טלרד
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מכשיר טלפון מתוצרת טלרד | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| תקופת הפעילות | 1951–הווה (כ־74 שנים) |
| משרד ראשי | לוד |
| בעלות | קרן פורטיסימו קפיטל |
| ענפי תעשייה | תקשורת |
| מוצרים עיקריים | מוצרי רשתות תקשורת אלחוטית בפס רחב |
| הכנסות | 484 מיליון ש"ח (2017)[1] |
| רווח תפעולי | 32.9 מיליון ש"ח (2017)[1] |
| רווח | 36.4 מיליון ש"ח (2017)[1] |
| הון עצמי | 25 מיליון דולר (2016)[2] |
| אנשי מפתח | רן בוקשפן, מנכ"ל |
| עובדים | 800[2] |
טלרד נטוורקס בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח, ייצור מכירה ותחזוקה של ציוד תקשורת. טלרד היא חברה ציבורית, ומניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
תולדות החברה
טלרד הוקמה בשנת 1951 בשם "חברה מאוחדת לטלפון ורדיו בע"מ" כשותפות של "כור" חברת חרושת ומלאכה בע"מ ו"החברה המאוחדת למזרח הקרוב בע"מ" בעיר לוד[3]. החברה הוקמה כדי לספק את כל התצרוכת המקומית בישראל של מכשירי טלפון ומרכזיות. באותה עת היו בישראל רק 11,000 קווי טלפון שהותקנו בזמן המנדט הבריטי. בתחילה, הלקוח העיקרי היה משרד הדואר (היום משרד התקשורת) שהפעיל את שירות התקשורת הטלפונית במדינת ישראל[4]. המפעל ייצר מכשירי טלפון מסוגים שונים (הטלפון הראשון נקרא A-6) מרכזיות אוטומטיות, מערכות מיתוג אלקטרוניות ורכיבים לציוד טלקומוניקציה על בסיס הסכם העברת ידע עם חברת GEC (אנ) הבריטית[5].
המפעל העסיק בשנתו הראשונה 16 עובדים, וסך ההכנסות היה 130 אלף ל"י בשנת 1963 כבר העסיק 300 עובדים, וסך ההכנסות היו 10 מיליון ל"י[6]. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החברה החלה ליצא את מוצריה בעיקר לאירופה וארצות הברית, בשנת 1965 הוקם מפעל נוסף בעיר מעלות-תרשיחא. בשנת 1970, רכשה את מפעל "קרן אלקטרוניקה" שבאשקלון[7] ואת מפעל "ציתור" שיסד בנימין זרעוני בחולון[8].
בשנת 1977, בפרויקט משותף עם חברת אלביט מחשבים ייצרה מערכת למעקב ורישום שיחות למרכזיות טלפון ארגוניות[9]. בשנת 1984, הכנסות החברה הגיעו ל-120 מיליון דולר והיא העסיקה 3,000 עובדים[10]. בשנת 1989, הקימה את חברת "אוריסול", שפיתחה מכונות אוטומטיות לתפירת גפות נעליים, בשותפות עם משקיעים נוספים[11], החברה נסגרה בשנת 2001[12].
פרשת "קרטל המרכזיות"
מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 השקיעה חברת בזק כסף רב בהחלפת מרכזיות אנלוגיות מיושנות במכרזיות דיגיטליות. בזק קיימה מכרזים סגורים לרכישת המרכזיות בין תדיראן תקשורת וטלרד, שתיהן חברות בבעלות קבוצת כור תעשיות באותה עת. רשות ההגבלים העסקיים ערכה חקירה שעל פי ממצאיה הרוויחו החברות מאות מיליוני שקלים כתוצאה מהתמודדות מתואמת במכרזים שקיימה בזק לרכישת המרכזיות. ב-2004, טלרד ותדיראן שילמו קנס של 8 מיליון שקל כעונש. להגנתם טענו החברות שהם העסיקו אז ביחד כ-6,000 עובדים (כל אחת מהן העסיקה אז כ-3,000 עובדים) ושהייתה לבזק, אז כחברה ממשלתית, מדיניות של העדפת תוצרת הארץ[13].
המשבר בחברה
בשנת 1999, הכנסות החברה הגיעו לשיא של 462 מיליון דולר, הרווח הנקי הגיע ל-24 מיליון דולר והמכירות לעובד הגיעו ל-202 אלף דולר[14]. באותה עת, 60% מהכנסות טלרד הגיעו מחברת נורטל, שהייתה גם בעלת מניות בחברה. נורטל מכרה את המוצרים של טלרד כ-OEM (מוצרים שהם תחת שם המותג של נורטל). עם התפוצצות בועת הדוט-קום חברת נורטל קרסה וכך גם הכנסות טלרד[15]. טלרד נאלצה לסגור או למכור פעילויות רבות (כולל הוצאה של כל פעילות היצור למיקור חוץ). בשנת 2000, המפעל בעיר מעלות-תרשיחא נמכר לחברת SCI ו-2007 ניסגר[16].
