רבי חיים קניבסקי

מפרשי ונושאי כלי הרמב"ם
	השגות הראב"ד • הגהות הרמ"ך • מגדל עוז • הגהות מיימוניות • מגיד משנה • ר"י קורקוס • רדב"ז • כסף משנה • לחם משנה • משנה למלך • שער המלך • מרכבת המשנה • אור שמח • חידושי רבנו חיים הלוי • צפנת פענח • אבן האזל • חדושי מרן רי"ז הלוי • דרך אמונה

רבי חיים קניבסקי
לידה	ט"ו בטבת ה'תרפ"ח
פטירה	ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב (בגיל 94)
מקום קבורה	בית הקברות שומרי שבת
מדינה	ישראל
מקום פעילות	בני ברק, ישראל
השתייכות	חרדי, ליטאי
רבותיו	אביו רבי יעקב ישראל קניבסקי, דודו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, רבי ראובן כץ
חיבוריו	דרך אמונה, שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)
בת זוג	בת-שבע קניבסקי
צאצאים	חנה שטיינמן, לאה קולדצקי, אברהם ישעיהו קניבסקי, רות צביון, שלמה קניבסקי, ברכה ברוורמן, דינה אפשטיין, יצחק שאול קניבסקי
מספר צאצאים	8

רבי שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי^[1] (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי, מחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים שהבולט שבהם הוא "דרך אמונה", העוסק בתחום המצוות התלויות בארץ. הרב קניבסקי היה מפורסם אף מחוץ למגזר החרדי ורבים ראו בו את גדול הדור והגיעו לקבל את ברכתו ועצתו.

מאז פטירת רבי אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת ה'תשע"ח 2017 ועד לפטירתו, היה ממנהיגי הציבור הליטאי, לצד רבי גרשון אדלשטיין. השתתף בכמה מישיבות מועצת גדולי התורה של דגל התורה, אף שלא היה חבר בה.

תולדותיו

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש, אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, רבי שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה ורבי חיים פרץ קנייבסקי^[2]. בא' בניסן ה'תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זיכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה "רבי עקיבא - מרכז" וכן עם אביו, עמו למד את רוב מסכתות הש"ס. לאחר מכן למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר כ-3 שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בגיל 16.5, העיד עליו ראש הישיבה כי הוא בקיא בשלשה סדרי תלמוד בבלי ”ידיעה יסודית ומקיפה בראשונים ואחרונים”^[3]. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב שך שכיהן כר"מ בישיבה וכן שמע שיעורים מרבי אליהו דושניצר שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מרבי יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה^[4]. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש^[^{דרוש מקור]}. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד שמונה למפקדם הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות^[5].

בז' בכסלו ה'תשי"ב (דצמבר 1951) נשא את בת שבע אסתר, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו רבי בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר ”מרא דכולא תלמודא”^[6] וכן אמר עליו שהוא ”הרוגוצ'ובי של דורנו”^[7]. החתונה נערכה באולמי הצבי בפתח תקווה ובסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ, בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות רבי נסים קרליץ, רבי עמרם זקס ורבי דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בשלב מאוחר יותר עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת רבי פינחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל עטרת יוסף, שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים כאברך מן המניין. לאחר פטירת אביו ששימש כנשיא הכולל, מילא את מקומו בתפקיד זה^[8].

בתום השבעה לפטירת אביו - רבי יעקב ישראל קניבסקי שנחשב לגדול הדור, באב תשמ"ה (1985), נערך הספד בהיכל ישיבת פוניבז' בו התבטא עליו הרב שך כי ”הניח בן כמותו”. בכנס בחירות של דגל התורה בשנת תשמ"ט אמר עליו הרב שך: יושבים פה גדולים, גדולי ישראל אפשר הכי גדול שיש לנו בעולם, בהלכה ובכל דבר, ”איזהו תלמיד חכם? זה ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה!” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד עמוד א').

סדר לימודו

הרב היה בקיא באופן נדיר בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו היתה מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו המקיפה הקנתה לו את התואר "שר התורה" שבו היה מכונה בציבור החרדי.

לרב קניבסקי היה מחזור לימוד שעליו הקפיד משנות העשרים לחייו והיה מכנה אותו "החובות". היה מקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כלל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום היה לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) למד הרב קניבסקי את התלמוד ירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך למד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנא). בימי שישי היה מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

היה נוהג לערוך "סיום" מדי שנה על כל ההספקים הללו, כאשר במעמד הסיום השתתף קהל רב. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצוה בשל תענית הבכורות שהיתה מוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פחת העומס של הספק לימודו, ניצל הרב קניבסקי את חודש העיבור לחיבור ספר תורני חדש.

