סידור קהלת שלמה[דרושה הבהרה].
- תוספות חיים - על מסכתות קטנות. נותר בכתב יד.
משפחתו
- בנו רבי יעקב העשיל - נפטר בי"ג באלול תרצ"ז בגיל צעיר.
- בתו אלטע בת ציון - נישאה לרבי דוד משה שפירא מגוואדז'יץ. נפטרה בד' בטבת תש"ט.
- בנם יצחק אייזיק - נשא את נכדת רבי ירוחם ליינר.
- בתו גיטל - אשת רבי אלימלך בן ציון שפירא בן רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה. נספו בהפצצות על ורשה בי"ד בתשרי ה'ת"ש.
- בתו רחל - נישאה לרבי יצחק הגר מטלומטש, בן בנו של רבי חיים מאוטיניה.
- בתו לאה רייזל - אשת רבי משה אפרים מושקוביץ רבה של סוקוליקי.
- בתו שרה - אשת שבח מויער, נספו בב' בסיון תש"ג.
קישורים חיצוניים
- שמואל נח גוטליב, הרב ר' שלמה חיים פערלאוו, בתוך: "אהלי שם", פינסק תרע"ב, עמ' 217, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 252, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב", באתר "תולדות ושורשים"
- הרב אליעזר הכהן קצמן, "לדמותו של הגאון הצדיק המחבר זצ"ל", תהלים <מקדש שלמה> חלק א', בילגוריי תרצ"ז - תשל"ו, באתר אוצר החכמה
- שלמה חיים פרלוב, באתר "תורתך לא שכחתי".
- ספריו
- תהלים, מקדש שלמה, בילגוריי תרצ"ז - תשל"ו, באתר אוצר החכמה / מקדש שלמה, בילגוריא תרצ"ז, באתר היברובוקס
- מעשה אבות, סיגט תרס"ז, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ רבי משה נחום ירושלמסקי, באר משה, חלק א', סימן נ"ג, ירושלים תשס"ג, עמ' קע"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ פרלוב, שלמה חיים, בן יעקב, באתר "רבנים שנספו בשואה".
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז.
