תחבורה ציבורית בקריות
מערך התחבורה הציבורית בקריות כולל קווי אוטובוס, רכבות, מטרוניות ומוניות שירות החולפים בערים קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, וקריית ים.
התחבורה הציבורית בערי הקריות כוללת קווים בין כל אחת מהקריות לחיפה, קווים הנוסעים צפונה ודרומה החולפים בקריות, וקווים פנימיים הנוסעים בתוך הקריות.
היסטוריה
עד קום מדינת ישראל
בשנת 1933 הופעל שירות אוטובוסים פרטי מקריית חיים לחיפה. שירות האוטובוסים שקיבל את השם "קו 14" בוצע על ידי שני אוטובוסים מיושנים, שביצעו נסיעות מעטות ביום, השירות היה לא רווחי והוא הופסק. ועד קריית חיים פנה אל "קבוצת הזיפזיף", חבורה של יהודים חלוצים שהעבירו זיפזיף שנכרה בחוף הים והעבירו אותו אל תחנת הרכבת, בבקשה שזו תחדש את התחבורה. חברי הקבוצה רכשו 5 אוטובוסים חדישים בני 24 מקומות כל אחד מהם, וחידשו את השירות בקו 14. לקו הייתה תחנה משותפת אחת לקריית מוצקין וקריית ביאליק[1] וב-1935 התאגדה הקבוצה כקואופרטיב בשם "משמר המפרץ".
קו 42 של הקואופרטיב "זבולון" נסע בשנות ה-30 בין חיפה, כפר אתא ורמת יוחנן.
בשנות ה-30 הוקמה תחנה מרכזית בצומת קריית חיים שהיה צומת דרכים מרכזי באזור חיפה והצפון, וידוע גם בשם צומת הצריף. התחנה ניקזה אליה תחבורה ציבורית מרחבי הארץ, וממנה יצאו אוטובוסים לנקודות רבות. ב-1938 הוקם בתחנה צריפון ולאחר מכן צריף, ומכאן שמו העממי של הצומת "צומת הצריף". האוטובוס מקריית מוצקין היה מגיע לצומת הצריף ושם היו הנוסעים מקריית חיים וקריית מוצקין מתאחדים לאוטובוס אחד שהמשיך לחיפה[2].
בעקבות המרד הערבי הגדול ופגיעה בנוסעי אוטובוסים מהקריות בעת שעברו לחיפה, מוגנו האוטובוסים.
בדצמבר 1947 התאחד הקואופרטיב "חבר", שהיה הקואופרטיב הגדול ביותר באזור חיפה עם קואופרטיב "משמר המפרץ", שמיזג לתוכו את קואופרטיב זבולון בשנת 1942. לאחר האיחוד נקרא הקואופרטיב המאוחד בשם "שחר" (שירותי חיפה רבתי}.
מקום מדינת ישראל
בשנות ה-70 וה-80 נסעו אוטובוסים מכל אחת מערי הקריות לעבר חיפה. בשעות העומס בבוקר נסעו אוטובוסים להדר ואוטובוסים לתחנה המרכזית בבת גלים, ולאחר שעות אלה נסע קו אוטובוס מכל אחת מערי הקריות לתחנת בת גלים דרך שכונת הדר. עם פתיחת תחנת מרכזית המפרץ, קווי האוטובוסים מן הקריות סיימו בה את נסיעתם והנוסעים נאלצו להגיע לחיפה באמצעות אוטובוס נוסף. לצד האוטובוסים לחיפה פעל בקריות קו 53 שהיה קו ארוך ומתפתל ונסע בקריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין וקריית ביאליק. קו זה פוצל לשלושה קווים אחרים ומהירים יותר שנוסעים בין הקריות.
