חסידות לעלוב
חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בשנת תקע"ה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.
האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ישראל בשנת תרי"א והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.
כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים. החצר המרכזית היא חסידות לעלוב בעיר בית שמש.
הדור הראשון
מייסד החצר והאדמו"ר הראשון שלה הוא רבי דוד בידרמן. היה תלמידו של החוזה מלובלין והתפרסם באהבת ישראל שלו. לפני כן נסע גם לרבי אלימלך מליז'נסק. נפטר בז' בשבט תקע"ד.
הדור השני
בנו של רבי דוד היה רבי משה בידרמן, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל עם בניו ונכדיו. התיישב בירושלים ובה נפטר כחודשיים וחצי לאחר עלייתו, בי"ג בטבת ה'תרי"א. נקבר סמוך לקבר זכריה הנביא.
הדור השלישי
בניו של רבי משה היו:
- רבי אלעזר מנדל בידרמן, בנו של רבי משה, והאדמו"ר הראשון (בתנועת החסידות כולה) שהתחיל את כהונתו בירושלים. תיקן את הלבוש הירושלמי, המכונה ביידיש "געלע קאפטן" ועוד ממנהגי ירושלים. היה חתנו של רבי צבי בן החוזה מלובלין וחתנו של רבי נתן נטע מחלם בעל נטע שעשועים. נפטר בעת שנטל ידיו לסעודה שלישית של פורים משולש, ט"ז באדר ב' תרמ"ג.
- רבי יצחק דוד, היה חסיד של אחיו, לאחר פטירת אחיו כיהן לתקופת קצרה מאחר שאחיינו רבי דוד צבי שלמה, סירב לשמש כאדמו"ר בחיי דודו. רבי יצחק דוד היה ממקימי ישיבת חיי עולם וכן הקים ארגון סיוע לצאצאי רבי משה בידרמן "בני משה". היה חתנו של רבי ישעיה זינגר מקינצק[1]. חתנו היה רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, שכיהן כראש ישיבת חיי עולם.
הדור הרביעי
בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל היה רבי דוד צבי שלמה בידרמן ("ר' דוד'ל"). החל לשמש כאדמו"ר לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד. עמד בראש כולל פולין והקים את שכונת בתי ורשה בירושלים. ייסד את בית הדין החסידי בעיר בראשות בעל ה"תורת חסד". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית חיי עולם. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר בה' באלול תרע"ח.
הדור החמישי
בנו של רבי דוד צבי שלמה היה רבי שמעון נתן נטע. כיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ.
הדור השישי
בניו של רבי שמעון נתן נטע היו:
- רבי משה מרדכי. החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב, אך בשנת תשכ"ב קיבל פלג מזקני חסידות קרלין את רבי משה מרדכי כרבם, והוא הפך לאדמו"ר מלעלוב-קרלין.
- רבי יעקב יצחק. במקביל לכהונת אחיו, פתח בית מדרש בשם "אור יעקב" בשכונת בית ישראל בירושלים, אך לא נהג כאדמו"ר.
הדור השביעי
בני רבי משה מרדכי
לאחר פטירת רבי משה מרדכי החלו לכהן שלושה מבניו: רבי אברהם שלמה, רבי שמעון נתן נטע ורבי אלתר. לאחר פטירתם, החלו אחים נוספים לכהן כאדמו"רים.
- הבן הבכור, רבי אברהם שלמה בידרמן (א' באדר ב' ה'תרפ"ו - ט"ז בשבט ה'תש"ס) היה האדמו"ר מלעלוב בירושלים. דברי תורתו ותולדותיו נדפסו בספרים אמרי קודש ואמרות אש.
- רבי שמעון נתן נטע (ז' בטבת ה'תרצ"א – י' בתשרי ה'תש"ע) היה האדמו"ר מלעלוב בבני ברק[2]. חיבר את הספר הר בשן וד"ת נדפסו בספר דברות קודש.
- רבי אלתר אלעזר מנחם (ד' באב ה'תרצ"ה – י"ד בטבת ה'תשס"א) כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו ברחוב רבי עקיבא בבני ברק.