על פי בקשת אביו היה מוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב. לאחר פטירת אביו חדל מכך.

רוב שנותיו סדר לימודו היה בגפו, אך במהלך השנים למד עם מספר חברותות, בהם רבי אלעזר צדוק טורצ'ין (עמו הוציא את ספרו שונה הלכות), רבי גדליה נדל, רבי דב וינטרוב, הרב בצלאל פכטהלט, הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב צבי רוטברג. איתם למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי.

הרב קניבסקי נמנע מלמסור שיעורים ושיחות למעט שלוש פעמים בשנה, בימי הפטירה של דודו החזון איש ושל אביו היה מוסר שיעור תורני. שיעור זה התקיים בבית הכנסת לדרמן מיד בסיום תפילת שחרית, כך גם ביום פטירת הרב שך היה מוסר שיעור משניות בביתו.

הנהגותיו

נהג כהכרעותיו ההלכתיות של דודו החזון איש. הקפיד מאוד על אי שימוש בחשמל המיוצר בשבת בארץ ישראל, דעתו היתה שיש בזה איסור דאורייתא של חילול השם^[9], ושאסור להעלות לתורה אדם המשתמש בחשמל ללא גנרטור^[10].

כמו כן עודד הקמת גנרטורים אזוריים שיהוו תחליף לרשת החשמל הכללית בשבת. גם בשנים בהן מיעט לצאת מביתו לכינוסים ואסיפות רבנים, למען הקמת גנרטור הוא נדד למרחקים.

בשנת ה'תשע"ו הוציא לאור נכדו הרב אברהם ישעיהו שטינמן את הספר המצולם אלא ד' אמות, המפרט את הנהגותיו ההלכתיות בליווי תמונות לפי סדר השולחן ערוך.

ישנם הנהגות נוספות אותם נהג הרב לעצמו כמו חבישת שטריימל בברכת המזון של ימים טובים כמנהגם של אביו הסטייפלער וחמיו רבי יוסף שלום אלישיב^[11]. לאחר פטירתו נמכר השטריימל במחיר מופלג של כשני מיליון דולר ^[12]

ברכותיו

על אף השתייכותו לזרם הליטאי, בלט בפונים הרבים אליו מכלל החוגים לקבלת ברכה.

בעת מלחמת המפרץ הבטיח כי בבני ברק לא ייפלו טילים עקב כח התורה השורה בה^[13], כמו כן בכל פעם שהיו טילים הורה שבבני ברק אין מה לחשוש, ואין צורך להיכנס למקלט או לעשות כל השתדלות אחרת, ובשנת תשע"ג בעת מבצע עמוד ענן כתב מכתב שהתפרסם ביתד נאמן כי החזון איש אמר שבבני ברק לא יפלו פצצות^[14].

החל משנת ה'תשע"ה החל הרב לקצר את נוסח הברכה, ברכתו לרוב הפונים היה בו"ה, ראשי התיבות של המילים ברכה והצלחה. הסברה המקובלת היא שרצה לחסוך בזמן ולכן השתמש בקיצור זה^[15]. הרב עצמו הסביר את הנהגתו על בסיס לשון הרמב"ם^[16] שכותב, "וכן בדברי תורה ובדברי חכמה, יהיו דברי החכם מעטים וענייניהם מרובים, והוא שצוו חכמים, ואמרו: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"^[17], וכי בתלמוד מוכח שגם ברכה כזו מועילה^[18].

בהנהגת הציבור הליטאי

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בשנת ה'תשמ"ט, זומן הרב קניבסקי לשמש כחבר בה יחד עם חמיו הרב אלישיב, אולם לאחר סירובם להשתתף הוגדר כל אחד מהם על ידי הרב שך "אינו חבר - ברם בעל דעה"^[19]. מדי פעם צירף את חתימתו למכתבי מועצת גדולי התורה. פעמים בודדות השתתף בעצמו בישיבות מועצת גדולי התורה; הפעם הראשונה היתה ב-ה'תשע"ד, כאשר מפלגת בני תורה התמודדה בבחירות המוניציפליות בשלוש ערים מול דגל התורה, צעד זה נועד כדי להביע את הזדהותו עם מפלגת דגל התורה ובעיקר להביע תמיכה פומבית בנשיא מועצת גדולי התורה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, באותה תקופה של הבחירות בשנת תשע"ד התבטא נגד אותם שלא סרים למשמעתו של רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן^[20]. לאחר הבחירות, הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי מפלגת בני תורה במוסדות החינוך ובקהילות^[^{דרוש מקור]}.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב בשנת תשע"ב גדלה מעורבותו הציבורית של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, בעקבות הפיצול בעולם הליטאי, הוא גיבה את מהלכיו של רבי אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור ואף הכתירו בתואר מנהיג הדור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ביתד נאמן מכתב בכתב ידו, שבו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה”^[21].

