תרופות לצרבת
תרופות לצרבת הן קבוצה מגוונת של תרופות וטיפולים שמשתמשים בהם לטיפול בצרבת. המגוון רחב וכולל פעולות פיזיות, תרופות סבתא, טיפולים אלטרנטיביים ותרופות פרמקולוגיות.
תרופות לצרבת ניתן לשייך לאחת או יותר מהקבוצות הבאות: תרופות ללא מרשם, מעכבי משאבת מימן, חוסמי H2, תרופות פרו-קינטיות.
צרבת
ערך מורחב – צרבת
צרבת היא תחושת צריבה כואבת בוושט, מעט מתחת לעצם החזה. הגורם לצרבת הוא עליית חומצות קיבה אל הוושט: המגע בין החומצה לתאים הרגישים בוושט יוצרת את תחושת הצריבה האופיינית. עליית החומצה אל הוושט יכולה להיות תוצאה של סיבות שונות: אכילה מרובה ומהירה או אכילה של מזון שומני, צריכה של משקאות מוגזים, הריון. גם בעיות רפואיות יכולות להיות הסיבה לצרבת: כיב קיבה, רפיון של הסוגר בוושטי התחתון, בקע סרעפתי או הימצאות של החיידק הליקובקטר פילורי.
במקרים רבים הצרבת היא תופעה קצרה וחולפת. במקרים מסוימים מדובר במצב כרוני ומתמשך. במקרים כאלה יכול להיגרם נזק לתאי הוושט, ובמקרים קיצוניים אף לגרום לסכנת חיים.
חשיבות הטיפול התרופתי בצרבת
מטרת הטיפול בצרבת היא קודם כל הפגת התסמינים ושיפור איכות החיים של הסובלים ממנה. תרופות גם יכולות בחלק מהמקרים למנוע את הישנות התופעה. במקרים שבהם הגורם הוא בעיה רפואית, התרופות מיועדות גם למניעת נזק מצטבר, לטיפול בדלקות ולטיפול בגורם עצמו, עד כמה שהדבר אפשרי.
תרופות ללא מרשם
שינוי אורח חיים
מומלץ לסובלים מצרבת לאכול מנות קטנות, לא לשכב מיד לאחר האוכל ולהמעיט בצריכת שומנים ומשקאות תוססים. קיימות גם המלצות שונות להימנעות ממאכלים מסוגים מסוימים על מנת לצמצם את הסיכוי לצרבת: אוכל חריף, פירות הדר (שמכילים חומצה אסקורבית), מנטה, אוכל שומני/מטוגן (שמכילים חומצות שומן), אלכוהול, משקאות מוגזים (פחמן דו-חמצני ומים יוצרים חומצה פחמתית) וקפה[1]. עם זאת, מחקר שפורסם בשנת 2006[2] הטיל ספק ביעילות של שינוי אורח חיים במניעת צרבת שנגרמת עקב רפלוקס קיבתי-ושטי. מסקירה של יותר מ-2000 ניסויים הגיעו החוקרים למסקנה שלמרות שאלכוהול, עישון, שוקולד, מזון שומני או חומצי יכולים להחמיר את תחושת הצרבת, אין הוכחה שהימנעות מהם מונעת הופעת צרבת.
מזונות נוגדי צרבת
ניתן למצוא המלצות שונות על מזונות שיכולים להקל על הצרבת ובמקרים מסוימים אף למנוע אותה: מזונות שאינם חומציים, שהם קלים לעיכול ושעשירים בסיבים תזונתיים. לדוגמה: בננות, אגסים, תפוחים, ירקות עלים, ירקות כתומים, שקדים ואגוזים[3]. תכשיר ביתי ותיק שנעשה בו שימוש לטיפול בצרבת הוא סודה לשתייה. נתרן מימן פחמתי הוא בסיס ולכן הוא יכול לסתור את החומצה ולהקל על התסמינים.
תכשירים לטיפול בצרבת
ניתן למצוא תכשירים רבים לצרבת שאין צורך עבורם במרשם רופא. תכשירים רבים מכילים בסיס סותר (מנטרל) כגון מגנזיום הידרוקסיד או אלומיניום הידרוקסיד הנוגדים את החומציות בקיבה. גם סידן פחמתי מכיל בסיס סותר חומצה והוא נמצא בתכשירים כמו טאמס, צרבת-X, קלטראט, ויטה-קל (דרך חיים), מאלוקס (שם קיצור ל- Mg-Al-OH, מגנזיום ואלומיניום הידרוקסידים), קלצימור.
