יעקב תלמוד
יעקב תלמוד (1885–1963), היה מלחין חסידי, חסיד גור ומלחין החצר של חסידות זו.
ביוגרפיה
תלמוד נולד בעשרה בטבת תרמ"ו בוורשה למשפחה של חסידי גור. אביו היה סוחר עצים ותלמיד חכם שנפטר כשהיה צעיר. משיכתו לנגינה הביאה אותו להקשיב בחשאי למקהלת בית הכנסת שבעירו, וכשנתפס מקשיב להם מאחורי הקיר צורף למקהלה ושם התגלה כשרונו המוזיקלי. האגדה מספרת שהוא לא השתלם מעולם בלימודי מוזיקה, ולא ידע לקרוא ולכתוב תווי נגינה. כאשר הלחין יצירות, היה קורא מיד למוזיקאי קבוע שהיה רושם עבורו את היצירה.
עסק במסחר והיה מעורב גם בעסקנות ציבורית ביהדות החרדית של פולין. במסגרת פעילותו התמנה לציר פולין בוועידה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בפרנקפורט, וביקר מספר פעמים בארץ ישראל. בשנת תרצ"ג הגיע לישראל על מנת להשתקע בה. בארץ ישראל החליף משרות ועבודות שונות. תחילה ניסה לפתוח מסעדה (שנקראה "אגודת ישראל"), מכבסה, ולבסוף התקבל לעבודה כמשגיח כשרות בבית החולים אסף הרופא.
תלמוד היה נחשב במשך שנים רבות מלחין ונגן החצר של חסידות גור, בעיקר בארץ ישראל, והוא הלחין למעלה מ-1000 ניגונים מסוגים שונים.(נספרו 387 ניגונים לשמיעה בדיסקים) ניגונים אלו הם רובם ככולם ללא מילים, והם בנויים לפי כללים קבועים. את יצירותיו היה מחבר בעיקר פעמיים בשנה, לפני חג השבועות ולפני הימים הנוראים לטקסטים קבועים. במשך השנה היו הלחנים מותאמים לטקסטים נוספים מהתפילה ומזמירות שבת.[1] יצירותיו זכו לפרסום גם מעבר לגבולות החסידות והן מוכרות כיום בקרב חלקים ניכרים מהציבור הדתי והחרדי.
יעקב תלמוד התגורר בתל אביב. בימי חוליו הגיע האדמו"ר מגור לבקרו בבית החולים. נפטר בליל ד' של חול המועד סוכות, תשכ"ד. בלווייתו השתתפו אלפים.[2]. נקבר בבית הקברות זכרון מאיר בבני ברק.
מיצירותיו שהתפרסמו מחוץ לחסידות: ישמחו במלכותך(היום תאמצנו תשי"ט) (חסידות ויז'ניץ), לא תבושי ("היום תאמצנו" תשכ"א), ניגון שמחה לאופרוף, מארש שיר המעלות (לכה דודי לראש השנה תשכ"א), כל מקדש, אני מאמין (קטע 3 של במוצאי מנוחה תשט"ז)[3], אמר ה' ליעקב[4].
לקריאה נוספת
- חיים תלמוד, מלחין לבית גור, תל אביב
קישורים חיצוניים
- דוד אברהם מנדלבוים, היכל הנגינה, עמ' קצ"ג, באתר היברובוקס
- א. ג-ף, ר' יעקב תלמוד אמן הנגינה החסידית, בתוך: בית יעקב גליון 101–102 תשרי תשכ"ח, עמ' 37–38, באתר היברובוקס
- מאיר שמעון גשורי, המנגן של חסידות גור, הצופה, 5 ביולי 1946
הערות שוליים
- ↑ יעקב מזור, המוזיקה בחצר גור והזמרה בתפילה, אתר הזמנה לפיוט
- ↑ על פי דיווחי העיתונות מאותם ימים
- ↑ יצא בדיסק "כיסופים" של מרדכי בן דוד.
- ↑ יצא בדיסק "מלוה מלכה" של דוד ורדיגר.
