יצחק אילן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
'סיבת המוות: נגיף הקורונה' אינו ערך חוקי
 | |
| יצחק אילן, 19 בנובמבר 2012 | |
| לידה |
28 ביולי 1956 כ' באב ה'תשט"ז סוראמי, גיאורגיה, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 2020 (בגיל 64) כ"ח בתשרי ה'תשפ"א מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, ישראל  |
| תאריך עלייה | 17 באוגוסט 1973 |
| כינוי | "הגרוזיני" |
| השתייכות |
 צה"ל שירות הביטחון הכללי |
| תפקידים בשירות | |
| |
יצחק אילן (28 ביולי 1956 – 16 באוקטובר 2020) היה איש ביטחון ששירת בשב"כ בשנים 1982–2012 וכיהן בתפקידו האחרון כסגן ראש השב"כ בשנים 2010–2011.
ביוגרפיה
יצחק אילן נולד בעיירה סוראמי במרכז גאורגיה ב-28 ביולי 1956 לשושנה ושלום ציצואשוילי. אילן הוא נצר של משפחת רבנים ידועה מגאורגיה: סבו, הרב גבריאל דברשווילי למד הלכות שחיטה בבריסק בפיקוחו של הרב חיים הלוי סולובייצ'יק שאף העניק לו כתב סמיכה.[1] אחיו של סבו, הרב משה דברשווילי, היה תלמידו של הרב ישראל מאיר הכהן המכונה "החפץ חיים" בעיר ראדין וממנהיגי חידוש העלייה מברית המועצות בשנות ה-70.[2] אח נוסף, הרב יעקב דברשווילי היה הרב הראשי של יהדות גאורגיה בשנות ה-60.[3] אח נוסף של סבו, מיכאל, עלה לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20.
בקיץ 1973 סיים בהצטיינות את בית ספר התיכון למחוננים למתמטיקה-פיזיקה בטביליסי, ומיד לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 1973, עלה לישראל עם משפחתו והתגורר בירושלים.
בשנים 1976–1980 שירת בצה"ל, במערך הנ"מ בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצבא שימש מפקד סוללת תותחני נ"מ מונחה מכ"ם והשתחרר בדרגת סגן.
שירותו בשב"כ
בינואר 1982 התגייס לשב"כ והחל לעבוד במחלקה לסיכול ריגול רוסי.
באוגוסט 1985 עבר למגזר הערבי ולאחר סיום לימודי השפה הערבית באולפן וההכשרה כחוקר, הוצב במחלקת חקירות של מרחב יהודה ושומרון בצוות רמאללה והתקדם לתפקיד ראש צוות חוקרים ברמאללה וסגן ראש מחלקת חוקרים ביהודה.
בין השנים 1997-1995 שירת אילן כראש דסק עזה, קצין המודיעין והמבצעים של המרחב. במסגרת תפקידו מילא תפקיד מכריע בפרויקט לחיסולו של "המהנדס", יחיא עייש.[4]
אילן שירת 31 שנים בשב"כ בהם התקדם בסולם הדרגות וביצע מספר רב של תפקידים. מתוכם ניתן לציין את התפקידים הבולטים הבאים:[5]
מפקד שב"כ בשומרון בשנות האינתיפאדה השנייה בשנים 2000–2003. בשנים אלו נערך מבצע חומת מגן והונחתו מכות קשות על תשתיות הטרור ביהודה ושומרון. בראיון שערך עמו אלכס פישמן בידיעות אחרונות בשנת 2013 ציין אילן ארבעה גורמים לדיכוי הטרור:
הגורם הראשון הוא הכניסה הפיזית למרכזי הערים ומחנות הפליטים. הגורם השני הוא הנחישות בסיכול: הצבא והשב"כ הבינו שחייבים למגר את החוליות שעסקו בפיגועי התאבדות. אני במרחב הבנתי מאוד שאם נרוץ אחרי המתאבד הבודד לא נצליח להגיע לשום מקום, לכן ריכזנו מאמץ נגד מרכיבי המטענים והמפקדים של חוליות המתאבדים. תוך שנתיים או שהם נאסרו, או שנורו. אז החלה הירידה בפיגועי ההתאבדות. המרכיב השלישי היה הקמת גדר, מכשול פיזי. והדבר הרביעי שהביא לניצחון היה סילוקו של ערפאת. במקומו קם מנהיג, אבו־מאזן, שמאמין וחושב שהטרור הזיק לעם הפלסטיני, הרס אותו והחזיר אותו עשר שנים לאחור.