לאחר פטירת הרב שטיינמן עמד הרב קניבסקי בנשיאות מוסדות רבים של הציבור הליטאי כדוגמת רשתות הכוללים הגדולות עטרת שלמה, יששכר באהליך, רינה של תורה, בעקבות המשבר הגדול בגיוס כספים שנוצר עם פטירת הרב שטיינמן יצאו מוסדות אלו במהלך חורף תשע"ט למסע גיוס כספים בהנחייתו, אותם ליווה הרב אישית במכתבי קריאה לציבור ההמונים, בברכות והבטחות לתורמים הגדולים. בשיאו של הקמפיין למען רשת הכוללים יששכר באהליך הרחיק הרב עד קבר הרשב"י במירון, היה זה דבר חריג ונדיר לאחר 35 שנים בהן לא ביקר במקום. מטרת הנסיעה הייתה להתפלל עבור כל אלו שנענו לקריאתו לתרום לרשת. גם גופים ציבוריים מוכרים כדוגמת עמותת הצדקה קופת העיר בני ברק המרכז הארצי טהרת המשפחה ועוד, פעלו תחת חסותו ובהדרכתו.

בתקופה זו הוא השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה של דגל התורה, וחלק מישיבותיה התקיימו בביתו.

בבחירות המוניציפליות בשנת ה'תשע"ט הוביל הרב קניבסקי^[^{דרוש מקור]} את מפלגת דגל התורה להתמודדות עצמאית במספר ערים מרכזיות, כשהוא טורח להשתתף בעצרות בחירות המוניות בערים רבות שבהן הורה על התמודדות עצמאית, מסע הבחירות בראשותו הביא את דגל התורה להישגים חסרי תקדים מאז הקמתה.

כשהתפשטה מגפת הקורונה בישראל ומשרד הבריאות הורה על ריחוק חברתי וסגירת מוסדות החינוך, פורסם בשמו שיש שיש להישמע להוראות משרד הבריאות, אך עם זאת להשאיר את הישיבות ותלמודי התורה פתוחים בנימוק ש"תורה מגנא ומצלא", דבר שעורר ביקורת בכלי התקשורת החילונים. ב-29 במרץ כשהתפשטה המגפה פורסם בשמו שבעת הזו יש חובה להתפלל ביחידות ולא במניין, לדבריו "מדובר בפיקוח נפש". כמו כן, פורסם שפסק שמותר לדווח למשטרה על מוסד או בית כנסת שמפר את הוראות משרד הבריאות, גם אם הגבאים יצטרכו לשלם קנס גבוה ואף יגיעו למאסר בפועל^[22]^[23]^[24], אך יש שטענו שלא פסק כך^[^{דרוש מקור]}. באלול תש"פ לאחר שהתגלו מספר רב של נדבקים בישיבות הורה לכלל עולם הישיבות השוהים תחת מגבלות מתווה הקפסולות שלא להיבדק כלל בעקבות החשש מביטול תורה^[25].

פטירתו והלווייתו

ערך מורחב – הלוויית רבי חיים קניבסקי

מאז פטירת אשתו הרבנית בת שבע בשנת ה'תשע"ב ועד פטירתו, סעדו את הרב קניבסקי, בנו הרב יצחק שאול שעבר להתגורר עמו, ונכדיו שקיבלו אחריות על סדרי קבלת הקהל ושמירה על סדר יומו.

בערב שבת, ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022 כשעתיים לפני כניסת השבת, נפטר בביתו.^[26] בשל רצון להימנע מחילול שבת על-ידי משטרת ישראל, הוחלט לקיים את הלוויתו ביום ראשון (ולא במוצאי שבת) - י"ז באדר ב' תשפ"ב, 20 במרץ 2022.

