רבי יעקב ישראל קניבסקי

רבי יעקב ישראל קניֶבסקי

רבי יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	17 ביוני 1899 הארנאסטייפעל, גוברניית קייב, האימפריה הרוסית
פטירה	10 באוגוסט 1985 (בגיל 86) בני ברק, ישראל
מקום קבורה	בית החיים שומרי שבת, בני ברק
כינוי	הסטייפלע'ר, הקהילות יעקב
תחומי עיסוק	גמרא, הלכה, אמונה
חיבוריו	קהילות יעקב
השתייכות	יהדות חרדית
תלמידיו	בנו, הרב חיים קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק

רבי יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (ט' בתמוז ה'תרנ"ט - כ"ג באב ה'תשמ"ה) המכונה "הסטייפלר" על שם עיר הולדתו הארנאסטייפעל, היה מגדולי הדור הליטאים, ומחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד. כיהן כר"מ ישיבת נובהרדוק בפינסק וכראש ישיבת בית יוסף בבני ברק. מוכר בעולם התורני כבעל ה'קהילות יעקב' על שם ספריו.

קורות חייו

נולד לרבי חיים-פרץ וברכה קניבסקי בעיירה טשאן, שם שימש אביו כשוחט. כשהיה בן 11 התייתם מאביו, ואז חזרה אמו למשפחתה בעיירה הורנוסטייפל (שמשמה נגזר כינויו "הסטייפלר") הסמוכה לטשרנוביל. אביו היה חסיד של האדמו"ר רבי מרדכי דב ובנו רבי יהודה לייב מהורניסטייפול. שמו "יעקב ישראל" ניתן לו על שם רבי יעקב ישראל מטשרקס, סבו של האדמו"ר רבי מרדכי דב.

למד בישיבת נובהרדוק בעיר נובהרדוק עוד קודם שהגיע לגיל 12 (1911), וגלה עם הישיבה להומל שבשליטת רוסיה בחודש אלול תרע"ה (1915). הוא גויס לצבא רוסיה ושמר על מתקנים צבאיים בסביבות מוסקבה. בשנת תרפ"ב (1922) הבריח, כמו בחורי ישיבות רבים אחרים את הגבול לפולין והצטרף לסניף המרכזי של ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק. בתרפ"ה הוציא לאור את ספרו הראשון "שערי תבונה".

בז' באדר ה'תרפ"ז נשא לאשה את מרים קרליץ, בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ ואחותו של ה'חזון איש', אשר היה השדכן של השניים. בין השנים 1927–1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שבראשות רבי שמואל וינטרוב.

בא' בניסן ה'תרצ"ד (1934), כשמונה חודשים אחרי גיסו החזון איש, עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. מיד עם בואו התמנה על ידי רבי מתתיהו שטיגל, מייסד ישיבת בית יוסף, לראש הישיבה. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. בשנותיו האחרונות של החזון איש הוא התגורר עם משפחת קניבסקי כשהרבנית מרים מנהלת את משק הבית המשותף. לצד הרב שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים. היה מנשיאי כולל חזון איש וחבר נשיאות הארגון אתרא קדישא.

ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה בדרגה גבוהה ולכן הפונים אליו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור מדי שנה בכולל חזון איש ביום פטירת החזון איש בהשתתפות ציבור גדול.

נפטר בליל שבת, כ"ג במנחם-אב ה'תשמ"ה, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, סמוך לקברו של החזון איש.

מעורבות פוליטית

ה"סטייפלר" יצא בחריפות נגד מפלגת פועלי אגודת ישראל, כינה אותה "מהמפלגות המחבלים בכרם בית ה'", והוסיף: "כשנזכה להיגאל יוצג מפלגה זו בצד המהרסים ומחריבי הדת". על מנהיגי המפלגה כתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים". בשנת תשל"ט, כשהועמד איש פועלי אגודת ישראל בראשות הרשימה החרדית המקומית בבני ברק, הורה יחד עם הרב שך להימנע מהצבעה.

בבחירות תשמ"ד, הצטרף לדעת הרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס". בכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט.

באפריל 1985 קידם הרב קניבסקי ע"י מקורביו יוזמה להוצאת עיתון חדש "יתד נאמן" מתחרה לעיתון הותיק המודיע, בשלב הראשוני התנגד הרב שך למהלך שחשש שהדבר יקצין את המתיחות בתוך אגודת ישראל. יוזמי העיתון קבעו את שמו "יתד" והרב קניבסקי הוסיף את השם נאמן.

