נענע

נענע
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים (Lamiales)
משפחה:	שפתניים
סוג:	נענע
שם מדעי
	Mentha

ערך זה עוסק בצמח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נענע (פירושונים).

המונח "מנטה" מפנה לכאן. לערך העוסק בדג, ראו מנטה (דג).

נַעְנַע (גם נַעֲנָה; בערבית: نعناع, נַעְנַע, נַעְנַאע; שם מדעי: Mentha) הוא סוג במשפחת השפתניים, הכולל 30 מינים שונים, מתוכם ארבעה הגדלים בר בישראל. הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. הצמח מתרבה גם באמצעות רבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.

בישראל נוהגים לכנות את המין נענע חריפה (peppermint) בשם מנטה (או בתעתיק המדויק מנתה, לעיתים רחוקות יותר), ואילו השם נענע מציין לרוב את המינים הנפוצים בעלי הטעם העדין יותר. טעמה של המנתה עז יותר מזה של הנענע, בשל אחוז המנתול הגבוה יחסית המגביר את חריפותה. נענע יבשה עשירה מאד במגנזיום.

נהוג לחלוט עלי נענע טריים במים רותחים ולשתות אותם כתה, לשלב אותם בשייקים או להשתמש בהם כתבלין או כקישוט למנות שונות.

מנתול

על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני, המכיל את החומר מנתול, המשמש ברפואה (בעיקר ברפואת השיניים), בארומתרפיה וכתבלין למזון - בעיקר בתעשיית התה והמשקאות, אם כי במטבח הבריטי משמשת המנתה גם לתיבול תבשילי בשר כבש וכקרם מילוי לשוקולד (כגון מוצרי אפטר אייט).

מולקולת המנתול פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה, ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנתה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור חזקה.

נענע כצמח מרפא

ברפואה העממית מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות, קלקול קיבה, גזים ולמערכת העיכול בכלל, התקררות, חום וכאבי ראש. חליטה ממנתה לאחר הארוחה מקילה על צרבת, במיוחד בתקופת ההיריון.^[1]