הרב מאיר מאזוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מאיר מזוז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר ניסים מאזוז
Mazoz.png
לידה 27 במרץ 1945 (גיל: 76)
י"ג בניסן ה'תש"ה
תוניס
כינוי נאמ"ן ס"ט[1].
מקום פעילות תוניס בני ברק.
השתייכות ישיבת כסא רחמים, חרדים ספרדים.
תחומי עיסוק הלכה, הוראה, פרשנות המקרא, אגדה, גמרא.
תפקידים נוספים ראש ישיבת כסא רחמים. אב"ד בית הדין "משפט וצדק" מלפנים.
רבותיו אביו רבי מצליח מאזוז. הרב אליהו גז. הרב דוד ברדא. הרב יצחק בוחניק.
תלמידיו הרב משה לוי, הרב דוד עידאן (הנכד), הרב אליהו בנימין מאדאר, הרב אדיר עמרוצי, הרב אדיר כהן, הרב יעקב כהן, הרב מצליח חי מאזוז, הרב אבירן יצחק הלוי.
חיבוריו שו"ת בית נאמן, אסף המזכיר, ארים ניסי, דרכי העיון, ה' ניסי, קובץ מאמרים, מגדולי ישראל ועוד.

הרב מאיר ניסים מאזוז נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, (27 במרץ 1945) הוא פוסק חרדי ספרדי, ראש מוסדות ישיבת כסא רחמים. ומחבר ספרים תורניים שונים.

ביוגרפיה

נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה בתוניס לכמסאנה חנה ולרב מצליח מאזוז[2]. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. בגיל 17 החל לשמש כר"מ בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס. נשא לאשה את אסתר, ונולדו להם שני בנים וארבע בנות.

לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בכ"א בטבת ה'תשל"א (1971), עלה עם אחיו הרבנים צמח ורחמים לארץ ישראל, והקימו מחדש יחד עם רבי שמואל עידאן את ישיבת כסא רחמים בבני ברק. המוסדות כוללים כיום תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, וכוללים בערים בני ברק ירושלים אלעד ועוד. במוסדות לומדים כאלף תלמידים[דרוש מקור].

כמו כן הוקם "מכון הרב מצליח" להוצאת ספרים תורניים, שבו יצאו לאור "הערות איש מצליח על משנה ברורה", וסדרת הספרים "הוראה ברורה[3]", וסדרת הספרים "אוצר ההלכה[4]", סידורי איש מצליח, מחזורים, תהילים, תיקון קוראים ועוד. לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז על פי רבי שאול הכהן מחבר ספר "לחם הביכורים" ועל פי אביו הרב מצליח מאזוז. וכן הוצאת וההדרת ספרים תורניים רבים של רבנים ספרדים בעיקר של חכמי ג'רבה ותוניסיה.

שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים.

בין הרב מאזוז לרב עובדיה יוסף, היו קשרי ידידות[5][6].

פוליטיקה

בבחירות לכנסת העשרים באדר ה'תשע"ה היה מנהיגה הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" בראשותו של אלי ישי אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הודיע על תמיכתו במפלגת יהדות התורה, ואף השתתף בכנס של אגודת ישראל בבניני האומה בירושלים לקראת הבחירות. מהבחירות לכנסת העשרים ושתים לא תמך באף מפלגה.

שיעורו השבועי

משנת ה'תשע"ה (2015) הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה ביום שני בערב[7] והשיעור השבועי במוצאי שבת. בינואר 2017 הודיע על הפסקת השיעורים בעקבות הטרדות שחווה בשל תוכן שיעוריו[8]. לאחר תמיכה רבה שקיבל מישראל ומחוצה לה הודיע על חידוש השיעור השבועי.

השיעור משוכתב ומופץ מדי שבוע בעלון "בית נאמן" היוצא לאור על ידי מוסדות ישיבת חכמת רחמים בראשות הרב חננאל כהן. כאשר עורכי העלון הם הרב משה חדאד הרב עובדיה דרעי ובעבר הרב אביחי סעדון והרב ליאור כהן חתנו של הרב מאזוז. עורך ראשי הוא הרב אלעד עידאן. העלון עובר כל שבוע את הגהתו של הרב מאזוז טרם הדפסתו[9]. בשנת תשפ"א הוציאו מוסדות ישיבת חכמת רחמים את ספר "השיעור" הכרך הראשון בסדרה, בו 34 שיעורים מהשיעור השבועי (עלונים 1-34).