בהלוויה השתתפו לפי הערכות של משטרת ישראל, כחצי מיליון משתתפים,^[27] מה שהופך אותה לאחת מההלוויות הגדולות בהיסטוריה של מדינת ישראל. עיריית בני ברק העריכה שבהלווייה השתתפו כ-750 אלף בני אדם.^[28]

נקבר לצד אשתו, הרבנית בת שבע קניבסקי בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

לאחר פטירתו התפתח בין שלושת בניו סכסוך ירושה על עזבונו, ולאחר הליך גישור שנערך בבית דין צדק בני ברק, נחתם ביניהם הסכם חלוקה שווה.^[29]

בתקופה הראשונה לאחר פטירתו הוקמו מיזמים רבים ומגוונים לזכרו, ראשונה שבהם היא ישיבת אורחות חיים בירושלים בראשות הרב חיים קירזון, שנקראה בשם זה על שם הרב חיים קנייבסקי חודשים מספר לאחר פטירתו במעמד חתנו הרב שרגא שטיינמן^[30]

הוראותיו והדרכותיו

הרב קניבסקי טרח לחזק את תקנותיו ופסיקותיו של החזון איש, בהם: אי הסתמכות על היתר מכירה בשנת השמיטה, איסור שימוש בחשמל ומים המסופקים תוך חילול שבת, אי הסתמכות על עירוב עירוני עקב הקושי להשגיח שלא ייפסל משבוע לשבוע, קריאת מגילת אסתר בעיר בני ברק גם ביום שושן פורים מספק, ועוד.^[31]

לרבים מבאי ביתו הורה הרב קניבסקי על: גידול זקן והנחת הפאות לפני האוזניים,^[32] , לבישת חולצות עם שרוולים ארוכים,^[33] כתיבת חיבורים תורניים,^[34]. מאז פטירת חמיו החל להעיר לבאי ביתו ולכלל הבאים לבקש את ברכתו להסיר את שעון היד, כשהוא מנמק זאת בהוראתו של החזון איש שיש בזה איסור של לא ילבש גבר שמלת אשה^[35],^[36]^[37].

הרבה לייעץ לאנשים הסובלים מבעיות בריאות שונות, לעסוק בלימוד תורה בנושא הקשור לאופי הבעיה – בשם או בתוכן העניין.^[38]

הנהגה בולטת נוספת שלו היא עידוד לנישואים מוקדמים באזור גיל שמונה עשרה, וכך גם נוהגים רבים מנכדיו.^[39]

משפחתו

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב, שנפטרה בשנת ה'תשע"ב (2011). חלק מגיסיו הם רבי מרדכי שלמה ברמן, רבי שאול ברזם, הרב יצחק זילברשטיין, הרב עזריאל אוירבך והרב בנימין רימר.

ילדיו:

חנה שטיינמן (נפטרה ה'תשע"ד, 2014^[40]), הייתה נשואה לרב שרגא נח - ראש ישיבות "קהילות יעקב" ו"ארחות תורה" בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, בנו של רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן.
לאה קולדצקי, נשואה לרב יצחק - מגיד מישרים. לאחר פטירת אמה, הורה לה אביה לקבל קהל כמנהג אמה.
הרב אברהם ישעיהו, ראש כולל ועורך מכתבי סבו הסטייפלר "קריינא דאיגרתא" וכמה מספרי אביו. מחבר ספר "מוסר אב" - משא ומתן עם אביו על הלכות בן סורר ומורה. כיהן כראש ישיבת "שפת הים" לבעלי תשובה, חתנו של רבי דוד אלכסנדר מלינובסקי^[41].
רות צביון, נשואה לרב יהושע. מחברת הספר "בית אמי" על אמה - הרבנית בת שבע.
הרב שלמה, ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק.
ברכה ברוורמן, נשואה לרב זעליג - ראש ישיבות סדיגורה, דרך אמונה, "נתיבות יצחק", ועורך ביאוריו של חמיו לתלמוד הירושלמי ולמסכת כלה.
דינה אפשטיין נשואה לרב אלעזר דוד, ר"מ בישיבת תורה בתפארתה ומחבר הספרים "משנת השבת" ו"שחיטת חולין".
הרב יצחק שאול מכונה (שוֹקִי)^[42], חתנו של רבי בנימין ביינוש קורלנסקי (חתנו של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ), היה חברותא של אביו וכתב חלק ממכתביו. עומד בראש מערכת ספרי "דעת נוטה" שמוציא תשובות של אביו על סדר התורה והשולחן ערוך.

בשנות השבעים גידלו הזוג את הרב סנדר פרייזלר (נפטר בתשפ"ד). הוא אומץ על ידם לאחר שאביו אברהם יעקב נהרג במלחמת יום הכיפורים. ^[43]

בין נכדיו מפורסמים:

הרב גדליה הוניגסברג, רב קהילת 'שונה הלכות' מערב בני ברק. חתן הרב שרגא שטינמן.
הרב אליעזר שטינמן, רב קהילת 'בית אהרן' פרדס כץ, בן חתנו, הרב שרגא שטינמן.
יענקי קניבסקי משמשו ונאמן ביתו^[44]^[45]. בן הרב יצחק שאול.
אריה קניבסקי משמשו. בן הרב אברהם ישעיהו.