מעכבי משאבות פרוטונים
- ערך מורחב – מעכבי משאבות פרוטונים
מכונים גם מעכבי משאבות מימן או PPI (באנגלית Proton pump inhibitors :PPI).הפעולה העיקרית של קבוצת תרופות זו היא הפחתת הייצור של חומצה גסטרית בקיבה. החומצה הגסטרית היא חומצה שמיוצרת בתאי דופן הקיבה וממלאת תפקיד חשוב בעיכול המזון ובמלחמה בגורמים מזהמים. השלב האחרון בייצור החומצה מתבצע באמצעות משאבת פרוטון: חלבון ממברנלי אינטגרלי שאחראי על ייצור החומצה בקיבה. מעכבי משאבות פרוטונים פועלים כמעכבים בלתי הפיכים למערכת אנזימי משאבת מימן-אשלגן (H+/K+ ATPase או משאבות פרוטונים) של תאי הדופן בקיבה. תרופות אלה הן הנפוצות ביותר מבין התרופות הפרמקולוגיות לצרבת והן נחשבות לבטוחות יחסית. חלק מהתרופות בקבוצה זו נמכרות ללא צורך במרשם רופא.
תרופות מסוג זה: אומפרזול (Omeprazole, נמכר תחת השמות אומפרדקס, לוסק, אומפריקס ואומפרה), לנסופרזול (Lansoprazole, נמכר תחת השמות לנטון, לנסו ולנסופרזול טבע), דקסלנסופרזול (Dexlansoprazole נמכר תחת השם דקסילנד), אזומפרזול (Esomeprazole, נמכר גם תחת השם נקסיום), פנטופרזול (Pantoprazole, נמכר גם תחת השם פרוטוניקס), רבפרזול (Rabeprazole, נמכר תחת השם אסיפקס.)
חוסמי H2
התרופות מקבוצה זו פועלות על קולטני ההיסטמין שבדופן הקיבה. בגוף האדם ישנם קולטני היסטמין מארבעה סוגים. בתאי דופן הקיבה ישנם קולטני היסטמין מסוג 2. היקשרות היסטמין בקולטנים ממריצה את היווצרות חומצת הקיבה בתאי דופן הקיבה. חוסמי H2 מונעים את הקשירה וכך מופחת הגירוי המוביל לייצור החומצה הגסטרית. חלק מהתרופות בקבוצה זו נמכרות גם ללא מרשם רופא אך כמות החומר הפעיל בהן קטנה יותר.
קבוצת תרופות זו יעילה פחות מקבוצת ה-PPI שבה מדווח על הקלה מהירה יותר בעקבות השימוש בתרופות. בנוסף, בקבוצה חוסמי H2 היחס בין מינון התרופה והתגובה הקלינית פחות מובהק מהיחס שניתן למצוא בקבוצת ה-PPI[4].
תרופות מסוג זה: סימיטאדין (Cimetidine, נמכר תחת השם טגאמט, סמידין), רניטידין (Ranitidine, נמכר תחת השמות זנטאק, זרידקס), פמוטידין (Famotidine, נמכר תחת השם פפסיד, פאמו, גאסטרו), ניזאטידין (Nizatidine, נמכר תחת השם טאזאק, אקסיד).
תרופות פרו-קינטיות
בשונה מהקבוצות הקודמות שמשפיעות באופן ישיר, פחות או יותר, על ייצור החומצה הגסטרית, התרופות מקבוצה זו משפיעות על פעולת המעי עצמו. באמצעות הגברת תנועתיות המעי (התכווצויות של המעי) מביאים להתרוקנות מהירה יותר של הקיבה. כך מופחת ייצור החומצה הגסטרית בקיבה ופוחת גם הלחץ על שריר הסוגר של הקיבה שדרכו החומצה עולה חזרה אל הוושט. תרופות מסוג מטוקלופראמיד (Metoclopramide, נמכר תחת השם פראמין) ודומפרידון (Domperidone, נמכר תחת השם מוטיליום) מבוססות על חסימת קולטני דופמין במעיים. התרופה חוסמת את קולטני הדופמין במערכת העיכול ומשפיעה על תנועת מערכת המעיים כתוצאה מהאינטראקציה שלה עם קולטנים מוסקריניים. תנועתיות המעי גוברת עקב התרבות ההתכווציות בחלק העליון של המעי והקיבה מתרוקנת מהר יותר. כמו כן סוגר הוושט התחתון מתכווץ ונמנע מעבר של חומצה גסטרית מהקיבה לוושט. לתרופה ציסאפריד (Cisapride, נמכר תחת השם פרפולסיד) מנגנון פעולה שונה: היא מגבירה את שחרור האצטילכולין בדופן המעי, וכנראה גם משפיעה על קולטני סרוטונין במערכת העיכול. האצטיכולין המשוחרר גורם להגברת הפעילות של תאי השריר במעי וכתוצאה מכך להגברת התנועתיות של המעי.
סכנות בריאותיות של תרופות נגד צרבת[5]
סיכון גבוה יותר לדלקת ריאות: מטופלים שקיבלו PPI או חוסמי H2 נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בדלקת ריאות[6]. סיבה אפשרית לכך היא שחומצת הקיבה ממלאת תפקיד חשוב במלחמה בזיהומים. כאשר יש ייצור מופחת של החומצה גובר הסיכון להתפתחות זיהומים בחלק העליון של הקיבה המתפשט אל הוושט ואל הריאות. סיבה אפשרית נוספת היא שהתרופות המעכבות את ייצור החומצה גם פוגעות בפעילות התקינה של המערכת החיסונית.
