חסידות לעלוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר רבי דוד מלעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בשנת תקע"ה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.

האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ישראל בשנת תרי"א והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.

כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים. החצר המרכזית היא חסידות לעלוב בעיר בית שמש.

קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים

הדור הראשון

מייסד החצר והאדמו"ר הראשון שלה הוא רבי דוד בידרמן. היה תלמידו של החוזה מלובלין והתפרסם באהבת ישראל שלו. לפני כן נסע גם לרבי אלימלך מליז'נסק. נפטר בז' בשבט תקע"ד.

הדור השני

בנו של רבי דוד היה רבי משה בידרמן, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל עם בניו ונכדיו. התיישב בירושלים ובה נפטר כחודשיים וחצי לאחר עלייתו, בי"ג בטבת ה'תרי"א. נקבר סמוך לקבר זכריה הנביא.

הדור השלישי

בניו של רבי משה היו:

הדור הרביעי

בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל היה רבי דוד צבי שלמה בידרמן ("ר' דוד'ל"). החל לשמש כאדמו"ר לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד. עמד בראש כולל פולין והקים את שכונת בתי ורשה בירושלים. ייסד את בית הדין החסידי בעיר בראשות בעל ה"תורת חסד". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית חיי עולם. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר בה' באלול תרע"ח.

הדור החמישי

בנו של רבי דוד צבי שלמה היה רבי שמעון נתן נטע. כיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ.

הדור השישי

בניו של רבי שמעון נתן נטע היו:

  • רבי משה מרדכי. החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב, אך בשנת תשכ"ב קיבל פלג מזקני חסידות קרלין את רבי משה מרדכי כרבם, והוא הפך לאדמו"ר מלעלוב-קרלין.
  • רבי יעקב יצחק. במקביל לכהונת אחיו, פתח בית מדרש בשם "אור יעקב" בשכונת בית ישראל בירושלים, אך לא נהג כאדמו"ר.

הדור השביעי

בני רבי משה מרדכי

לאחר פטירת רבי משה מרדכי החלו לכהן שלושה מבניו: רבי אברהם שלמה, רבי שמעון נתן נטע ורבי אלתר. לאחר פטירתם, החלו אחים נוספים לכהן כאדמו"רים.

לעלוב בית ישראל

רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב-ירושלים

בנו של רבי יעקב יצחק בן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מ"לעלוב-בית ישראל". לאחר פטירת דודו רבי משה מרדכי, החל לנהוג כאדמו"ר בבית המדרש של אביו בשכונת בית ישראל בירושלים. בערוב ימיו פתח קהילה גם בבית שמש. נפטר בד' באב ה'תשס"ד.

הדור השמיני

בני רבי אברהם שלמה:

קובץ:האדמו"ר מלעלוב ביתר שליט"א.jpg
הרב יהודה זונדל מביתר עילית
    • בנו הרב יהודה זונדל (נולד בי"ט בטבת תשנ"ו), שהיה כבן 12 בפטירת אביו, הוכתר כינוקא[5]. בשנת תשע"ה נשא את בתו של רבי שמשון משה שטרנברג מקוזניץ והחל לכהן כאדמו"ר[6]. הקים בית מדרש על שם אביו "קדושת שמעון" לעלוב, וכן יסד רשת כוללים "ברכת שמעון" לעלוב בעיר.
  • רבי יצחק, מכהן כאדמו"ר בירושלים. הקים את ישיבת "היכל אברהם" בעיר ביתר.

בני רבי שמעון נתן נטע:

  • הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן כאדמו"ר בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק.
  • רבי אהרן בידרמן, מכהן בבית שמש. אליו פנו מרבית החסידים.
האדמו"ר מלעלוב בית שמש. חנוכה תש"פ

בני רבי אלתר אלעזר מנחם:

בני רבי שמעון נתן נטע, בן רבי יעקב יצחק (לעלוב-בית ישראל):

  • רבי אלתר ישראל, מכהן בבית מדרשו של אביו בירושלים.
  • רבי יוחנן, מכהן בבית שמש.
  • חתנו, רבי ישראל קאפ, הוא האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ

‏לעלוב קרלין:

רבי שמואל צבי אלימלך הכהן רוזנפלד

חתנו הצעיר של רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, בשנותיו האחרונות פתח את חצירו ברחוב מלאכי בבני ברק, נפטר במוצאי יו"ט סוכות ט"ז תשרי.  

לעלוב בראנוביץ':

רבי יעקב אשר קאפף, בן בתו של רבי משה מרדכי, היה האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'. נפטר בי"ז באדר ב' תשס"ה.

  • בנו בכורו, רבי ישראל קאפף (חתנו של רבי שמעון נתן נטע בן רבי יעקב יצחק), מונה לממלא מקומו ומשמש כמגיד שיעור בישיבת ערלוי בירושלים.

מאפייני החסידות

חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.

אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידיו של רבי אהרון מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק, וכן בית "הכנסת אורחים" לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב.

גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.

השתייכות פוליטית

רבי משה מרדכי בידרמן לא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל חתם מספר פעמים על תמיכה באגודת ישראל, אך בהמשך סירב לחתום ונטה למפלגת פא"י. כיום חסידיו התערו בסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל.

גזעים נוספים בעבר

הערות שוליים


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0