מחיבוריו

שונה הלכות^[46] - קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש^[47].
דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על ספר זרעים מתוך משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
דרך חכמה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
שקל הקודש - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
נחל איתן - על הלכות עגלה ערופה
שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
ארחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
שיח השדה - חלק א' וחלק ב' - קובצי קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' - אוסף הערות על סדר הש"ס
טעמא דקרא - חידושים על התורה ועל ההפטרות.
קריית מלך - ציוני מקורות על ספר משנה תורה
בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
יישוב הדעת - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה.
פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן - על מסכתות סדר זרעים, סדר מועד, ומסכתות יבמות, כתובות ונדרים מסדר נשים. הביאור נדפס גם בגיליון תלמוד ירושלמי בהוצאת עוז והדר (בהוצאת תש"ע עד סוף סדר מועד, ובהוצאת תשע"ז נוספו ההערות גם ביבמות וכתובות).^[48] וכן נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר'
בהיר בשחקים - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך
קונטרס הזכרונות - הוראות ועובדות מדודו החזון איש. אדר ב' תשפ"ד, יצא לאור על ידי בנו הרב יצחק שאול.

ספרי שו"ת מתשובותיו

הרב קניבסקי הרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד^[49]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:

דעת נוטה, חלק א', חלק ב', חלק ג', הלכות מזוזה, חומש בראשית ג' כרכים, חומש במדבר, - ליקוט תשובותיו בהלכה ועל התורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול^[50]
'דרך שיחה, חלק א' חלק ב'' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי יום), שני חלקים.
כל משאלותיך, שאלות במגוון נושאים השקפתיים והלכתיים, מסודרים לפי פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי יום).
שמענו כן ראינו, חלק א', חלק ב', - שו"ת לפי סדר השולחן ערוך, משאלות בעל פה ששאל רבי שמעון ברכר^[51] ואחרים את הרב קניבסקי, הספרים בעריכה דומה לספרי דעת נוטה, וקיבלו את הסכמת הרב קניבסקי.
סידור שמעה תפילתי ביאורים על סדר התפילות המובססים על ספריו, יצא על ידי הרב צבי יברוב, בני ברק תשס"ח.

בשנת תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן.

בנוסף, מדי שבוע יצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף. וכן עלון 'בדרכו אמונה' עם דברי חיזוק והנהגות במשנתו.

הרב קניבסקי נהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

הנצחתו

לקריאה נוספת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב גדליה הוניגסברג, בתוך מנחת תודה (תשע"ד) - מהנהגות הרב קניבסקי
הרב גדליה הוניגסברג, החובות - על סדרי לימודו של הרב קניבסקי, אדר א' תשע"ו.
רבי חיים - ביוגרפיה וסיפורים, אדר א' תשע"ו
אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד - על ההנהגות ההלכתיות של הרב קניבסקי, תשע"ו
רפאל הלוי, גדול בקרבך, אוסף סיפורים. אדר ב' תשע"ו.
הרב שלמה לוונשטיין, ומתוק האור - פניני רבי חיים קנייבסקי, סיון תשפ"ב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי חיים קניבסקי בוויקישיתוף

ספרי רבי חיים קניבסקי, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
הערות בכתב ידו לתלמוד ירושלמי באתר הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של רבי חיים קניבסקי, באתר רמבי"ש
ספר תשובה מאהבה - חלק מההתכתבויות בינו לבין הרב אביגדור נבנצל
רשימת הפרסומים של רבי חיים קניבסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
מידע על רבי חיים קניבסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
הקלטות של הרב קניבסקי באתר "קול הלשון"
משה ויסברג, תל-תלפיות לכל ישראל • סדר יומו של הגר"ח קניבסקי, באתר בחדרי חרדים, 22 באפריל 2011
חנני בלייך, ‏הפוסק, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2019
יאיר שרקי, הצצה נדירה לתוך ביתו של ר' חיים קנייבסקי, אתר יוטיוב, 28 בפברואר 2019
יאיר שרקי, מיוחד: הצצה לדמותו של הרב קניבסקי - שפתח את תלמודי התורה בניגוד לעמדת המדינה, N12,‏ 21 באוקטובר 2020
זמן אמת עונה 5 | שר התורה: הצצה נדירה לחצרו של הרב חיים קנייבסקי - פרק 8, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 01:04:02)
גדליה הוניגסברג, הספרים של רבינו הגר"ח קניבסקי, באתר אוצר החכמה
שמריהו יוסף חיים קניבסקי (1928-2022), דף שער בספרייה הלאומית

