הדס שטייף
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| תחקירים בולטים | חשיפת עבירות פליליות של אנשי ציבור ואנשי תקשורת |
|---|---|
| סוג כתב | כתבת משטרה |
| תחום סיקור | משטרה, פלילים, הטרדות. |
| מעסיק | גלי צה"ל |
הדס שטייף (נולדה ב-4 בדצמבר 1956) היא עיתונאית ושדרנית רדיו ישראלית. משמשת כתבת לענייני משטרה בגלי צה"ל.
ביוגרפיה
נולדה בשם הדס פורת, בקיבוץ חוקוק, ומשם עברה עם משפחתה לדימונה. אביה יליד שווייץ ואימה ילידת קזבלנקה שבמרוקו. לאחר שירותה הצבאי, עבדה כדיילת באל על.
שטייף החלה את דרכה העיתונאית ככתבת ספורט במקומון נשים. היא עיתונאית בגלי צה"ל משנת 1989. שידרה כתבות בנושאים מדיניים-ביטחוניים רבים, ובהן סיקור פיגועים רבים, תוכנית ההתנתקות, מבצע עופרת יצוקה ועוד.
שטייף משמשת כראש תא הכתבים לענייני משטרה ועולם הפשע בגלי צה"ל. לאורך השנים חשפה מספר פרשיות שחיתות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר. בין השאר, שידרה מדי יום "פינת פלילים" בת מספר דקות בתוכנית הבוקר של גלי צה"ל; בפינה, שהפכה למזוהה עימה, תיארה שטייף מספר אירועים פליליים שאירעו בימים שלפני השידור, בנימה הומוריסטית.
שטייף שימשה גם ככתבת בענייני משטרה של העיתון "ישראל היום".
ב-2001 הורשעה בסיוע להאזנות סתר לקציני משטרה ונגזרו עליה 100 שעות עבודות שירות[1].
ב-2012 הייתה ממקימי ארגון "תא העיתונאיות". באותה שנה נבחרה לאחת מ-7 העיתונאים של השנה ב"מקור ראשון"[2].
ב-14 במרץ 2017 נעצרה שטייף על ידי המשטרה לאחר שהגיעה לסקר זירת פיצוץ במפעל בשרון, זאת בטענה שהיא "מפריעה לפעילות כוחות ההצלה במקום"[3].
מדצמבר 2017 מגישה את הפודקסט "רשת הקשר" בגלי צה"ל, הכולל חשיפה של הקלטות שיחות למוקדי החירום של המשטרה.
במרץ 2018, נכללה ברשימת '20 האקטיביסטיות המובילות של ישראל לשנת 2018' של ליידי גלובס[4].
שטייף נשואה בשנית, אם לשניים.
תחקירים וחשיפות בולטים
באפריל 2013 החלה במהלך לחשיפת החשדות בעניינו של איש התקשורת עמנואל רוזן, מהלך שהביא ליציאתו לחופשה מכל משרותיו באמצעי התקשורת, עד לבירור החשדות. בסיומה של פרשה זו לא הועמד רוזן לדין, אולם גם לא הוחזר לעבודתו העיתונאית.
ביוני 2013 חשפה שטייף בגלי צה"ל, כי שופט מחוזי בדימוס, ביושבו כיו"ר ועדת עררים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, השמיע הערה קשה ולא ראויה. בעקבות חשיפתה נאלץ השופט לפרוש מכל תפקידיו השיפוטיים.
כעבור כחצי שנה, בפברואר 2014 היא חשפה אירוע דומה, בו שופט שלום בבאר שבע השמיע הערות קשות ולא ראויות כנגד אחת העדות שהעידו בפניו במסגרת משפט דיבה. כתוצאה מהחשיפה שוקלת הנהלת בתי המשפט להדיח גם את השופט הזה, אם לא יפרוש מתפקידו פרישה מוקדמת.
במרץ 2014 פירסמה שטייף בגלי צה"ל כי שר בכיר נחשד כי התנהג שלא כשורה כלפי עובדת שעבדה תחתיו לפני כ-15 שנה, מאוחר יותר פורסם כי מדובר על השר סילבן שלום. בעקבות כך נטען על ידי מקורבי השר, כי מדובר בעלילת שווא שנועדה לפגוע בו במרוץ הקרוב לנשיאות המדינה[5], במאי 2014 היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סגר את התיק לאחר בדיקת והמלצת המשטרה כי המידע "בחלקו הוכחש, ובחלקו אינו מאפשר את איתור הנשים המתוארות בו"[6]. בדצמבר 2015 התפרסמו עדויות נוספות נגד שלום שהובילו לפרישתו מהפוליטיקה.
