יחסי האיטי–ישראל
| יחסי ישראל–האיטי | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | האיטי |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 27,750 |
| אוכלוסייה | |
| 10,137,533 | 11,928,929 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 540,380 | 25,224 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,305 | 2,115 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דמוקרטיה נשיאותית |
היחסים בין האיטי לישראל החלו ב-17 במרץ 1949, אז הכירה האיטי בעצמאות ישראל, והייתה למדינה ה-48 שעשתה זאת.[1] שגריר ישראל בפנמה מייצג את היחסים בין שתי המדינות, ולישראל קונסוליה של כבוד בבירת האיטי פורט-או-פרנס.
היסטוריה
בין שתי המדינות שוררים יחסים טובים. ב-1937 החלה ממשלת האיטי, כמו עמיתיה ברפובליקה הדומיניקנית, להנפיק דרכונים ואשרות ליהודים ממזרח אירופה שביקשו מקלט מרדיפות הנאצים. האוכלוסייה היהודית באי הגיעה באותה העת לכדי שלוש-מאות נפשות, אולם רבים עלו למדינת ישראל בתחילת שנות החמישים ואחרים בעקבות מרד האזרחים בשנת 1986.
ביום 29 בנובמבר 1947 האיטי הצביעה בעד תוכנית החלוקה בהצבעה שהתקיימה באו"ם. ב-17 במרץ 1949 הכירה האיטי בעצמאות ישראל, והייתה למדינה ה-48 שעשתה זאת.[1]
ב-12 בינואר 2010 התרחשה באי היספניולה רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט. מדינות רבות שלחו צוותים לסיוע למדינה, בהם ישראל, ששלחה צוות שמנה 220 איש והקימה בית חולים שדה המסוגל לטפל ב-500 נפגעים מדי יום. בסוף אוגוסט 2010 שלחה ישראל (בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה חודש קודם לכן[2]) בפעם הראשונה כוח של 14 שוטרים להשתתף בכוח שמירת השלום של האו"ם בהאיטי.[3]
ג'ילברט ביג'ו, איש עסקים יהודי מקומי, הוא קונסול הכבוד הנוכחי של ישראל בהאיטי.[4] לפי ביג'ו, בהאיטי ישנה הערצה לישראל, ומעולם לא הייתה בה אנטישמיות.[5]
יהדות האיטי
ערך מורחב – יהדות האיטי
היהודי הראשון שהגיע להאיטי היה אנוס בשם לואיס דה טורס שהפליג עם קולומבוס והגיע לאי ב-1492. ראשוני היהודים שהיגרו אל האי היו יהודים הולנדים מברזיל שהגיעו לאי ב-1634, שנה לאחר הכיבוש הצרפתי. ב-1683 גורשו מרבית היהודים על ידי הקולוניאליסטים הצרפתים ורק בעלי משרות בחברות הסחר הצרפתיות הורשו להישאר. במהלך מרד העבדים בהאיטי ב-1804 נטבחו וגורשו יהודים רבים, גורל שחלקו עם כל הלבנים באי. ב-1881 דיווח העיתון הצרפתי "לה פפל" שיצא לאור בבירת האי כי קהל התנפל על קבוצת יהודים בפורט-או-פרנס להכותם אולם פוזר על ידי כוחות צבא, מאורע שעיתון המליץ טען שהיה בדוי כי לטענתו ספק אם היו יהודים באי בכלל.[6]
הקהילה היהודית בהאיטי מונה כיום כ-25 עד 50 נפשות,[7] ולה ספר תורה אחד.[5]
קישורים חיצוניים
- נירית בן ארי, הקשר היהודי של האיטי, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Haitian Government Recognizes State of Israel; Becomes 48th Nation to Do So באתר JTA, 18 במרץ 1949 (באנגלית)
- ↑ שיגור אנשי משטרה להאיטי, החלטה מספר 2136 של ממשלת ישראל, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ אבי אשכנזי, היס"מניקים יוצאים להאיטי להשליט סדר, באתר nrg, 24/8/2010
- ↑ יצחק נחשוני, ורק 'המודיע' לא שמע, לא ראה, לא ידע, באתר בחדרי חרדים
- ^ 5.0 5.1 Larry Luxner, Haiti’s Jews try to pick up the pieces, באתר JTA, 23 באפריל 2010 (באנגלית)
- ↑ משכנות יעקב בחו"ל, המליץ, 12 ביולי 1881
- ↑ As violence worsens, Haiti's tiny Jewish community hangs on
תבנית:יחסי החוץ של האיטי תבנית:יחסי החוץ של ישראל
