רב יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב יוסף
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראי בבל
השתייכות ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב יהודה בר יחזקאל
תלמידיו אביי, רב אויא
בני דורו רבה בר נחמני

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי. היה תלמידו של רב יהודה בר יחזקאל, רבם של אביי ורבא, ובר פלוגתא של רבה בר נחמניראש ישיבת פומבדיתא.

קורות חייו

שאל הלכה מרב הונא[1].

כשנפטר רבו, רב יהודה בר יחזקאל, היה רב יוסף המועמד המוביל להחליפו בתפקיד ראש ישיבת פומבדיתא, משום שהצטיין בבקיאות וידע הרבה שמועות (בניגוד לרבה, שהצטיין דווקא בפלפול). רב יוסף לא הסכים לקבל את התפקיד, משום שהחוזים בכוכבים אמרו לו, שיהיה ראש ישיבה רק שנתיים, ולכן ויתר לרבה שיהיה ראש ישיבה לפניו, ואכן מונה רבה, שהיה באותו זמן בן 18 שנה, ועמד בראשות הישיבה עד פטירתו, בגיל 40. לאחר מכן הסכים רב יוסף להתמנות לראש הישיבה, ובתפקיד זה הוא כיהן במשך שנתיים וחצי עד לפטירתו[2]. היה נוהג לומר את הדרשה בשבת, לפני תפילת מוסף[3].

כאמור, הצטיין רב יוסף בבקיאותו הרבה. למרות עיוורונו היה ידוע בתור בקיא גדול בתורה שבכתב, והיה יכול למנות פסוקים בעל-פה. גם בתורה שבעל פה הוא היה בקיא גדול, ובשל כך היה מכונה "סיני". בתלמוד[4] הובא שרב יוסף יישב שאלה שהייתה קשה 22 שנה ביום בו התמנה לראש הישיבה ורש"י פי' שסייעו לו משמים ליישב קושיא זו מחמת שהיה חשוב כסיני ולא כעוקר הרים.

באופן טרגי לקה רב יוסף במחלה שגרמה לו לשכח את תלמודו, ותלמידו המובהק, אביי, סייע בידו לשחזר את תורתו שלמד.[5] ויש מבארים שלא שכח את כל תלמודו אלא שכח חלק משמועות אחדות ולא זכר אותן כהוויתן.[6] כמו"כ היה בקיא גם בענייני תרגום הפסוקים[7].

רב יוסף כובד מאוד על ידי תלמידיו, מסופר על רבא שכשהיה נפטר ממנו "הוה קא אזיל לאחוריה עד דמנגפן כרעיה ומתווספן אסקופתא דרב יוסף דמא"[8], היה הולך לאחוריו מבלי להביט קדימה עד שהיו האסקופות של רב יוסף מתמלאות בדם. כמו כן מסופר על אביי שאמרו עליו שכאשר היה רואה את "אוזן חמורו של רב יוסף שֶׁבָּא - היה עומד מפניו"[9].

רב יוסף היה עניו גדול. כאשר הוא הגיע לגיל שישים הוא ערך סעודה על כך שניצל ממיתת כרת, שהיא עד גיל שישים[10]. אף הוא העיד על עצמו שהוא ענוותן: "שנינו: משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא: לא תיתני ענווה, דאיכא אנא"[11].

הוא היה תמיד אוסף צדקה לעניים, ושימש כגבאי צדקה בעיר פומבדיתא[12]. רבים מהתרגומים על התנ"ך, בין השאר על ספר איוב נשתכחו, והוא החזירן על פי זכרונו[13].

רב יוסף היה סומא. הוא גרם לעצמו את עוורונו, לפי הגרסה המובאת בספר מקור חיים הוא ישב במקום אפל ארבעים יום ואז הביט באופן פתאומי באבני שיש מאירות. הסיבה לכך מובאת ברמב"ן ורבינו גרשום, שרצה לנהוג במנהגו של רב שלא להביט מחוץ לארבע אמותיו, ומכיוון שלא יכול היה לעשות זאת הוא סימא את עצמו[14].

משפחתו

רב יוסף התענה תעניות רבות שלא תסור התורה מזרעו, הוא התענה ארבעים תעניות עד שהקרוהו מהשמים את הפסוק[15] ”וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ”, צם עוד ארבעים יום והקרוהו "גם את המילים ”וּמִפִּי זַרְעֲךָ”, ועוד ארבעים תעניות התענה והקרוהו את המילים ”וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ”, כלומר שלא תסור התורה גם מנכדיו, כאשר שמע זאת הפסיק מלהתענות, על פי הכלל האומר, כי כאשר שלושה דורות ברציפות הם תלמידי חכמים, קל לצאצאים הבאים להמשיך בכך, שכן התורה מחזרת את עצמה על האכסניה שלה[16]. ואכן, בנו הוא, רב נחמיה[17], ורב נחמן בר יוסף, ונכדו רב דימי השני (בר נחמן)[18].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0