רבי יצחק מאיר אלתר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף חידושי הרי"מ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציון קברו של החידושי הרי"ם בעיר גורה קלוואריה שבפולין

רבי יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) (ה'תקנ"ז/תקנ"ט - כ"ג אדר ה'תרכ"ו) היה האדמו"ר הראשון של חסידות גור, ובעל "חדושי הרי"ם".

קורות חייו

נולד לרבי ישראל רוטנברג בכפר מגנישוב, פולין. אביו היה רב העיירה ובן למשפחה חשובה של רבנים שייחוסה מגיע עד רש"י. הראשון מבית רוטנברג הוא בעל התוספות המפורסם הרב מאיר מרוטנבורג. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו בגלל החשד להשתתפותו במרד הפולני בשנת ה'תקצ"א. [1]

נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף היה מחותנו של הרבי כחמיו של בנו רבי בנימין מקוצק. גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צינה פסיל, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ.

בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"עילוי מוורשה", למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, היה מקורב מצעירותו לרבי ישראל מקוז'ניץ, ואחריו לבנו רבי משה מקוז'ניץ במשך כשלוש שנים, אז עזב אותו לטובת רבי שמחה בונים מפשיסחה שם היה לאחד מגדולי החסידות. רבי יצחק מאיר הפך למייצגה של החסידות בורשה בהיותו מוכר גם כגדול בתורה, בחתונה הגדולה באוסטילא נשלח מטעם רבו רבי שמחה בונים מפשיסחה להגן עליו מפני מתנגדיו שחפצו במעמד זה להחרימו. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז, קיבל עליו את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק שם היה לגדול העדה. בניגוד לעדה הסוערת בקוצק, היה מתון יותר בהליכותיו, ועמד בקשרים קרובים ביותר עם רבים מאוד מרבני הדור וצדיקי החסידות האחרים. ביניהם: רבי דב בר מייזלס, רבי חיים דודזון, רבי ישראל מרוז'ין, רבי חיים מצאנז, רבי ישעיה מושקט מפראגה, רבי יצחק מוורקא, רבי אברהם מצ'כנוב, רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, רבי שלמה מרדומסק.

בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורא-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור. היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו לש"ך, ורבי חיים מצאנז מזכירו בתשובה כאחד המפורסמים שבין גדולי הדור, שנים אלו נקראו בפי חסידיו 'שבע שנות השבע' על שם ברכותיו המרובות שהיה מברך וחסידיו היו נושעים מהן.

בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי צו הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-ה'תר"ו), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, הסכים יחד עם רבי אברהם מצ'כנוב כל פסק הלכה שלפיו הדין הוא יהרג ואל יעבור, למרות דעתו של רבו רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה שותף לקו המתון שאחזו בו כמעט כל רבני פולין. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, והיהודים ניצלו את האפשרות לבחור בלבוש רוסי שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי. מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור לפיו נאסר ב-ה'תרי"א בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-ה'תרי"ג, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא.[2]

במחלוקת בין דפוסי ווילנא וסלאוויטא, צידד במדפיסי סלאוויטא, ואף ערך כמה מכתבים בנושא לרבי עקיבא אייגר בהם חלק על דעתו. בפולמוס שהתעורר נגד מצות המכונה, יצא בחריפות רבה כנגד הנסיון, וכינה את היוזמים 'מתלמידי ירבעם בן נבט'.

היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל.

בדרך לימודו השתדל לתרץ את בעל המאור מההשגות שעליו, ובאופן כללי לתרץ את דברי הראשונים[3]. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה.[4]

בחסידות דרש את האמת מחסידיו, ושם דגש רב על לימוד התורה.

נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השני בשושלת חסידות גור.

על שמו נוסדה ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב.


תקופת חייו של רבי יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

משפחתו

  • רבי אברהם מרדכי אלתר (י"ט בשבט תקע"ו - כ"ו באב תרט"ו).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חיה בת ר' יוסף מוורקה: רייצא אשת ר' אהרן פנחס תאומים מגור (אבי הרב יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת ר' חנוך העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא, פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ (פולין).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה בת ר' יעקב בוימגולד: רבי אליהו יוסף מביאלה, רבי שמעון חיים מוורשה,[5] רבי שלמה מוורשה.
  • צינא פעסיל אשת רבי בנימין אליעזר יוסטמן.
  • לאה הדסה אשת רבי שמואל זנוויל ברודר.
  • אסתר אשת רבי ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של רבי הירצל כהן מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).

תלמידים בולטים

חיבוריו

כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור תחת השם "חידושי הרי"מ עה"ת". בשנת תש"ע נערכו מחדש כל דברי תורתו בשתי כרכים מורחבים תחת השם "ליקוטי הרי"מ".

לקריאה נוספת

  • מאיר עיני הגולה - מאת הרב אברהם יששכר בנימין אליהו אלתר.
  • יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, ירושלים תשמ"ב.
  • תפארת שבתפארת - מאת הרב ד"ר יצחק אלפסי
  • הרב ישראל דנדרוביץ, על הדפסת חידושי הרי"ם וגור אריה, בתוך: אסופות, גיליון ז - אדר תש"ע, עמודים: 44-49.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ערים ואמהות בישראל, חלק ג, ירושלים, תש"ח, עמ' 85-86.
  2. Glenn Dynner, The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe, עמ' 119.
  3. מאיר עיני הגולה
  4. שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.
  5. חותנם של אחיינו רבי משה בצלאל אלטר ושל רבי אברהם יהושע השיל מחלם בנו של רבי יצחק יעקב מביאלה.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0