בתחילת 2019, באמצעות פריצה על ידי איש מקצוע לטלפון החכם של ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, חילצה שטייף התכתבויות ומסרה אותן למשטרה. כך נחשפה פרשת קידום ומינוי שופטים תמורת שוחד, במסגרתה חשוד נוה כי סייע במינוי וקידום שופטים תמורת שוחד. בעקבות חשיפת הפרשה התפטר נוה מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין.[7]
תלונות ותביעות דיבה
שטייף פרסמה שמספר נשים התלוננו בפניה שהן נפגעו משדרן הרדיו נתן זהבי. זהבי הכחיש את ההאשמות והגיש נגד שטייף תביעת דיבה בסך 1.8 מיליון ש"ח[8]. במהלך המשפט התברר כי שטייף כלל לא נפגשה עם המתלוננת א.ק. לפני הפרסום, לא הצליבה פרטים עם גורמים אחרים שנכחו במקום לטענת המתלוננת ואף לא ניתנה לזהבי אפשרות סבירה להגיב לדברים לפני הפרסום[9]. ב-7 באפריל 2019 קיבל בית המשפט את תביעתו של זהבי וחייב את שטייף לשלם לזהבי 390 אלף ש"ח כפיצויים, בתוספת הוצאות משפט. פרקליטות המדינה ערערה על פסק דין זה.[10]
ב-20 בינואר 2019 הגיש אפי נוה תלונה במשטרה נגד שטייף על נטילת הטלפון הנייד שלו ללא רשות ועל הפריצה אליו.[11] בנוסף תבע נוה מגלי צה"ל ושטייף פיצוי של 7 מיליון שקלים והשבת כל ההעתקים של כל החומרים שהיו במכשיר.[12] במאי 2019 הגדיל נוה את סכום התביעה ב־141,000 ש"ח, בעקבות פרסומים של שטייף נגדו שבהם כינתה אותו – בין היתר – "תולעת אשפה".[13]
קישורים חיצוניים
- שהם סמיט, פלילים קלילים, באתר העין השביעית, 14 בספטמבר 2009
- תחיה ברק, הדס שטייף: "אני מתמודדת עם הרבה רוע והתקפות קשות", באתר גלובס, 7 בספטמבר 2013
- רותי זוארץ, הדס שטייף מתגוננת: "אומרים שאני ציידת, אבל אני דווקא זהירה", באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2015
- אור סופר, הדס שטייף: אני עושה משהו שאני מאמינה בו, באתר onlife, 25 בינואר 2016
- פרס, או שירות לציבור?, באתר העין השביעית, 13 במרץ 2017
הערות שוליים
- ↑ בי"ד יקבע אם הרשעתה של הדס שטייף נושאת עמה קלון, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2001
- ↑ בגלל הכדורים הפסיכ' ונתן אשל: הנה 7 העיתונאים שעשו את השנה בתקשורת, באתר "אייס", 13 בספטמבר 2012
- ↑ משה נוסבאום, הדס שטייף נעצרה בזירת הפיצוץ במפעל בשרון, באתר מאקו, 14 במרץ 2017
- ↑ 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל 2018, ליידי גלובס
- ↑ איציק סבן, מתי טוכפלד, עדנה אדטו, בעיתוי לא מקרי, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2014
- ↑ אלי סניור ואביאל מגנזי, וינשטיין הודיע על סגירת תיק סילבן שלום, באתר ynet, 7 במאי 2014
- ↑ גלעד מורג, אפי נוה התפטר מראשות לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- ↑ אלכסנדר כץ, "ביצעה רצח אופי, רמסה שמי": זהבי תובע 1.8 מ' משטייף, באתר אייס, 20 בנובמבר 2017
- ↑ ת"א (שלום ת"א) 43552-11-17 נתן זהבי נ' הדס שטייף, ניתן ב-7 באפריל 2019), פסקאות 26, 31 - 38 לפסק הדין
- ↑ גלעד מורג, הפרקליטות ערערה על ההפסד של הדס שטייף לנתן זהבי, באתר ynet, 29 במאי 2019
- ↑ אלה לוי-וינריב, אפי נוה הגיש תלונה למשטרה על גניבה, פריצה ושימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו, באתר גלובס, 20 בינואר 2019
- ↑ אלה לוי-וינריב, בעקבות הפריצה לטלפון הנייד: אפי נוה דורש מגלי צה"ל ומהדס שטייף פיצוי של 5 מיליון שקל, באתר גלובס, 21 בינואר 2019
- ↑ אבישי גרינצייג, נוה העיד במשטרה נגד שטייף והגדיל את סכום התביעה, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הדס שטייף28299398