בשנת 2004, בעלת השליטה, כור תעשיות, מכרה 39% ממניות טלרד לקרן ההשקעות הפרטית "פורטיסימו קפיטל" תמורת 21 מיליון דולר. באותה שנה מצבת העובדים של החברה ירדה מהשיא של 3,200 עובדים ב-1998 ל-630 בלבד[17]. בשנת 2006, רכש איש העסקים נוחי דנקנר את השליטה בכור תעשיות וניסה למכור את אחזקותיה בטלרד (61%) שהמשיכה להפסיד כספים (הפסידה כ-200 מיליון שקל בשנים 2005 ו-2006)[18]. לא נמצא קונה לחברה ובשנת 2009 הודיעה טלרד כי לא תוכל לפרוע חובות[19]. בכור הוחלט להעביר ללא תמורה את השליטה בטלרד לידי קרן פורטיסימו ולהישאר באחזקת מיעוט בחברה (10%).
התאוששת החברה
לאחר העברת השליטה לקרן פורטיסימו, יובל כהן (מנהל קרן פורטיסימו) מונה ליו"ר טלרד, ולתפקיד המנכ"ל מונה רן בוקשפן. לחברה היו חובות של כ–20 מיליון דולר ונותרו בה כ-100 עובדים בלבד. טלרד יישמה תהליך של ארגון מחדש וגיבוש אסטרטגיה עסקית חדשה, שכללה בין היתר כניסה לתחום תשתיות התקשורת והרחבת הפעילות הגלובלית. החברה ביצעה כמה רכישות אסטרטגיות שכללו את החברות מגלקום (שבאמצעותה נכנסה לתחום התשתיות), אואזיס (תחום האופטימיזציה של רשתות), ואת חטיבת הווימקס של חברת אלווריון.
מחזור המכירות של טלרד גדל מ–25 מיליון דולר ב–2010 לכ–121 מיליון דולר ב–2016. החברה, שהפסידה ב–2008 כ–20 מיליון דולר ועוד כ–5 מיליון דולר ב–2009, עברה ב–2013 לרווח נקי של 3.3 מיליון דולר, בהמשך לרווח של כ-5.7 מיליון דולר ב–2016. ביוני 2017 ערכה הנפקה ראשונה לציבור (IPO) של מניותה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[20].
מוצרים
החברה מתמחה במתן פתרונות תקשורת כוללים בשני מגזרי פעילות:
- מוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת
- הקמת תשתיות תקשורת ו-IT
חברות בת
- מגלקום (Magalcom) - חברה המתמחה בהקמת מרכזי מידע (דאטה סנטר) והתקנה והפעלה של רשתות תקשורת, נרכשה ב-2011.
- אואזיס טכנולוגיות - חברה המתמחה באופטימיזציה של רשתות, התקנת ציוד תקשורת ומערכות סייבר נרכשה ב-2012.
- חטיבת הווימקס (טכנולוגיה של פס רחב אלחוטי) של חברת אלווריון נרכשה ב-2013 תמורת 6 מיליון דולר[21].
חברות שנמכרו או נסגרו
- נט-איי (NetEye) - פיתחה מערכות למניעת הונאות ברשתות תקשורת, נרכשה על ידי חברת אי.סי.טל ב-2001[22].
- טלרד טנקס (Telrad Tenecs) - פיתחה מערכות מיתוג ותקשורת דיגיטליות עבור ארגונים. התמזגה עם חברת קונגרואנסי (Congruency) ב-2002 לחברה אחת בשם טלרד-קונג'י (Telrad Connegy)[23]. נרכשה על ידי חברת סלדור ב-2006[24].
- בי קונקטד (Be-Connected) - פיתחה מערכת המאפשרת לספקי תקשורת לספק למנוייהם אינטרנט רחב פס, טלפוניה, תקשורת נתונים ומולטימדיה מנקודת חיבור אחת, ללא קשר למקור התקשורת. פוצלה מטלרד במאי 1999 ונסגרה בסוף שנת 2003[25].
- חברת קומאץ' (Commatch) - ספקית פתרונות תקשורת להעברת מידע, קול ופקס בין רשתות טלפוניה ציבורית מסורתית (PSTN) לרשתות תקשורת IP מהדור החדש נוסדה במארס 2000 כחברת הזנק פנימית[26].
