תרגום דברי הימים
תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.
היסטוריה
התרגום לדברי הימים הוא היחיד שלא נדפס במהדורת מקראות גדולות הראשונה שנדפסה בוונציה בשי"ב (1562)[1].
התרגום נדפס לראשונה ב-1680 (לדברי הימים א') ו-1683(לדברי הימים ב') על ידי F. M. Beck על סמך כתב-יד מארפורט משנת 1343 (עתה: ברלין 1210/1211 Ms. Or. fol.), לצד תרגום ללטינית[2][3].
מהדורה נוספת של התרגום הוצאה ב-1715 על ידי המזרחן דויד וילקינס, הפעם על בסיס כתב יד מקיימברידג' שנכתב ב-1347 לצד תרגום ללטינית[4].
המהדורה היהודית הראשונה נוצרה על ידי בן מנחם ב-1815, ללא הלטינית, ומהדורתו זו שולבה במספר מהדורות מקראות גדולות, ולמהדורה נפרדת של אברהם ראמר בתרכ"ו (1866)[5]. בן מנחם ייחס את התרגום לרב יוסף, אמורא בדור השלישי, וכך נוצר ייחוס זה, שהוא חסר בסיס[6][3].
ב-1872 הוציא פאול דה לגארד מהדורה אלקטית של התרגום, שהתבססה בעיקר על כתב היד מארפורט, תוך התחשבות בנוסח קיימברידג' ודרזדן.
כתב היד הוותיקני של התרגום, שנכתב ב-1294[7], לא ראה אור עד 1971, כשפורסם על ידי R. Le Déaut וג'י. רוברט, במהדורה שכללה תרגום צרפתי, לצד הערות ותוספים נוספים.
שימוש
התרגום לא היה ידוע ולא נעשה בו שימוש על ידי פרשני המקרא של ימי הביניים[6], ואף כמה מחברים מזכירים בפירוש את העדר התרגום. כך כותב רבי שמואל מסנות ”ולפיכך הקורא באותם השמות האמורים בזה הספר וביחוש המשפחות הוא משתבש בהם ואינו יכול למצוא להם טעם לפי שאינן נאמרין על פשטן ולפיכך לא נתן להתרגם כמו שאר עשרים וארבעה”[8] ובעל היוחסין כותב: ”ואני ראיתי תרגום של כתובים חוץ מדניאל עזרא ודברי הימים”, וכך כתב גם אליהו בחור בספרו המתורגמן כותב ”ולא נמצא ’כורים‘ בלשון רבים במקרא רק בדברי הימים שאין בו תרגום”[9].
גם לאחר הדפסתו לא זכה התרגום לתפוצה נרחבת, והחיד"א כותב בשם הגדולים ”זה קרוב לעשרים שנה שראיתיו מודפס וכתוב שם שנמצא בקאדימי"א אחת באינגליטיירה. ובו בפרק כמעט שעברתי כלו ולקטתי איזה חידושים ממנו. ואח"כ נלאיתי לבקשו ולא נמצא.”[10]
קיימים שלושה כתבי יד ידועים של התרגום: בספריית הוותיקן, בארפורט ובקיימברידג'. עותק נוסף שהוחזק בדרזדן הושמד ב-1945, ולא נותר ממנו אלא גוש חסר צורה[3].
סגנון
התרגום לדברי הימים, בדומה לתרגומי ספרי הפרוזה האחרים של המקרא, הוא מילולי ברובו, בתוספת חומרים אגדיים, שדומים לתוספתות לתרגום יונתן למלכים, וייתכן כי שימשו מקור לתרגום[11]. השוואת התרגום לתרגום יונתן לספרי שמואל ומלכים בקטעים המקבילים מראה הקבלה לצד שוני, ויש שטענו כי התרגום מבוסס על תרגום ארץ-ישראלי למלכים[12].
מקבילה אחרת לחלקים מדברי הימים היא הקבלות בפרקי היחס שבו לפרקים בספר בראשית. במקומות אלה התרגום מייצג מסורת דומה לתרגומי ארץ ישראל (לעומת תרגום אונקלוס שאינו מתרגם את השמות הנתונים), ובמיוחד לתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל[13].