בנימין בראון, 'תשובות בזק: לקראת ריאליזם הלכתי?', דיני ישראל לה (תשפ"ב), עמ' 148-111.
Benjamin Brown, R. Hayim Kanievsky’s ‘Instant Responsa’, באתר המגזין היהודי "טאבלט", 13 בספטמבר 2018

חיפוש חיים קנייבסקי בעיתונות יהודית היסטורית

הערות שוליים

↑ כך הוא נהג לחתום את שמו "קניבסקי" בכתיב חסר, ולא "קנייבסקי" בכתיב מלא. ראה קניבסקי י' אחד, באתר בקודש פנימה
↑ נעמה גרין, הגר"ח קנייבסקי בתשובה חד משמעית: "זה פיקוח נפש" י"ג באייר ה'תשפ"א, באתר הידברות.
↑ המסמך בפורום אוצר החכמה.
↑ הרב ב. הלחמי, הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א פותח צהר נרחב לימי עלומיו בישיבת לומז'ה, מוסף שבת קודש יתד נאמן - פסח תש"ע
↑ שי איזנברג, מיהו מפקדו של הגר"ח קנייבסקי?, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2009
↑ צילום המכתב בפורום אוצר החכמה.
↑ משפחה, י"א בתשרי תשע"ו, עמ' 40.
↑ רות צביון, בית אמי, עמ' 273.
↑ חנני ברייטקופף, ישראל גינצבורג, ‏זמן קיץ, התחזות ושעון: הפסקים המפתיעים של שר התורה, באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2022
↑ הגר"ח קניבסקי: משתמש בחשמל? כמחלל שבת!, באתר בחדרי חרדים, 21 ביולי 2011
↑ הסיפור המלא מאחרי השטריימל של ר' חיים קניבסקי באתר כל רגע
↑ יוסי שטארק, הפרטים נחשפים: המחיר האסטרונומי ששילם איל ההון האמריקני לשטריימל של שר התורה
↑ 'הכול הולך אצל רבינו בכח התורה', באתר דרשו
↑ הגר"ח קנייבסקי במכתב נדיר 'בבני ברק לא יהיו פצצות', ‏ה' בכסלו תשע"ג
↑ יאיר שרקי, כתב לענייני דתות, ‏כך הפך הרב קנייבסקי לרב המשפיע בארץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2019‏
↑ הלכות דעות, פרק ב', הלכה ד'
↑ אתר ככר השבת
↑ אתר דרשו
↑ מתוך פרוטוקול ישיבת מועצת גדולי התורה הראשונה, פורסם בגליון "משפחה" ערב פסח תשע"ח.
↑ הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', אתר בחדרי חרדים
↑ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
↑ הרב חיים קניבסקי, באתר ככר השבת
↑ הרב חיים קניבסקי, באתר בחדרי חרדים
↑ הוראת הרב חיים קניבסקי, באתר סרוגים
↑ מתקפה נגד גמזו: "איש מקצוע מחויב להתנהל אחרת
↑ רבי חיים קנייבסקי הלך לעולמו בגיל 94, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2022
↑ המשטרה מעריכה שחצי מיליון אנשים השתתפו בהלווייה, הארץ
↑ מאות אלפים בהלוויית הרב קניבסקי; היערכות שיא, באתר עכשיו 14, 20 במרץ 2022
↑ מנחם רהט, תמו מאבקי הירושה: עזבונו של הרב קנייבסקי זצ"ל שנאמד במיליונים יחולק שווה בשווה בין שלושת בניו, מצב הרוח גיליון 696
↑ מעמד קריאת שם ישיבת "אורחות חיים" בראשות הרב חיים קירזון, באתר קול הלשון, ‏כ' אדר התשפ"ג.
↑ יצחק סילמן, החזון-איש ורבי חיים קנייבסקי: בחייהם ובמותם לא נפרדו, באתר JDN, ‏9.3.2023
↑ ישראל כהן, הגר"ח קנייבסקי: "תעביר את הפאות קדימה - ותבריא", באתר כיכר השבת
↑ יעקב א. לוסטיגמן, רבי חיים קנייבסקי: "תתחיל ללבוש חולצות עם שרוולים ארוכים והכל יהיה בסדר", באתר דרשו
↑ הרב חיים קנייבסקי לתלמידו: תוציא ספרים שמנים לא כאלה דקים, באתר יוטיוב
↑ ישראל כהן, מרן הגר"ח קנייבסקי: אסור לענוד שעון משום 'לא ילבש', באתר כיכר השבת
↑ אשכול אודות האיסור ההלכתי בזה בפורום אוצר החכמה
↑ והסביר שבחיי חמיו מנע את עצמו מלעורר על זה מחמת "כבוד חמיו" שכן נהג לענוד שעון יד. הרב משה פריד בראיון לקול מבשר
↑ נעמה גרין, עם סגולה: סגולות מהגר"ח קנייבסקי, באתר הידברות, ‏10.5.2016
↑ משה ויסברג, תקדים היסטורי: גדולי ישראל בעד חתונה בגיל צעיר • המכתב המלא, באתר בחדרי חרדים, ‏15 ביולי 2015
↑ בן שאול, הרבנית חנה שטיינמן הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2014
↑ מייסד וראש ישיבת "אור התורה" בבני ברק, מחבר ספרי "אמרי דוד" וספר "מלכות בית דוד" על הלכות מלכים לרמב"ם (מידע אודותיו כאן)
↑ ישראל כהן, ‏המושכים בחוטים - פרק א': אנשי בית הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2014
↑ הבן המאומץ של מרן שר התורה מספר בבכי על אבא | המחדש, באתר המחדש, ‏3 בפברואר 2022.
↑ חיים בוזגלו, 5 המשפיעים של השנה: חיים בוזגלו בחר את האישים של תשע"ח, באתר חרדים10, 9 בספטמבר 2018
↑ יקי אדמקר‏, "המתווך" של ליברמן והנכד המיוחס: אנשי הצללים של הציבור החרדי, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2018
↑ שונה הלכות, באתר היברובוקס
↑ בהקדמה כותב המחבר כי השתתף בחיבור גם הרב אליעזר צדוק טורצ'ין. כמו כן הוא מודה לת"ח שהעירו הערות: הרב שאול ברזם, הרב אהרן לייב שטיינמן, הרב דוד שמידל, והרב בצלאל פכטהלט.
↑ להלן כרכי הפירוש למסכתות: מעשרות, תשמ"ט; מעשר שני, תשמ"ט; חלה, תש"ן; ערלה, תש"ן; ביכורים, תש"ן; שקלים, תשנ"א; פסחים, תש"ס; ראש השנה, תש"ס, באתר היברובוקס
↑ דוגמה לתשובה בענייני יחוסו של המשיח
↑ שלמה ברזל, ‏70 אלף מכתבים כונסו לשו"ת הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2009
↑ מנגיף הקורונה: נפטר הנגיד רבי שמעון ברכר זצ"ל