- רבי פנחס יצחק בידרמן, (נולד בג' באלול ה'ת"ש) האדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג. בית מדרשו ברחוב כפר נחום בירושלים.
- רבי ישכר דוב בידרמן (רבי בערל), (נולד בי' בכסלו ה'תש"ב) האדמו"ר מלעלוב (בר-אילן (על שם בית מדרשו ברחוב בר-אילן בירושלים)) מכונה גם המהרי"ד מלעלוב או לעלוב פיעטרקוב.
- רבי שמואל שמעלקא בידרמן, (נולד בכ"ד בטבת ה'תש"ג) האדמו"ר מלעלוב עזרת תורה[3], על שם השכונה בה שוכנת בית מדרשו. חתן רבי משה אדלר[4], רבה של שיכון הרבנים.
לעלוב בית ישראל
בנו של רבי יעקב יצחק בן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מ"לעלוב-בית ישראל". לאחר פטירת דודו רבי משה מרדכי, החל לנהוג כאדמו"ר בבית המדרש של אביו בשכונת בית ישראל בירושלים. בערוב ימיו פתח קהילה גם בבית שמש. נפטר בד' באב ה'תשס"ד.
הדור השמיני
בני רבי אברהם שלמה:
- הבכור, רבי שמעון נתן נטע, התגורר בביתר עילית ונהג כאדמו"ר בעיקר בעת שהיותיו בחו"ל. בסוף ימיו ערך את השולחנות והתפילות בביתו. לפעמים היה עורך שולחנות ותפילות יחד עם אחיו רבי יצחק. היה חסיד ברסלב ואף לאחר שהוכתר לאדמו"ר נסע לקבר רבי נחמן מברסלב לראש השנה. נפטר בגיל צעיר בכ"ו באייר תשס"ח.
- רבי יצחק מאיר אייזיק, מכהן כאדמו"ר בירושלים. הקים את ישיבת "היכל אברהם" בעיר ביתר.
בני רבי שמעון נתן נטע:
- הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן כאדמו"ר בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק.
- רבי אהרן בידרמן, מכהן בבית שמש. אליו פנו מרבית החסידים.
- הרב יעקב יצחק, לאחר פטירת אביו הוכתר להאדמו"ר מלעלוב בירושלים,
בני רבי אלתר אלעזר מנחם:
- הבכור, הרב דוד צבי שלמה נפתלי, אדמו"ר מלעלוב בבורו פארק, חתנו של רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן ובעל דברי אמונה. ממלא מקום אביו בבית מדרשו של אביו בבני ברק.
- רבי יעקב יצחק (נולד בערך ה'תשכ"ב), חתן רבי מנשה קליין מאונגוואר, מכהן גם הוא כאדמו"ר בבורו פארק. בית מדרשו בשדרה ה-19, בנוסף יש לו בית מדרש בעיר העתיקה בירושלים.
- המשפיע רבי אלימלך בידרמן, חתן רבי נתן דוד רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא.
- המשפיע רבי נחמן בידרמן.
- רבי חיים יוסף בידרמן, חתן רבי נתן גשטטנר ראש ישיבת 'פנים מאירות'.
בני רבי שמעון נתן נטע, בן רבי יעקב יצחק (לעלוב-בית ישראל):
- רבי אלתר ישראל, מכהן בבית מדרשו של אביו בירושלים.
- רבי יוחנן, מכהן בבית שמש.
- חתנו, רבי ישראל קאפ, הוא האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ
לעלוב קרלין:
רבי שמואל צבי אלימלך הכהן רוזנפלד
חתנו הצעיר של רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, בשנותיו האחרונות פתח את חצירו ברחוב מלאכי בבני ברק, נפטר במוצאי יו"ט סוכות ט"ז תשרי.
- בנו הרב יהושע העשיל רוזנפלד, שימש כמשפיע בישיבת טשערנאביל בבני ברק והוכתר כאדמו"ר לאחר פטירת אביו. מנהיג את חצירו בבני ברק. חתנו של רבי שלמה וסרמן רב חסידי לעלוב בירושלים חתן רבי אברהם שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב.
