שמעון פון גלדרן
 | |
| איור גלובוס עם תיאור בעברית, מתוך יומנו |
שמעון פון גלדרן או שמעון די גלדר או שמעון בן אליעזר די גלדר[1][2] (בגרמנית: Simon von Geldern; 12 בנובמבר 1720 – 1774 או 1788 (?)) היה נוסע, הרפתקן, אוריינטליסט וביבליופיל יהודי גרמני.
משפחתו
מוצאה של משפחת פון גלדרן (או ון חלדרן, בהולנדית) מהולנד והיא השתקעה בדיסלדורף ב-1628[3] בני המשפחה כיהנו כיהודי החצר המקומית. לאביו קראו אליעזר. אחיו של שמעון היה אבי-אמו של היינריך היינה. היינה כתב על מציאות שמצא בעליית הגג של דודו:
המציאה המובחרת והיקרה ביותר (שמצא בעליית הגג של הדוד) היה פנקס כתוב בידי אחי סבא, שנקרא האביר או איש-המזרח (Morgenländer). הוא היה כנראה אדם משונה ביותר. הוא נקרא איש המזרח משום שערך נסיעות גדולות למזרח, וכשחזר היה לבוש בגדים מזרחיים.
— תולדות הרפתקן יהודי במאה השמונה-עשרה[3]
תולדות חייו
מגיל צעיר החל לצאת למסעות. למשפחתו היו קרובים רבים שכיהנו כבנקאים ופקידים בכירים בחצרות מלכי אירופה, וכך התארח שמעון בחצרות מלכים ואנשי אצולה. מפורטוגל עבר למרוקו, ביקר פעמים אחדות במצרים (שם דיווח ב-1753 על הגניזה הקהירית בבית הכנסת בן עזרא) ובסוריה והגיע לארץ ישראל. ב-1751 התפלל בקבר רבי שמעון בר יוחאי ובקבר האר"י בצפת. על אף שהיה יהודי חילוני, חש במקומות אלה בחרדת קודש מיסטית. בביקורו בהר המוריה חווה לדבריו התגלות עליה כתב בספרו (בצרפתית) "Moïse sur Mont Horeb" ("משה על הר חורב"). לאחר חצי שנה בצפת המשיך לאירופה ופעל זמן מה כשד"ר בגיוס כספים לקהילת יהודי צפת, תוך שהוא מציג מכתבי רבנים המדברים בשבחו.[4]
ב-1755 היה בפריז ונודע כהולל בסלונה של מאדאם דה פומפדור. לאחר מכן שב ויצא שנית למסע לארץ ישראל. ב-1760 התארח אל וולטר בז'נבה. אחד מעיסוקיו של פון גלדר היה מסחר בספרים וכתבי יד עבריים, בהם בעיקר כתבי קבלה. כך למשל על כתב יד של "כוונות סדר ליל פסח ותיקון ליל שבועות, מחוג ממקובלי "קהל חסידים בית אל" בירושלים" נכתב "הובא מארץ הקדושה על ידי.. כמה"ר [=כבוד מורנו הרב] שמעון די גילדיר שי'[חיה] אחד מחשובי עיר הקדושה צפת".[5]
האנציקלופדיה היהודית, על סמך זכרונות היינה נוקטת בזמן מותו בשנת 1774 בצרפת (כנראה אלזס). אולם, לפי ספרו של פריץ היימאן, "תולדות הרפתקן יהודי", מונה פון גלדרן בשנת 1778 ל"מקובל החצר" ולסוכן בחצרו של לודוויג התשיעי, רוזן הסן-דרמשטאדט והוא נפטר לאחר מכן.[3]
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- דוד קאופמן, Aus Heinrich Heine's Ahnensaal, 1896
הערות שוליים
- ^ גלדרן שמעון ראה גלדר שמעון בן אליעזר די.aspx אתר ביליוגרפיה עברית
- ^ פריטים סרוקים הקשורים אליו בספריה הלאומית
- ^ 3.0 3.1 3.2 ד"ר לוצי פרמינגר-הכט, תולדות הרפתקן יהודי במאה השמונה-עשרה, הבוקר, 26 ביוני 1964
- ^ כתבי קודש ומליצות חכמי ארץ ישראל ורבני חוצה לארץ המפליגים בשבח כמהור"ר שמעון די גילדיר... לעזרו ולתמכו
- ^ כונות פסח ושבועות, אתר הספרייה הלאומית
