תל שור
תֵּל שׁוֹר, הידוע גם כתֵּל תּוֹרָה או תֵּל תּ'וֹרָה הוא תל ארכאולוגי קטן במרכזו של עמק יזרעאל השוכן כקילומטר מצפון-מזרח לנחל קישון. בתל נמצאו חרסים המעידים על כך שהוא ייושב בכל תקופה מאז תקופת הברונזה המאוחרת (הכנענית), תקופת הברזל (הישראלית) ועד שלהי המאה ה-19 (העות'מאנית). שטחו של התל כ-3 דונם וגובהו כ-5-6 מטר מעל המישור שמסביבו. בין התל לאפיק נחל קישון נובעים מעיינות היוצרים סביבה ביצתית. על ראשו של התל מפוזרות אבני בניה בודדות. בין הממצאים נמצאה צלמית חרס מקינית מתקופת הברונזה המאוחרת ופריט מאבן גיר הנראה כמו ראש של אלה. בסוף ימי ההתיישבות של התל, בשלהי המאה ה-19 היה התל התיישבות עונתית של רועי צאן טורקמנים. מדרום לתל נמצאה באר בנויה אשר הייתה בשימוש עד ימי השלטון הבריטי בארץ ישראל.[1]
באתר נמצאו חרסים מהתקופות הבאות: הברונזה המאוחרת, הברזל א'-ב', הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.
הערות שוליים
