רבי שמואל שטראשון
 | |
| לידה |
אוקטובר 1794 י"ח בחשון ה'תקנ"ד זאסקביץ |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1872 (בגיל 77) י"א באדר ב' ה'תרל"ב |
| כינוי | הרש"ש |
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד - י"א באדר ב' ה'תרל"ב[1]) היה רב ליטאי, תלמיד חכם ומחברם של כמה ספרי פרשנות ידועים. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על הש"ס.
ביוגרפיה
נולד בזאסקביץ לר' יוסף. היה תלמידו של רבי אברהם דנציג. נשא את בתו של הגביר ר' דוד שטראשון, ואימץ את שם משפחתו. עם פלישת נפוליאון לרוסיה, עקר עם חותנו לעיר וילנה, שם יסד חותנו קלויז (בית מדרש). היה עסקן ומעורב בענייני הציבור, וניהל קופת גמ"ח גדולה. אשתו שרה ואחיה ניהלו עסק, והוא ישב על לימודיו וכתב את חיבוריו.
בנו הוא הרב מתתיהו שטראשון, מייסד "ספריית שטראשון".
ספריו
- הגהות וחידושים על התלמוד בבלי, חיבורו הגדול על כל מסכתות המשנה והתלמוד הבבלי. החיבור נדפס בסוף כרכי התלמוד שנדפסו על ידי דפוס ראם בווילנה (הנקרא מהדורת ש"ס וילנא) ,שהיה שייך לנכדיו (האלמנה דבורה ראם הייתה בת בתו צענא איטא הרכבי).
ככל הנראה זהו החיבור היחידי בעולם שנדפס על כל מסכתות הש"ס (כולל המשניות) ללא יוצא מן הכלל.
- מקורי הרמב"ם ("אשר מהם שאב מורנו ... והערות וחדושים על נושאי כליו"); נערך על ידי משה שמעון בן ברוך ראובן הכהן (בצרוף כמה הערות, חידושים ומקורות מאת העורך), וילנה: אברהם בן יצחק ושלום יוסף דווארזעץ, תר"ל.
- חידושי שולחן ערוך, ירושלים, תשט"ז.
- הגהות וחידושים על מדרש רבה.
- הגהות וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.
כמו כן הרבה דברים בשמו הובאו ב"קונטרס אחרון" לספרים שאגת אריה וטורי אבן (חובר על ידי הרב משה אריה בן יהושע), הרש"ש עצמו מצטט פעמים רבות בהגהותיו לש"ס דברים שנכתבו שם בשמו.
הערכה וביקורת
מבין שאר חיבוריו, הגהותיו על הש"ס התקבלו באהדה רבה ועם השנים צברו פופולריות בקרב לומדי התלמוד, וכיום דבריו נחשבים לפרשנות יסוד בהבנת דברי הש"ס, ונכללת ברוב הדפסות הש"ס. עם זאת, היו בקרב הציבור החרדי (בעיקר מקהילות החסידים) כאלו שהסתייגו, או אף בכלל נמנעו ללמוד את דבריו, מחמת גישתו הנראית פחות שמרנית ומסורתית מהמקובל בסביבה החרדית כיום ובסביבה האורתודוקסית של אז. דוגמה בולטת לכך הם דבריו בהגהותיו על מסכת בבא מציעא[2]: "מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול".[3] כמו כן ציטט בהגהותיו[4] מדברי "האשכנזי" - משה מנדלסון בתרגומו על התורה, למרות הביקורת החריפה על האחרון בחוגים רחבים ביהדות החרדית. כן גם ציטט מדברי נפתלי הרץ וייזל,[5] שגם הוא הוקע בשעתו על ידי רבנים רבים.
לקריאה נוספת
- יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 923–926.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רבי שמואל שטראשון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- צבי הרכבי, תולדות רש"ש וכתביו, בתוך: רבי שמואל שטראשון מווילנא, מקורי הרמב"ם לרש"ש; ההדיר והוסיף מבוא, תולדות הגאון-המחבר ושמועות רמ"ש (לֻקט על פי עד שמיעה מדברי רבי מתתיהו בן רש"ש), צבי הרכבי; בצירוף מאמר רש"ש לשיטתו לרב רפאל קצנלנבוגן, ירושלים: הוצאת הספרים הארץ-ישראלית, תשי"ז [דפוס סטיריאוטיפי של הוצאת ירושלים תשט"ז] , עמ' נג–נח, באתר HebrewBooks
- 'שטרשון, ר' שמואל ב"ר יוסף', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 98 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1296).
הערות שוליים
- ^ יעקב סלה, רוסיא: ווילנא י"ב אדר שני תרל"ב (ידיעה על פטירתו), הלבנון, 27 במרץ 1872.
- ^ קז, א.
- ^ ראה לדוגמה הרב ישראל קראקויער, רבינו משה אמת ותורתו אמת והם בדאים, קובץ גינת ורדים, עמוד צ, הערה א.
- ^ בבא קמא, נח, א. וציין לכך גם בערכין כה, ב.
- ^ ראו בהגהותיו על הש"ס יומא ג, ב; כג, ב; נגעים י, ח; מקורי הרמב"ם אבל ב, ז.