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חיים קניבסקי36462681Q2760338

[1] כך הוא נהג לחתום את שמו "קניבסקי" בכתיב חסר, ולא "קנייבסקי" בכתיב מלא. ראה קניבסקי י' אחד, באתר בקודש פנימה

[2] נעמה גרין, הגר"ח קנייבסקי בתשובה חד משמעית: "זה פיקוח נפש" י"ג באייר ה'תשפ"א, באתר הידברות.

[3] המסמך בפורום אוצר החכמה.

[4] הרב ב. הלחמי, הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א פותח צהר נרחב לימי עלומיו בישיבת לומז'ה, מוסף שבת קודש יתד נאמן - פסח תש"ע

[5] שי איזנברג, מיהו מפקדו של הגר"ח קנייבסקי?, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2009

[6] צילום המכתב בפורום אוצר החכמה.

[7] משפחה, י"א בתשרי תשע"ו, עמ' 40.

[8] רות צביון, בית אמי, עמ' 273.

[9] חנני ברייטקופף, ישראל גינצבורג, ‏זמן קיץ, התחזות ושעון: הפסקים המפתיעים של שר התורה, באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2022

[10] הגר"ח קניבסקי: משתמש בחשמל? כמחלל שבת!, באתר בחדרי חרדים, 21 ביולי 2011

[11] הסיפור המלא מאחרי השטריימל של ר' חיים קניבסקי באתר כל רגע

[12] יוסי שטארק, הפרטים נחשפים: המחיר האסטרונומי ששילם איל ההון האמריקני לשטריימל של שר התורה

[13] 'הכול הולך אצל רבינו בכח התורה', באתר דרשו

[14] הגר"ח קנייבסקי במכתב נדיר 'בבני ברק לא יהיו פצצות', ‏ה' בכסלו תשע"ג

[15] יאיר שרקי, כתב לענייני דתות, ‏כך הפך הרב קנייבסקי לרב המשפיע בארץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2019‏

[16] הלכות דעות, פרק ב', הלכה ד'

[17] אתר ככר השבת

[18] אתר דרשו

[19] מתוך פרוטוקול ישיבת מועצת גדולי התורה הראשונה, פורסם בגליון "משפחה" ערב פסח תשע"ח.