— אלכס פישמן, "בכח ובמוח" - יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, בראיון ראשון ובלעדי, המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", 1 במרץ 2013
בהמשך מונה לראש אגף החקירות בשנים 2004–2006. כראש אגף החקירות עמד בין היתר בראש צוות החקירה המיוחד של השב"כ, משטרת ישראל וצה"ל שחקר את אלחנן טננבאום כשחזר משבי החזבאללה. בהיותו ראש אגף החקירות הוטל עליו, באופן חריג, לשמש משך שנה גם כראש האגף הערבי, שם ביצע רה־ארגון מקיף.
לאחר מכן מונה לראש האגף לסיכול טרור וריגול ערבי-איראני (האגף הערבי) בשנים 2006–2008.
תפקידו האחרון כראש אגף היה בראשות האגף לענייני ישראל וזרים בשנים 2008–2010. האגף מופקד על סיכול טרור באוכלוסייה יהודית, על סיכול הריגול הלא ערבי, על שמירת סודות המדינה ועל ההתאמה הביטחונית. בהיותו ראש האגף, היה אחראי בין היתר על תפיסתו של ג'ק טייטל.
בתחילת 2010 מונה לסגן ראש השב"כ[6] וכיהן בתפקיד זה עד לספטמבר 2011.
אילן התמודד מול יורם כהן על ראשות השב"כ במרץ 2011, ובניגוד להערכות לא נבחר לראשות הארגון, למרות המלצתו של יובל דיסקין.[7][8]
אילן שלט בחמש שפות[9] והיה בעל תואר ראשון בהצטיינות בחוג המשולב למדעי החברה - לימודי כלכלה, מדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי דיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת תל אביב.
לאחר פרישתו
בעקבות צפייה בסדרת הטלוויזיה התיעודית צל של אמת (2016), חקר באופן עצמאי את תיק רצח תאיר ראדה, והגיע למסקנה כי רומן זדורוב איננו הרוצח. ב-2018 נפגש עם צמרת הפרקליטות על מנת להציג את ממצאיו.[10] לטענתו את הרצח ביצעה נחקרת אחרת בפרשה, א"ק.[11]
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הצטרף למפלגת תל"ם[12] והתמודד מטעמה ברשימת כחול לבן. הוא הוצב במקום 39 ולא נבחר לכנסת. גם בבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-39 ברשימת "כחול לבן" ולא נבחר לכנסת.
לקראת הגשת רשימות לבחירות לכנסת ה-23 הועבר אילן למקום ה-45 ברשימת כחול לבן. בעקבות צעד זה הוא פרש בזעם מהרשימה.[13][14] לטענתו, הסיבה לסילוקו היא: "מחווה וקריצה לרשימה המשותפת".[15]
חיים פרטיים
יצחק אילן היה נשוי ואב לשלושה. התגורר באשדוד. בנובמבר 2019 עבר בהצלחה ניתוח השתלת ריאה.[16] בחודש ספטמבר 2020 נדבק בנגיף הקורונה ואושפז במצב קשה. בהמשך, חלה הרעה במצבו והוא הורדם והונשם וב־16 באוקטובר נפטר כתוצאה מסיבוכי הנגיף.[17]
קישורים חיצוניים
- דני קושמרו, סגן ראש השב"כ לשעבר: "ג'עברי תמיד היה על הכוונת", ראיון בתוכנית אולפן שישי, באתר mako, 16 בנובמבר 2012.
- אמיר אורן, לקראת מינוי ראש השב"כ, קווים לדמותו של הסגן-המועמד, באתר הארץ, 24 בפברואר 2011.
