עד אחד נאמן באיסורין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:28, 7 בספטמבר 2018 מאת נתנאל (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל בהלכה היהודית, שמשמעותו שמספיק יהודי נאמן אחד לקבוע האם דבר מסוים כשר או אסור, לדוגמה, אם יש חתיכה ספק של חלב האסור באכילה, ספק של שומן המותר, ואדם אחד מעיד שהיא של שומן, אדם זה נאמן על כך ומותר לאוכלה[1].

לכלל זה יש מספר הגבלות:

  • עד אחד לא נאמן באיסורין כאשר יש לו נגיעה אישית בדבר[2].
  • העד חייב לדעת את דיני האיסור, אחרת לא ידע איך להתיר או לאסור.
  • ראיות ברורות סותרות עד אחד.
  • דבר שהוא ספק ולא הוחזק באיסור אמנם אם בידו הדבר לדוגמה מעשר נאמן אף בהוחזק האיסור[3].
  • נאמן רק להתיר אך לא לאסור[4].

מקור

נחלקו הראשונים במקור הלכה זו: רש"י בגיטין[5] למד זאת מסברא שמכיוון שהאמינה תורה כל אחד על תרומה, שחיטה, ניקור הגיד והחלב, אך התוספות כתבו שהמקור הוא הפסוק בתורה המורה כי הנדה סופרת את ימי נידתה בעצמה ”וספרה לה - לעצמה”, ומכאן שהיא עצמה נאמנת אף על פי שעד אחד אינו נאמן באיסורין[6], יש שכתבו שדין זה נלמד מכך שהכהן הגדול שוחט את פרו ביום הכיפורים אף על פי שהוא נמצא לבדו במקום השחיטה ואף אדם אינו רשאי לשהות לצידו באותה שעה כך שלא ידוע לנו ממקור נוסף שהפר נשחט כראוי, ויש שכתבו שמדובר בסברא, שאם לא כן אין לך יהודי שיכול לאכול אצל יהודי אחר[7].

איסורים שאין נאמן בהם עד אחד

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב'
  2. שו"ת נחלת דוד סי' כ"ו, הערה ראשונה
  3. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב'
  4. תוספות קידושין סה:, גיטין ב:
  5. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב', ד"ה ומשני
  6. תוספות בתלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב'
  7. רש"י בתחילת פרק האשה רבה שבמסכת יבמות
  8. ”ואין דבר שבערוה פחות משנים” (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב')
  9. ת"ל כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שניים” (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ג' עמוד ב')
ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.