רבי שלמה רבינוביץ מרדומסק
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, צאצאים, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה, תחילת כהונה, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| חותמו של שלמה הכהן רבינוביץ' | |
| לידה |
ה'תקס"א ולושצ'ובה |
|---|---|
| פטירה |
כ"ט באדר ה'תרכ"ו ראדומסק |
| מקום פעילות | ראדומסק |
| מקום מגורים | ראדומסק |
| חיבוריו | ראה כאן |
| בת זוג | הרבנית גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב |
| אב | רבי דב צבי הכהן רבינוביץ' |
| אם | פרומט רבינוביץ' |
רבי שלמה הכהן רבינוביץ' (ה'תקס"א - כ"ט באדר ה'תרכ"ו) היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק ומחבר ספר תפארת שלמה.
קורות חייו
נולד בעיירה ולושצ'ובה[1] לרבי דב צבי הכהן ולאמו פרומט, שהיו ממשפחת מתנגדים. משפחתו מיוחסת לב"ח, למהרש"ל ולרש"י. בידי סבו היה ספר יוחסין בו מפורט ייחוסם עד לאהרון הכהן.
בילדותו התחנך בפיטרקוב אצל רבי אברהם צבי מחבר הספר "שו"ת ברית אברהם"[2] ואצל רבי דוד חריף מחבר הספר "בית דוד"[3], מתלמידיו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא. בפיטרקוב נמשך רבי שלמה לחסידות למורת רוחו של אביו שאמר עליו: "הפסד גדול הוא למוח כזה שמרבה לעסוק בחסידות ולא בפלפול"[דרוש מקור].
באותם ימים כונה "העילוי מוולושצ'ובה", וסופר עליו שלילה אחד בעודו לומד בבית המדרש, נכנס בו פחד, הוא נטל את השופר שהיה בבית הכנסת ותקע בו תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. לפתע נתחלחל כאשר ראה נפטרים בתכריכים עומדים על יד החלונות ושואלים: "האמנם שופרו של משיח הוא זה?!". והוא נמלט מבית המדרש בבעתה. סיפור זה נתפרסם בכל הסביבה והכל דיברו על קדושתו הנוראה של העילוי אשר בתקיעתו הטהורה הוציא נפטרים מקבריהם.
רבי שלמה רבינוביץ' עסק גם בכתיבת חיבורים תורניים בפלפול ובסברא על התלמוד. הוא היה בקי בספר "אורים ותומים" לרבי יהונתן אייבשיץ בעל פה וממנו למד דרכי החיבור והפלפול. חיבורו הראשון היה חידושיו על מסכת כתובות. לאחר מכן כתב חיבור מעמיק בענייני חזקות כדרך הספר שב שמעתתא וחיבר ספר על 13 קושיות במסכת עבודה זרה שאת כולן תירץ בתירוץ אחד, תוך שהוא כותב במליצה שלושה עשר אני יודע. את כל החיבורים האלו כתב בגיל חמש עשרה. מכל חיבוריו נותר בידינו רק חידושיו על מסכת כתובות כי תלמידיו נטלו את כתביו לעצמם.
היה תלמידם של רבי מאיר מאפטא, רבי פישל מסטריקוב ורבי ישעיהו מפשדבורז'.
נשא לאשה את הרבנית גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב, אך היות שהחמות לא רצתה בשידוך התעכבה החתונה זמן רב עד לפטירת החמות. בעקבות זה לא שהה בבית חמיו כמקובל באותם ימים אלא הלך להתגורר אצל אביו בפשדבורז, ושימש כמלמד עד שנת תקצ"ד. בתקופה זו התקרב מאוד לרבי ישכר בר מרדושיץ ששימש כרב בעיירה.
בשנת ה'תקצ"ב (1831), כשהוצע לרבי שלמה הכהן רבינוביץ' (המכונה גם בעל התפארת שלמה) לכהן כרב העיר ראדומסק, מנתה הקהילה היהודית בעיר כארבע מאות תושבים. היהודים גרו בתחום הפרבר בּוּגָאי, שהיה נפרד מן העיר בשער ובכניסה מיוחדים. ביום ראשון י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד מונה ר' שלמה לרב של העיר ראדומסק. מבואות ראדומסק החלו לקלוט את מאות החסידים, שבאו לשמוע את דברי תורתו של רבי שלמה רבינוביץ' ולהכתירו לרבם. אך למרות אי רצונו לשמש כאדמו"ר לחסידים, נכפה עליו הדבר על ידי רבו הס"ק מרדושיץ.
בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, ורבים מחסידיו של נסעו לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה.
בתקופה זו התחיל לנסוע רבי שלמה למשה מלעלוב וקיבל עליו את מרותו, הוא המשיך בכך עד עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א.
באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקה. לאחר פטירתו הצטרפו רבים מחסידיו אל הנוסעים לראדומסק.
האדמו"ר מראדומסק נודע כ"בעל תפילה" ומלחין. רבים נהרו לשמוע את נעימותיו, כשהיה עובר לפני התיבה בקבלת שבת.
מסופר שאחרי פטירת החידושי הרי"מ בכ"ג באדר ה'תרכ"ו אמר שמקובל אצלו שכשיסתלק צדיק הדור יקראו לו להיות בעל תפילה בקבלת שבת בשמים, ואכן באותו שבוע עוד לפני שבת נפטר.
על פטירתו, בכ"ט באדר ה'תרכ"ו, מסופר כי קודם לחצות הלילה נטל לידיו את ספר הזוהר ולמד בו. מעט אחרי חצות הניח ידיו וראשו על הספר וכך נפטר. תלמידיו שבאו בבוקר מצאוהו "ישן" על ספר הזוהר ולא רצו להעירו. רק כעבור כמה שעות כשראו שהרבי לא מתעורר. נדהמו לראות כי הרבי נפטר. למחרת בערב שבת כ"ט באדר ה' תרכ"ו נערכה הלוויתו במעמד רבבות מחסידיו.
אחרי פטירתו, מונה בנו, רבי צבי מאיר ( - ד' באב תרס"ב) לשמש כממלא מקום אביו ברבנות העיר ראדומסק. ואילו בנו השני רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקום אביו וכממשיך שושלת אדמו"רות ראדומסק. בן נוסף היה הרב אריה לייביש (- כ"א באב תר"נ).
הגותו
את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר סביב מידת היסוד מתוך יסודות הקבלה. בספרו מרבה האדמו"ר לעסוק ביוסף הצדיק ולחזור על כך שהגימטריה של שמו עולה כמספר ציון. המעלה הבסיסית היא ההתגברות על התאווה שהיא המפתח להתגדלות בתורה ובשאר המידות. על ידיעותיו בנסתר התבטא פעם באומרו "ברוך ה', בקי אני בכתבי האר"י הקדוש ז"ל כב'אשרי יושבי ביתך'".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- על האדמו"ר מראדומסק, באתר "צדיקים"
- הגדה של פסח עם פירוש תפארת שלמה, באתר היברובוקס
- "תפארת שלמה" על התורה - בהיברובקס
- רבי שלמה מראדומסק באתר אהלי צדיקים
- יוסי פרבר, תורות חסידיות מוערות של התפארת שלמה מרדומסק על חומש בראשית, באתר דעת
הערות שוליים
- ↑ למיקום לחצו כאן.
- ↑ שו"ת ברית אברהם, באתר היברובוקס
- ↑ בית דוד על מסכת גיטין, באתר היברובוקס
