חסידות הורניסטייפול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות הורניסטייפול
כריכת ספר תולדות רבי מרדכי דוב מהארנסטייפל
כריכת ספר תולדות רבי מרדכי דוב מהארנסטייפל
מידע
מקום ייסוד הורניסטייפול
תאריך ייסוד תרכ"ג
מייסד רבי מרדכי דב טברסקי
מרכזי פעילות מילווקי, דנוור, פלטבוש, ביתר עילית
אדמו"ר הרב יחיאל מיכל טברסקי ממילווקי
הרב מרדכי טברסקי מפלטבוש
הרב שלום שכנא פרידמן מביתר עילית

חסידות הורניסטייפול (הארנסטייפל) היא ענף של חסידות צ'רנוביל, שהוקמה בהורניסטייפול שבאוקראינה. החסידות נולדה משושלת חסידות אניפולי. אבי השושלת היה רבי מרדכי דב טברסקי.

כיום מכהנים מספר אדמו"רים מהשושלת: רבי יחיאל מיכל טברסקי במילווקי, ואחייניו, רבי מרדכי דוב בער טברסקי בפלטבוש ניו יורק, ורבי שלום שכנא פרידמן בארץ ישראל.

בית מדרש הורנוסטייפל בביתר

הדור הראשון

רבי מרדכי דב טברסקי (כ"ט בכסלו ת"ר, 1839 - כ"ב באלול תרס"ג) נולד לרבי משולם זושא אוירבך מטלומשט, שהיה נינו של רבי זושא מאניפולי. אמו שטערנא פייגא רחל הייתה בתו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס ונכדתם של רבי מרדכי מצ'רנוביל ורבי דובער שניאורי מחב"ד. רבי מרדכי דב התייתם בצעירותו מאמו וגדל אצל סבו הרבי מצ'רקס ואף אימץ את שם משפחתו - טברסקי. נשא את רייצא, בתו של מייסד שושלת צאנז, רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים".

בשנת תרכ"ג (1863), בהוראת סבו מצ'רקס, נתמנה לאדמו"ר. הוא שב להורניסטייפול ושם החל לנהל חצר חסידית גדולה. לאחר פטירת סבו, בשנת תרל"ו (1876) גדל מספר חסידיו והוא היה אחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה. תקופת אדמו"רותו בעיר הורניסטייפול נמשכה ארבעים שנה.

היה תלמיד חכם מופלג והִרבה להתכתב עם גדולי התורה שבדור. ספריו: "חיבור לטהרה" - על הלכות מקוואות ונטילת ידיים, "עמק שאלה" - שאלות ותשובות בהלכה, "עמק חכמה" - דרושים על פרשת השבוע, "תורי זהב" - על הלכות ריבית. כתב יד של ספר נוסף, "כד הזהב", שעסק בתורת הקבלה, הושמד על ידי פורעים אוקראינים בפרעות תרע"ח-תר"פ (1918-1920).

היו לו ארבעה בנים:

בין חתניו היו: אחיה למחצה של אשתו, רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, אחיינו רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ, קרוב משפחתו רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה), רבי נחום זלמן שניאורסון אב בית דין צ'רקס (נכדו של דודו רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש), רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.

הדור השני

רבי בן ציון יהודה לייב טברסקי (השם 'בן ציון' נוסף לו לאחר מחלה) (כ' בתשרי תרכ"ח, 1867 - כ"ח בטבת תשי"א, 1951) נולד בהורניסטייפול, ולאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג (1903) מילא את מקומו, אף שהיה בנו השלישי. במשך אחת עשרה שנה ניהל את חצרו בהורניסטייפול. נשא את רחל, בתו של רבי יצחק יואל רבינוביץ, האדמו"ר מקונטיקוזיבה.

בשנת תרע"ד (1914) עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה (1925) עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו (1936) עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א (1951).

בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות.

בנו רבי משה משולם זישא נפטר בחייו בב' בשבט תר"פ. היה חתנו של רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב. שימש כרב בלוהין וכאדמו"ר בקייב.

הדור השלישי

רבי יעקב ישראל טברסקי (תרס"ח, 1908 - י' באב תשל"ג, 1973), נקרא על שם זקנו מצ'רקס. התיישב בעיר מילווקי, ובה הקים חצר חסידית קטנה. נשא את דבורה לאה הלברשטאם, בת בן דודו (חתן רבי שלום אליעזר הלברשטאם חתנו של סבו רבי מרדכי דב) האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, שנהרג בשואה.