לעלוב בראנוביץ':
רבי יעקב אשר קאפף, בן בתו של רבי משה מרדכי, היה האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'. נפטר בי"ז באדר ב' תשס"ה.
- בנו בכורו, רבי ישראל קאפף (חתנו של רבי שמעון נתן נטע בן רבי יעקב יצחק), מונה לממלא מקומו ומשמש כמגיד שיעור בישיבת ערלוי בירושלים.
מאפייני החסידות
חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.
אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידיו של רבי אהרון מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק, וכן בית "הכנסת אורחים" לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב.
גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.
השתייכות פוליטית
רבי משה מרדכי בידרמן לא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל חתם מספר פעמים על תמיכה באגודת ישראל, אך בהמשך סירב לחתום ונטה למפלגת פא"י. כיום חסידיו התערו בסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל.
גזעים נוספים בעבר
- רבי נחמיה בידרמן, בנו של רבי דוד הראשון וחתנו של רבי מרדכי מסטשוב, כיהן אף הוא בלעלוב.
- רבי יעקב מאפטא (תקס"ו - י"ח בטבת תרי"ח) תלמידו של רבי ישכר בער מרדושיץ שמינהו לאדמו"ר, כיהן באיוואנצק ובאפטא. היה חתנו של רבי יעקב קופיל חתנו של רבי מאיר מאפטא. היה מסתגף ומתפלל באריכות.
- בנו רבי מאיר מרדכי דוד משידלובצא חתנו של רבי ישראל מסטאביחוב. נחשב לגדול בתורה. נפטר באוסטרובצא בב' באייר תרל"ג.
- בנו רבי יעקב משידלוב חתנו של רבי משה הלברשטאם משינאווא, כיהן בשידלוב, באיוואנצק ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לשידלוב שם נפטר. את מקומו ברבנות שידלוב מילא חתנו רבי אלימלך אריה רבינוביץ בנו של רבי יחזקאל רבינוביץ מרדומסק.
- רבי מאיר קרקובסקי, חתנו של רבי דוד הראשון כיהן כאדמו"ר בפשדבורז'. היה מיוחס לב"ח בן אחר בן.
- רבי ירחמיאל יוסף, בנו של רבי אלעזר מנדל (תרכ"ו - י' בטבת תרע"ח).
- בנו רבי מרדכי אלעזר מנחם היה חתנו וממלא מקומו של דודו רבי אלתר מסוסנוביץ'. היה מפורסם כגאון ופרוש. נרצח בשואה יחד עם בנו רבי משה.
- רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע (תרכ"ב - כ"ה באלול תרצ"ג) בנו של רבי אלעזר מנדל. חזר לפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה והתיישב בסוסנוביץ'. כונה בשם האדמו"ר מארץ ישראל. היה חתנו של בן דודו רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. חתנו-אחיינו רבי מרדכי אלעזר מנחם מילא את מקומו.
- רבי דוד יוסף (תקפ"ז - ט"ו באב תרנ"ז) בנו של הרב שלמה יחיאל בן רבי משה, כיהן אף הוא באדמו"רות. היה חתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. התייתם בצעירותו וגדל אצל סבו ואצל דודו רבי מנחם נחום טברסקי ממקארוב. בשנת תר"י התמנה לכהן כרבה של ללוב. בשנת תרל"ו החל לכהן כאדמו"ר. היה תלמידם של רבי עמנואל מפשדבורז', רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא ושל רבי יחיאל מאלכסנדר.
הערות שוליים
- ^ ראו אודותיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל.
- ^ הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אך לאחר תקופה התפטר מאדמורות קרלין.
- ^ זאב בלוי, האדמו"ר מלעלוב בהילולת זקינו הרה"ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע, JDN, י"א באלול תשפ"ב
- ^ נינו של רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.
- ^ 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-15 נכנס לנעליו באתר בחדרי חרדים.
- ^ שלמה זינגר, לעלוב ביתר: 'הינוקא' מתחתן הערב ויוכתר לאדמו"ר • גלריה משבת העלייה לתורה 31 במאי 2015, באתר JDN