הנצחתו

לאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב בשכונת מרכז בעלי מלאכה בבני ברק, וכן הוסב שם השכונה ל"קהילות יעקב". הקהילה הליטאית בשכונה זו נקראת "משכנות יעקב" על שמו. כמו כן הוקמה על שמו ישיבה לצעירים "קהילות יעקב" בבני ברק, בראשה עמדו נכדיו הרב שרגא שטינמן והרב חיים קלופט שפרש ממנה לאחר כמה שנים והקים ישיבה גדולה בחזון יחזקאל כיום במודיעין עילית, וכן ישיבת "תפארת ישראל" בשכונת גבעת שאול בירושלים. שמו של תלמוד תורה "דרך אמת" בפתח תקווה הוסב ל"ברכת יעקב" על שמו ורשת תלמודי התורה "תפארת יעקב" בבני ברק ובירושלים נקראת על שמו

מהדרכותיו

הדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות (אף על פי שהוא עצמו ישן פחות). הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא, וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר. מפורסמת הדרכתו בעניין היחסים בין איש ואשתו.

היה ידוע בגישתו ברפואה המודרנית. היה קשה לחלץ ממנו "אישור" לניתוח, מלבד במקרים של פיקוח נפש מובהק. הוא היה סבור שהרופאים מרבים לטפל טיפולים חודרניים בלי ידיעה מספקת. לצד זאת הוא כתב מכתבים רבים בנושא "נרווים" (בדרך כלל כפייתיות OCD). בספר אגרותיו מוקדש לכך מדור שלם, כשהוא מדריך להיות ער לתופעה הזו (ולא לראות בה בטעות "יראת שמים" אופיינית לצעירים ) ולקבל טיפול רפואי מתאים. ד"ר יעקב מרדכי גרינוולד, פסיכולוג חרדי מארצות הברית, פרסם לאחר פטירתו את הספר "עצות והדרכות" ובו גם מכתבים בענייני חכמת הנפש שקיבל מהרב קניבסקי.

כחניך ישיבות נובהרדוק זלזל בהופעתו החיצונית והתרחק מסממני פרסום וכבוד.

משפחתו

• בתו יוספה (נקראה כך ע"ש רבו הסבא מנובהרדוק) אלמנת הרב שאול ברזם. לאחר פטירת רעייתו התגורר בביתם ולה הזכות הבלעדית על הפצת ספרו "קהילות יעקב".
• בנו הרב חיים קניבסקי.
• בתו אהובה, הייתה נשואה לרב מרדכי שלמה ברמן, מראשי ישיבת פוניבז'.

ספריו

• שערי תבונה - קונטרס בעניינים שונים, שהוציא בפיוטרקוב בשנת תרפ"ה.
• קהילות יעקב - עשרה חלקים שהדפיס בארץ משנת תרצ"ו עד שנת תשט"ז לא לפי סדר המסכתות. יצאו שוב במהדורת צילום לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ה, ורובם שוב בתוך הסדרה הבאה.
• קהלות יעקב - סדרת ספרים על סדר הש"ס
• שיעורין של תורה - על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת החזון אי"ש בניגוד לשיטת רבי אברהם חיים נאה.
• ברכת פרץ - על התורה
• חיי עולם - מוסר והדרכות
• קריינא דאגרתא - שלושה כרכים של מכתבים בנושאים שונים, יצאו אחרי פטירתו

קישורים חיצוניים

• רבי יעקב ישראל קניבסקי - הסטייפלר, באתר MyTzadik
• רבי יעקב ישראל קניבסקי, באתר אתרוג
• ספרו קהלות יעקב חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', מאתר HebrewBooks (זוהי המהדורה הישנה שאינה מסודרת לפי סדר הש"ס וחסרים בה עניינים רבים שנוספו במהדורה החדשה)
• רבי יעקב ישראל קניבסקי, במהדורת 2007 של אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית)
• ספר 'חיי עולם' חלק א
• שיעורי הרב יעקב ישראל קנייבסקי בקול הלשון
• אחיינו רבי צבי רוטברג בראיון אודותיו. פורום אוצר החכמה.