בניו הם בעלי הופעה חסידית אדמורי"ת אך גם בעלי תארים אקדמיים.

הדור הרביעי

רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי (ה' בתמוז תרפ"ג, 1923 - כ"ג בתשרי תשמ"ב, 1981) כיהן כרב ואדמו"ר בדנוור, קולורדו. נולד בקרקוב, פולין כבנם הבכור של רבי יעקב ישראל ודבורה לאה טברסקי. גדל במילווקי, ארצות הברית. בצעירותו קיבל שיעורים פרטיים ובהמשך למד בישיבת תורה ודעת. נשא את לאה הינדא לייפער, בתו של רבי יוסף לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג. בתש"ה התמנה לרב הקהילה היהודית בדנוור. בראש השנה של שנת תשכ"א (1960) אושפז בבית החולים בשל מחלה קשה ועבר כמה ניתוחים. ביום הכיפורים של אותה שנה הוסיפו שתי הקהילות, בדנוור ובמילווקי, לו שם נוסף כסגולה להחלמה, ובגלל חוסר היכולת לתאם ביניהן נוספו שני שמות שונים. המחלה המשיכה לקנן בגופו עד לפטירתו כ-20 שנה לאחר מכן ובמשך השנים נאלץ לעבור טיפולים וניתוחים רבים. ב-1966 ביקר עם משפחתו בישראל במשך 9 חודשים. בי' באב תשל"ג, בפטירת אביו נתמנה להמשיך את השושלת של אדמורו"ת הורניסטייפאל, הרבה לעסוק בהפצת יהדות וב"קירוב" בעלי תשובה. פעל למען שחיטה מהודרת בארצות הברית. נפטר בשמחת תורה תשמ"ב (1981).

הדור החמישי

  • אחיו הרב יחיאל מיכל ירש את בית מדרשו של אביהם, תחילה שימש כרב המקום, ולאחר פטירת אחיו רבי שלמה מונה גם לאדמו"ר.
  • בנו רבי מרדכי דוב בער טברסקי ממלא את מקום אביו ומכהן כאדמו"ר בפלטבוש אף הוא מלחין ניגונים רבים, וידוע באהבתו לכל אחד.
  • חתנו רבי שלום שכנא פרידמן, ממלא את מקומו ומכהן כאדמו"ר מהורניסטייפול בארץ ישראל, שנים רבות כיהן בשכונת סנהדריה בירושלים, ובשנת ה'תשע"ח עבר להתגורר בביתר שם פתח את בית מדרשו.

בשנת תשס"ו הוציא נכדו את הספר "מלכות שלמה" ובו דברי תורה וסיפורים אודותיו.[3]

בארץ ישראל

אחיו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי, חיים אהרן, שהתגורר בתל אביב, הפעיל במשך שנים רבות בית כנסת חסידי קטן, שטיבל, בשם "בית יהודה", ברחוב מלצ'ט במרכז תל אביב, על שם אביהם רבי בן ציון יהודה לייב טברסקי.

אח אחר, הרב מנחם נחום טברסקי (הקרוי על שם אבי השושלת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, בעל "מאור עיניים"), היה בעלה של בתו היחידה של רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ, נצר לשושלת וורקא, שבשנות השלושים כיהן כרבה של בני ברק, אז מושבה דתית צעירה. הרב טברסקי פרסם את הספר "מדור אל דור" לתולדות המשפחה.

חתנו של רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי, רבי שלום שכנא פרידמן, ממלא את מקומו ומכהן כאדמו"ר מהורניסטייפול, ובית מדרשו בשכונת פאג"י בירושלים, בשנת תשע"ז החל לבנות בית מדרש חדש מפואר בעיר ביתר עילית, ובשנת תשע"ח עבר לגור בביתר עילית.

בן רבי מרדכי דוב בער טברסקי האדמו"ר בפלעטבוש, רבי שמעון מנחם יהודה טברסקי פתח את בית מדרשו בבית שמש רמה ג' קהילת "קול יהודה" הארנסטייפל

לקריאה נוספת

  • הרב צבי בריננער, רבינו הקדוש מהארנסטייפל, מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז.
  • נחום טברסקי, מדור אל דור, תל אביב, תשכ"ז (1967).
  • בצל הקודש מכון "נר שלמה" הארנסטייפל, תמוז תשע"ב.

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0