מקבילה נוספת לפרקים בדברי הימים הוא תהילים. היחס בין התרגומים אינו יציב, ונע בין דמיון לשונות רבה.
מקור שעמדו עליו החוקרים הוא הסתמכותו של התרגום על התלמוד הבבלי.
ליאור גוטליב טוען כי החומר הלשוני שבתרגום דברי הימים דומה לחומר הלשוני של תרגום התורה המיוחס ליונתן[14].
בדומה לתרגומים ארמיים-יהודיים אחרים, גם התרגום לדברי הימים משנה את הנוסח על מנת להימנע מצורות הנוטות להגשמה[15]. מאפיין ייחודי לתרגום הוא ההימנעות מהשתמשות בבמתא בתרגום במה, כשהוא משתמש במקומה ברמתא[16], מקדשא[17] ואפילו בית כנישתא[18][19].
יש המקדימים את זמן התרגום למאה הרביעית[20], ויש הרואים בו בן המאה השמינית עד התשיעית עקב המצאות בו חומר אגדי דמוי המצוי בתלמוד הבבלי[11].
ד"ר ליאור גוטליב טוען, בהתבסס על טענה לאיחור תרגום התורה המיוחס ליונתן למאה השתים עשרה, שהתרגום לדברי הימים שמתבסס עליו נכתב במהלך המאה השלוש עשרה[21]. גוטליב טוען כי אי השימוש בערבית נובע מהיות המחבר בן איטליה, ולא בן ארץ ישראל.
קישורים חיצוניים
תרגום דברי הימים, באתר ויקיטקסטלקריאה נוספת
- Leeor Gottlieb,
Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020
הערות שוליים
- ^ פרט לדניאל, עזרא ונחמיה, שאין להם תרגום ארמי
- ^ TARGUM, jewishencyclopedia.com
- ^ 3.0 3.1 3.2 Leeor Gottlieb, Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020, עמ' 6
- ^ ספר תרגום של דברי הימים – מהדורה דו לשונית בארמית ובלטינית – אמשטרדם, 1715, באתר קדם בית מכירות פומביות בע״מ
- ^ אברהם ראהמער (ע), תרגום של דברי הימים - המיוחס לרב יוסף סגי נהור, כתר"ו ישועה
- ^ 6.0 6.1 רפאל בנימין פוזן, התרגומים הארמיים למקרא, המעין, ניסן תשע"ה
- ^ התאריך הנקוב בקולופון הוא ט"ו בכסלו ה'נ"ה
- ^ בדברי הימים א, ח, כט. יש לציין כי אף לספרים דניאל ועזרא-נחמיה אין תרגום, והנוסח אינו מדוקדק.
- ^ בערך כור.
- ^ שם הדגולים, חלק ב, מערכת ת', אות צה. הכוונה למהדורתו של דויד וילקינס, שנדפסה מכתב יד מקיימברידג' שב'אינגליטיירה' (=אנגליה).
- ^ 11.0 11.1 רימון כשר, תרגומי המקרא הארמיים, פעמים 83, אביב תש"ס, JSTOR 23429424
- ^ פ. חורגין, תרגום הכתובים, תש"ה (1945). יש לציין כי ליאור גוטליב (Leeor Gottlieb, Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020, עמ' 140-141) מתנגד לדעה זו בחריפות, וטוען כי לא ניתן לראות בשינויים בין הספרים יותר מהשפעות הנוסח השונה שך הטקטס העיקרי, לצד תוספות של המתרגם המאוחר.
- ^ Leeor Gottlieb, Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020, עמ' 173 - 174
- ^ Leeor Gottlieb, The Relationship of Targum Chronicles and Targum Pseudo-Jonathan
and Its Implications, Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020, עמ' 175-222
- ^ Leeor Gottlieb, Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020, עמ' 79 ואילך
- ^ תרגום על דברי הימים ב', א', ג' ותרגום על א', י"ג
- ^ תרגום על דברי הימים א', כ"א, כ"ט
- ^ תרגום על דברי הימים א', ט"ז, ל"ט
- ^ Leeor Gottlieb, Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020, עמ' 99-101
- ^ R. Le Deaut & J. Robert, Targum des Chroniques, Analecta Biblica, I-II 51, רומא, 1971
- ^ Leeor Gottlieb, Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums, ליידן, בוסטון: Brill, 2020, עמ' 495