התחבורה הציבורית כיום
אוטובוסים
לאחר פתיחת המטרונית בוטלו קווי האוטובוס מכל אחת מערי הקריות לתחנת מרכזית המפרץ. קויים מהקריות אשר מגיעים כיום לחיפה הם קו מקריית אתא המגיע למרכז הקניות חוצות המפרץ, וקו לבית הספר הטכני ושדה התעופה בחיפה, השייכים מוניציפלית לעיר חיפה, וקווי אוטובוס לאוניברסיטת חיפה שיוצאים מתחתנת מרכזית הקריות ומקריית אתא. קווי האוטובוס ממרכזית המפרץ צפונה מופעלים על ידי חברת נתיב אקספרס לעכו ולנהריה, ועל ידי אגד בקווים הנוסעים לגליל ועוצרים בדרכם בתחנות אוטובוס הפרושות לאורך דרך חיפה-עכו בקריות. קווי האוטובוס הנוסעים בין ערי הקריות מופעלים בלעדית על ידי אגד.
ב-2017 החלו לפעול בקריות אוטובוסים חשמליים[3]
רכבות
ערך מורחב – רכבת ישראל
בתחומי הקריות שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת קריית מוצקין ותחנת הרכבת קריית חיים. בניגוד לחלק גדול מתחנות הרכבת בישראל, תחנות אלה ממוקמות במרחק הליכה מבתי מגורים.
שירות הרכבות בקריות כולל רכבות מדרום מגיעות לעכו, לנהריה וכרמיאל, ורכבות המגיעות עד לחיפה בלבד, או עד מודיעין או באר שבע דרך תל אביב.
המטרונית
- ערך מורחב – מטרונית
המטרונית היא מערכת להסעת המונים הכוללת אוטובוס רב קיבולת הנוסעת נתיב ייעודי. המטרונית החלה בפעילות מלאה ב-16 באוגוסט 2013 תחילת הוגדרה התקופה כתקופת הרצה בה לא נגבה תשלום מן הנוסעים[4], ולאחר מכן הופעלה באופן מלא. בשל הפעלת המטרונית חל שינוי במערך האוטובוסים בקריות: קווי האוטובוס מערי הקריות לתחנת מרכזית המפרץ בוטלו, ומנגד התווספו קווים עירוניים בתוך הקריות[5]
מוניות שירות
מוניות שירות המגיעות מהגליל חוצות את הקריות בכביש 4 (דרך עכו - חיפה) בדרכן לשכונת הדר בחיפה. בנוסף קו מוניות שירות נוסע מקריית אתא לחיפה. בעבר היה קיים קו מוניות (תפוזית) שחלף בקריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית ים.
הפעלה בשבת
בחיפה ובקריות פועלים אוטובוסים בשבת מתוקף הסדר הסטטוס קוו ששימר את המצב הקיים לפני הקמת מדינת ישראל. בעבר פעלו קווי אוטובוס מערי הקריות לחוף הים ביום שבת בבוקר, אך עם השנים הופסקה תנועתם בשעה זו. קו המטרונית מספר 1 הנוסע בין מרכזית הקריות לתחנת חוף הכרמל פועל 7 ימים בשבוע, כאשר קווי המטרונית הנוספים אינם פועלים בשבת. קווי הלילה בקריות פועלים ביום שישי בערב ובלילה בין שישי לשבת, בניגוד להפעלתם בימי חול בלבד בשאר רחבי ישראל. קווי האוטובוסים הפנימיים בקריות מתחילים לפעול בשעות אחר הצהריים המוקדמות, מספר שעות לפני יציאת השבת. הם מופיעים ברשימת הקווים המורשים לפעול בימי המנוחה מתוקף היותם משתייכים לאזור חיפה והסדר הסטטוס קוו[6].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי יובל לקריית ביאליק, סיפור המעשה, 1984
- ^ סיפורי מייסדים - אנגל אליעזר - 1936, באתר בית גרושקביץ
- ^ 25 אוטובוסים חשמליים יופעלו בחיפה ובקריות, באתר אגד, 8 באוגוסט 2017
- ^ החלה הרצת המטרונית בחיפה – נסיעות חינם, באתר nrg, 16 באוגוסט 2013
- ^ שינויים ב-15 קווי אוטובוס בקריות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 במאי 2013
- ^ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פעילות קווי אוטובוס המגיעים ליעדם לאחר כניסת השבת, באתר הכנסת, 14 בפברואר 2016