[20] הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', אתר בחדרי חרדים

[21] חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב

[22] הרב חיים קניבסקי, באתר ככר השבת

[23] הרב חיים קניבסקי, באתר בחדרי חרדים

[24] הוראת הרב חיים קניבסקי, באתר סרוגים

[25] מתקפה נגד גמזו: "איש מקצוע מחויב להתנהל אחרת

[26] רבי חיים קנייבסקי הלך לעולמו בגיל 94, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2022

[27] המשטרה מעריכה שחצי מיליון אנשים השתתפו בהלווייה, הארץ

[28] מאות אלפים בהלוויית הרב קניבסקי; היערכות שיא, באתר עכשיו 14, 20 במרץ 2022

[29] מנחם רהט, תמו מאבקי הירושה: עזבונו של הרב קנייבסקי זצ"ל שנאמד במיליונים יחולק שווה בשווה בין שלושת בניו, מצב הרוח גיליון 696

[30] מעמד קריאת שם ישיבת "אורחות חיים" בראשות הרב חיים קירזון, באתר קול הלשון, ‏כ' אדר התשפ"ג.

[31] יצחק סילמן, החזון-איש ורבי חיים קנייבסקי: בחייהם ובמותם לא נפרדו, באתר JDN, ‏9.3.2023

[32] ישראל כהן, הגר"ח קנייבסקי: "תעביר את הפאות קדימה - ותבריא", באתר כיכר השבת

[33] יעקב א. לוסטיגמן, רבי חיים קנייבסקי: "תתחיל ללבוש חולצות עם שרוולים ארוכים והכל יהיה בסדר", באתר דרשו

[34] הרב חיים קנייבסקי לתלמידו: תוציא ספרים שמנים לא כאלה דקים, באתר יוטיוב

[35] ישראל כהן, מרן הגר"ח קנייבסקי: אסור לענוד שעון משום 'לא ילבש', באתר כיכר השבת

[36] אשכול אודות האיסור ההלכתי בזה בפורום אוצר החכמה

[37] והסביר שבחיי חמיו מנע את עצמו מלעורר על זה מחמת "כבוד חמיו" שכן נהג לענוד שעון יד. הרב משה פריד בראיון לקול מבשר

[38] נעמה גרין, עם סגולה: סגולות מהגר"ח קנייבסקי, באתר הידברות, ‏10.5.2016

[39] משה ויסברג, תקדים היסטורי: גדולי ישראל בעד חתונה בגיל צעיר • המכתב המלא, באתר בחדרי חרדים, ‏15 ביולי 2015

[40] בן שאול, הרבנית חנה שטיינמן הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2014

[41] מייסד וראש ישיבת "אור התורה" בבני ברק, מחבר ספרי "אמרי דוד" וספר "מלכות בית דוד" על הלכות מלכים לרמב"ם (מידע אודותיו כאן)

[42] ישראל כהן, ‏המושכים בחוטים - פרק א': אנשי בית הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2014

[43] הבן המאומץ של מרן שר התורה מספר בבכי על אבא | המחדש, באתר המחדש, ‏3 בפברואר 2022.

[44] חיים בוזגלו, 5 המשפיעים של השנה: חיים בוזגלו בחר את האישים של תשע"ח, באתר חרדים10, 9 בספטמבר 2018

[45] יקי אדמקר‏, "המתווך" של ליברמן והנכד המיוחס: אנשי הצללים של הציבור החרדי, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2018

[46] שונה הלכות, באתר היברובוקס

[47] בהקדמה כותב המחבר כי השתתף בחיבור גם הרב אליעזר צדוק טורצ'ין. כמו כן הוא מודה לת"ח שהעירו הערות: הרב שאול ברזם, הרב אהרן לייב שטיינמן, הרב דוד שמידל, והרב בצלאל פכטהלט.

[48] להלן כרכי הפירוש למסכתות: מעשרות, תשמ"ט; מעשר שני, תשמ"ט; חלה, תש"ן; ערלה, תש"ן; ביכורים, תש"ן; שקלים, תשנ"א; פסחים, תש"ס; ראש השנה, תש"ס, באתר היברובוקס

[49] דוגמה לתשובה בענייני יחוסו של המשיח

[50] שלמה ברזל, ‏70 אלף מכתבים כונסו לשו"ת הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2009

[51] מנגיף הקורונה: נפטר הנגיד רבי שמעון ברכר זצ"ל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

פרשני התלמוד הירושלמי
המאה ה-16	רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי
המאה ה-17	רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב
המאה ה-18	הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגליות (פני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים)
המאה ה-19	רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יהושע יצחק שפירא
המאה ה-20	רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ
פירושים אבודים	הרמב"ם • רבי מנחם זמבה
חוקרי הירושלמי	שאול ליברמן
פירושים שלא פורסמו	רבי משה זכות • רבי ישראל מאיר הכהן • רבי משה פיינשטיין