משנתו

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".

הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך. בקיאותו מסייעת לו בפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, לשילוב שברי פסוקים בכתיבתו ולהוכחות דקדוקיות וסגנוניות. מכתביו ניכרת חיבתו למפרשיו הראשונים של התנ"ך ובפרט לרבי אברהם אבן עזרא. לא פעם מתח ביקורת על הידלדלות הבקיאות בתנ"ך (בפרט בקרב החרדים)[10].

בספרו "סֹלֶת נקיה"[11], שאת חיבורו החל בהיותו בן עשרים שנה, סיכם את הידיעות הנצרכות במתמטיקה ובאסטרונומיה בתוספת כללים מתמטיים-אסטרונומיים חדשים שחידש בעצמו (כמצוין בהקדמה לספר[12]).

נחשב לאחד הסמנים הימניים בציבור החרדי. כמו כן הוא גורס כי יש להודות לקב"ה על ניסי הקמת המדינה ומלחמות ישראל. בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף בהפגנות הימין, וגם הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע בעד סירוב פקודה. הוא נתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם, ותקף גם את פינוי עמונה[13]. היה אמור להשתתף בוועידה הראשונה של אגודת קדושת ציון, אך לבסוף ביטל את השתתפותו בגלל לחצים.

דקדוק

הרב מאזוז מקפיד על ההברה הספרדית המדויקת לדעתו של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובלימוד תורה, ומנחיל ומשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל כמעט בכל הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של רבי שאול הכהן (שהיה ראב"ד האי ג'רבה), לפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת בחלק מעדות הספרדים "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את כ"ף הכינוי בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ)[14] למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של ר' שאול כהן בדקדוק) שהוהדרה על ידי בנו הרב גדעון מאזוז מצורפות הערותיו של הרב מאיר מאזוז.

הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק. כך חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים"[15]

לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מוצא בפיוט הוכחות לנכונות המבטא הספרדי. כך למשל, חריזה של קמץ ופתח מעידה לדידו שהקמץ אינו נקרא כהגייה האשכנזית והתימנית כ-O אלא כפתח. חריזה של "צר" ו"נתבצר" מוכיחה שהמילה "נתבצר" מנוקדת בפתח בצד"י ולא בצירי[16] על פי המשקל אינו נרתע מלהגיה, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.

הרב מאזוז הגיה הגהות רבות לסידור התפילה, והגהותיו הודפסו בסידור "איש מצליח", בסופו נימק כל הגהה בקונטרס "לאוקמי גרסה". על גישתו זו נמתחה ביקורת, הן מהצד הספרדי המסורתי שדבק במסורת נוסח התפילה המקובלת[17], והן מהצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים[18] בתחילת "סידור איש מצליח" מהדורות שלישית ורביעית הודפסו הסכמות מגדולי הרבנים המחזקים את ידיו.

פסיקותיו

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים – בין דעתו של הרב עובדיה יוסף הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על ההלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שבחוץ לארץ הקלו. וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג[19].

הרב מאזוז אינו נרתע מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים בציבור החרדי. דוגמה לכך היא פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית. בעבר נהג כך בשבתות, וכיום גם בימי חול[20]

כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר מקור נאמן בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פירצה[21]. אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל[22].