הגדלת הסיכון לדמנציה: אצל מטופלים בתרופות נפוצות ממשפחת ה-PPI קיים סיכון גדול יותר לדמנציה, אצל גברים יותר מאשר נשים[7]. ייתכן והסיבה להגדלת הסיכון היא פגיעה שהתרופות הללו גורמות למוליכים עצביים: התרופות משפיעות לא רק על האנזימים שבקיבה אלא גם על אנזימים אחרים בגוף.
הגדלת הסיכוי לשברים: מחקרים שונים הראו שאצל מי שנוטל תרופות ממשפחת ה-PPI קיים סיכון גדול יותר לשברים[8] ושהסיכון גובר אצל אנשים שנוטלים את התרופה זמן ארוך[9]. מחקרים אלה טענו שמנגנון הפעולה של התרופה עשוי לפגוע בספיגת המינרלים בגוף וכך הוא גורם לפגיעה בעצמות.
עם זאת, ייתכן והקשר איננו סיבתי אלא נסיבתי והתרופה איננה הגורם להגדלת הסיכון לשברים[10]. אוכלוסיית נוטלי התרופות מסוג זה מתאפיינת גם בגיל מבוגר ובקיומן של מחלות נוספות וייתכן שגורמים אלה הם האחראים על העלייה בסיכון לשברים.
חוסר בוויטמין B12: נטילת תרופות ממשפחת מעכבי H2 או ה-PPI או עלולה להוביל למחסור בוויטמין B12[11]. לחומצה הגסטרית תפקיד חיוני בתהליך הייצור בגוף של ויטמין B12. הפחתת הייצור שלה עשויה לפגוע ביכולת של הגוף לסנתז ויטמין B12.
הגדלת הסיכון להתקפי לב: תרופות נגד צרבת ממשפחת ה-PPI מעלות את הסיכון לקבלת התקף לב[12]. תרופות ממשפחת חוסמי ה-2H, לעומת זאת, אינן מגדילות את הסיכון. הסיבה לכך היא שתרופות ממשפחת ה-PPI מתערבות בתהליך הפעולה הטבעי של האנזימים וככל הנראה עלולות לעודד היווצרות של דלקת ושל קרישי דם.
פגיעה במערכת העצבים: זוהי סכנה ייחודית לתרופות הפרו-קינטיות. תרופות אלה הפועלות על מערכת העצבים, עלולות גם לפגוע בה במקרים נדירים ולגרום לעוויתות שרירים, לקשיים בפתיחת הפה, לדיבור מעוות ולפגיעה ביציבה. שימוש בציסאפריד נקשר להפרעות קצב בלב ועקב כך נאסר או הוגבל השימוש בתרופה זו במדינות שונות[13][14].
קישורים חיצוניים
- ד"ר לילי מרדלר, מחלת ההחזר הוושטי - אבחון המחלה ואפשרויות הטיפול בה, באתר The Medical.
הערות שוליים
- ^ צרבת: אש בוערת בחזה, באתר כללית.
- ^ Are Lifestyle Measures Effective in Patients With Gastroesophageal Reflux Disease? An Evidence-Based Approach באתר JAMA.
- ^ מאיה נאור, סובלים מצרבת? כך תיפטרו מהתופעה המציקה באתר ישראל היום.
- ^ ד"ר לילי מרדלר, מחלת ההחזר הוושטי - אבחון המחלה ואפשרויות הטיפול בה, באתר the medical, אתר הרופאים של ישראל
- ^ סיכונים בריאותיים של תרופות נוגדות צרבת סקירת מחקרים באתר הקליניקה להפרעות במערכת העיכול.
- ^ Use of acid-suppressive drugs and risk of pneumonia: a systematic review and meta-analysis, באתר Canadian Medical Association Journal.
- ^ Association of Proton Pump Inhibitors With Risk of Dementia A Pharmacoepidemiological Claims Data Analysis, באתר JAMA Neurology.
- ^ Proton pump inhibitors and risk of fractures: a meta-analysis of 11 international studies, באתר The National Center for Biotechnology Information.
- ^ Use of proton pump inhibitors and risk of osteoporosis-related fractures, באתר Canadian Medical Association Journal.
- ^ Proton pump inhibitors and risk of bone fractures, באתר The National Center for Biotechnology Information.
- ^ Proton Pump Inhibitor and Histamine 2 Receptor Antagonist Use and Vitamin B12 Deficiency, באתר The Journal of the American Medical Association.
- ^ Proton Pump Inhibitor Usage and the Risk of Myocardial Infarction in the General Population, באתר PLOS ONE.
- ^ ציסאפריד (Prepulsid) גורם להפרעות קצב חמורות באתר infomed.
- ^ Cisapride, פירוט המדינות שבהן יש הגבלות על שיווק התרופה, באתר ארגון הבריאות העולמי.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