- כתבי nrg מעריב, מסתמן: ראש השב"כ הבא יהיה סגנו של יובל דיסקין, באתר Nrg, 22 באוקטובר 2009
- אמיר בוחבוט, הצצה נדירה: שיטות סיכול הטרור הסודיות של השב"כ, באתר וואלה, 25 ביוני 2013
- אמיר בוחבוט, אזרחי ישראל חייבים את חייהם למזל"טים, באתר וואלה!, 28 ביוני 2013
- פגוש את העיתונות, דיון על התקיפה בסיני שהייתה או לא הייתה עם סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן, באתר mako, 10 באוגוסט 2013. (דקה 23)
- דב גילהר, סגן ראש השב"כ לשעבר: "חייבים להרתיע את מעסיקי השב"חים", באתר נענע 10, 21 בספטמבר 2013
- אבי יששכרוף, המחסלים נגד המהססים: המלחמה הסודית לשחרור גלעד שליט, באתר וואלה!, 26 ביולי 2013
- חדשות סוף השבוע, אולפן פתוח, מבצע "עמוד ענן", באתר mako, 12 ביולי 2014. (דקה 25)
- פגוש את העיתונות, ראיון עם סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן על ההסלמה בירושלים, באתר mako, 1 בנובמבר 2014. (דקה 5)
רויטל חובל, ועדה מקצועית גיבשה הצעת חוק המנסה למנוע הרשעות על בסיס הודאות שווא - התייחסות יצחק אילן לחקר האמת: פסקה עשירית, באתר הארץ, 6 ביוני 2015- בן כספית, הפיגועים הגדולים, החיסולים, המרגלים המפורסמים והחקירות: סגן ראש השב"כ לשעבר בראיון מצמרר, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2020
- בן כספית, "צריך לכבוש את עזה": יצחק אילן בראיון מיוחד - הפרק השני, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2020
הערות שוליים
- ↑ מאיר מיכאלי, " הנער מציחנוואלי שהפך לגדול בישראל ",עיתון "האור", 8 בינואר 2015, גיליון 37, עמוד 14. כפי שפורסם במקור בהמודיע בשנת 1976 על ידי ג. אחיהוד.
- ↑ ד"ר מיכאל בן נון, כחה של צעקה, הוצאת ספריית בית אל, 1996, עמ' 34-37
- ↑ "החכם ר' גבריאל דברהשווילי תלמיד ר' חיים מבריסק – עלה לישראל", מאת ד. טל, עיתון הצופה, 18 בינואר 1974
- ↑ אמיר אורן, לקראת מינוי ראש השב"כ, קווים לדמותו של הסגן-המועמד, באתר הארץ, 24 בפברואר 2011
- ↑ יואב לימור וכתבי ynet, "מסתמן: סגנו של יובל דיסקין ימונה לראש השב"כ", באתר ynet, 22 באוקטובר 2010
- ↑ עמוס הראל, סבב מינויים בשב"כ: האחראי על חקירת טייטל ימונה לסגן ראש השב"כ, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
- ↑ רון בן ישי, ראש שב"כ חדש: כישורים, ואולי גם שיקול פוליטי, באתר ynet, 28 במרץ 2011
- ↑ אלון בן דוד, הסיכול הממוקד של יובל דיסקין, באתר גלובס, 29 באפריל 2012
- ↑ אלי ברדנשטיין ואמיר בוחבוט, תוך שבועיים נתניהו ימנה ראש שב"כ חדש, באתר nrg, 11 במרץ 2011
- ↑ רויטל חובל, סגן ראש השב"כ לשעבר: "שם את הקריירה שלי על זה שזדורוב לא רצח", באתר הארץ, 5 באפריל 2019
- ↑ סגן ראש השב"כ לשעבר: "א.ק. רצחה את תאיר ראדה, חד משמעית", באתר מעריב אונליין, 4 בספטמבר 2020
- ↑ לילך שובל, סגן ראש השב"כ לשעבר הצטרף לרשימה של גנץ, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2019
- ↑ יצחק אילן פורש מכחול לבן ותוקף: גנץ מתנהל בביריונות, כאן דרום, 15 בינואר 2020
- ↑ "בריונות ודיקטטורה": בני גנץ הדיח את סגן ראש השב"כ יצחק אילן מרשימת כחול לבן, באתר ערוץ 7
- ↑ "סולקתי מכחול לבן כמחווה לרשימה המשותפת", באתר www.israelhayom.co.il
- ↑ בן כספית, זרים לנשק, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2020
- ↑ אמיר בוחבוט ויניר יגנה, סגן ראש השב"כ לשעבר, יצחק אילן שנדבק בקורונה מת בגיל 64, באתר וואלה, 16 באוקטובר 2020
יצחק אילן29583506