מספריו

  • בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה.
  • בית נאמן - על התורה (הופיע בינתיים שני חלקים רק על חומש בראשית).
  • מקור נאמן - אלף שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים.
  • ארים ניסי (ה"ח) - על מסכת יבמות, מסכת גיטין, מסכת כתובות, מסכת בבא מציעא ח"א. מסכת פסחים. במסכתות יבמות וגיטין הודפסו מבואים ארוכים בעניין שיטת הלימוד והפסיקה בתוספת דוגמאות רבות.
  • לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא).
  • חידושים על מסכת קידושין - חלקם נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר'. ובספר אילת אהבים. ובקובץ ויען שמואל (חלק י"ח סימן צ"ד). וחלקם עדיין בכת"י.
  • אמת קנה - חידושים על תהילים.
  • אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר א'-ב'.
  • קובץ מאמרים - מאמרי השקפה מוסר דקדוק דרשות ועוד. ב"ח.
  • ה' נסי - על הגדה של פסח ח"א חידושים על ההגדה. ח"ב, בחלקו הראשון הלכות סדורות עם מקורות והערות למטה, ובחלקו השני שות"ים בהלכות וענייני פסח.
  • סנסן ליאיר - על פורים ומגילת אסתר.
  • סלת נקיה - ביאור על קידוש החודש ועיבור השנים.
  • דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית.
  • לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה. נדפס בסוף סידור איש מצליח מהדורא ראשונה שנייה ושלישית.
  • שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה.
  • מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח.

כמו כן פרסם מאמרים, שו"תים והערות רבות בירחון אור תורה ובקובץ ויען שמואל ועוד.

קישורים חיצוניים

כתבות

הערות שוליים

  1. חותם כך. ראשי תיבות נאום אנכי מאיר ניסים סיפי טב.
  2. היה אב בית דין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד וראש "ישיבת כסא רחמים" בתוניס.
  3. כמתקונת משנה ברורה על שלחן ערוך יו"ד.
  4. אסופה של כ500 מפרשים שונים על השלחן ערוך.
  5. כיכר השבת צפו: 'כסא רחמים' מציגה את הקשר האישי בין מרן הגר"ע יוסף לגר"מ מזוז. https://www.kikar.co.il/166261.html
  6. למען כבוד התורה לא אחשה. הרב מאיר מאזוז במחאה על ביזוי כבודו של הרב עובדיה יוסף https://www.ykr.org.il/article/303
  7. לאחר כמה שנים[דרושה הבהרה] הפסיק את שיעור זה.
  8. שמעון כהן, הרב אמסלם לרב מאזוז: אל תיכנע להם, 8 בינואר 2017, ערוץ 7
  9. העלונים בעבר.
  10. עיין דוגמה בספרו בית נאמן על התורה בראשית חלק ב' בקונטרס עניינים שונים שבסוף הספר. עמוד תשכ"ו.
  11. על הלכות לוח השנה העברי, הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ
  12. מתוך ההקדמה לספר: "חלק מהכללים בענייני התקופות, לרב אדא ולמר שמואל, והשוואת התאריכים (ובפרט פרק כ"ד וכ"ח), הם מדושתי ובן גרני בס"ד...".
  13. בערוץ 7
  14. עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב הרב מאזוז במהדורות המאוחרות של סידורו בסוגריים גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת.
  15. הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנ"ו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.
  16. טענות נוספות שלו: קריאת המילה "גברא" בגמרא היא בפתח תחת הגימל, ולא בקיבוץ כמנהג המקרא והתימנים, שכן אין בשום מקום בגמרא (בנוסחים שלנו) גוברא בתוספת אות ו'. כן הוא טוען שבשמו של האמורא רב ביבי נקודה הב' השנייה בצירי ולא בפתח, שכן אין בשום מקום בגמרא ביבאי בתוספת אות א, כמנהג בשמות מקבילים כמו שמאי זכאי וכדומה.
  17. בשנת ה'תשס"ד יצא לאור קונטרס לגדור פרץ נגד השינויים שעשה הרב מאזוז בסידורים. הרב מרדכי מאזוז (אחיינו של הרב מאזוז בן אחיו הרב רחמים מאזוז. ראש ישיבת כסא רחמים סניף עמנואל.) השיב על הטענות בקונטרס בשם "התפלה והדקדוק - קשר הדוק - חלק א' טעות לעולם חוזרת!".
  18. ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.
  19. הרב מאזוז פורש את שיטתו בהקדמתו לספר "ברית כהונה" של רבי משה כלפון הכהן (ספר על מנהגי יהדות ג'רבה).
  20. עלון בית נאמן גיליון 17 אות יא
  21. פרש את שיטתו זו בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' עם הערות איש מצליח.
  22. במאמר המצורף למשנה ברורה ח"ג עם הערות איש מצליח.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0