קישורים חיצוניים
- טלרד נטוורקס בע"מ , באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- טלרד נטוורקס בע"מ , באתר "מאיה"
- טלרד ־ פירושו טלפון תוצרת ישראל - חישובים לא קפיטליסטים במפעל שהוקם בלוד, דבר, 15 במאי 1959
- עודד חרמוני, סטארט-אפ בן 51 עם ועד עובדים הסתדרותי, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2005
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 טלרד נטוורקס בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ 2.0 2.1
גיא ארז, תשקיף טלרד מגלה: הכנסות של 121 מיליון דולר ורווח של 5.7 מיליון ב–2016, באתר TheMarker, 5 במאי 2017
- ↑ הארכיון ההיסטורי של שיכון ובינוי - מפעל טלרד לטלפון ורדיו, לוד
- ↑ עוז אלמוג, ציוני דרך בתרבות הטלפון בישראל, מדריך אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית
- ↑ הסכם טלרד עם דואר ישראל לייצור מרכזיות אלקטרוניות, הבוקר, 2 ביולי 1963
- ↑ "טלרד" חנך אגף חדש במפעלו, על המשמר, 10 ביולי 1964
- ↑ קרן אלקטרוניקה - מבית מלאכה למפעל מצליח, דבר, 30 ביולי 1977
- ↑ בית חרושת טלרד" רכש " מפעל " ציתור" בחולון, מעריב, 4 ביוני 1970
- ↑ יאיר פלדמן, מכשיר חדיש יבלוש אחר שיחות טלפוניות, דבר, 16 ביוני 1977
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
סוג לא תואם [ 4 ] טלרד' מגדילה המכירות ל־120 מיליון דולר ב־84 , דבר, 29 בנובמבר 1983 - ↑ חברת בת של טלרד פיתחה מכונה אוטומטית לתפירת גפות נעליים, מעריב, 3 באפריל 1989
- ↑ בית משפט אישר את מכירת נכסי אוריסול לחברה מהונג קונג ב-1.285 מיליון דולר, באתר TheMarker, 30 במאי 2001
- ↑ עמי גינזבורג, האנטי-קליימקס של פרשת "קרטל המרכזיות", באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2004
- ↑ סטיבן לוי, המהפכה השקטה של טלרד, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2000
- ↑ ההפסד הענק של נורטל מאותת על הצרות שעלולות לפקוד את טלרד ואי.סי.איי, באתר TheMarker, 18 ביוני 2001
- ↑ ג'קי חורי, המפעל ייסגר ו-170 עובדים יפוטרו; ראש העיר: הקשיים החלו במלחמה, באתר הארץ, 22 ביוני 2007
- ↑ הרצל לקס, כור השלימה את עסקת טלרד: פועלים ונצ'רס וקרן הרבורווסט מארצות הברית הצטרפו לפורטסימו ברכישת 39% מהחברה, באתר TheMarker, 23 ביוני 2005
- ↑ נתן שבע, נוחי דנקנר לא מצליח למכור את טלרד: המו"מ שניהלה כור למכירת החברה הופסק, באתר הארץ, 12 ביוני 2007
- ↑ אמיתי זיו, "טלרד הודתה: לא נוכל לפרוע חובות", באתר הארץ, 11 במרץ 2009
- ↑ גיא ארז, הציבור לא הסתער על הנפקת טלרד: הרכישות הסתכמו ב-163 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 במאי 2017
- ↑ דרור רייך, חטיבת ה-WiMAX של אלווריון נמכרת לטלרד ב-6.1 מיליון דולר, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2013
- ↑ גתית פנקס, טלרד: רווח "על הנייר" של 3.5 מיליון דולר ממכירת חברת NetEye לאי.סי.טל, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2001
- ↑ צורי דאר, הושלם מיזוג טלרד טנקס וקונגרואנסי; שם החברה המאוחדת - טלרד קונג'י, באתר TheMarker, 3 ביוני 2002
- ↑ ערן גבאי, סלדור רכשה את טלרד קונג'י בעסקה המוערכת ב-3 מ' ד', באתר הארץ, 27 בפברואר 2006
- ↑ צורי דאר, טלרד סוגרת את חברת הסטארט אפ בי קונקטד - לאחר השקעה של כ-48 מיליון דולר, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2003
- ↑ צורי דאר, חברת קומאץ' - מקבוצת טלרד נטוורקס - קיבלה הזמנת המשך מחברת כבלים אירופית בכמיליון דולר, באתר TheMarker, 25 ביולי 2004
