אשר אוחיון
 | |||||
| אשר אוחיון, 2015 | |||||
| מפלגה | מפד"ל, תמ"י | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| בת זוג | אבלין (חוה) אוחיון | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
אשר אוחיון (נולד ב-25 באפריל 1930) הוא פעיל חברתי ופוליטי ישראלי, שימש בעבר כראש מעברת עזתה ולאחר מכן כראש מועצת נתיבות, וכמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. בעל עיטור "יקיר ירושלים".
ביוגרפיה
נעורים ועליה לארץ
אשר אוחיון נולד ב-25 באפריל 1930 בקזבלנקה, מרוקו, אח שלישי במשפחה בת 4 אחים. ב-3 באפריל 1949 עלה לארץ בגפו באוניה "עצמאות". מיד עם הגיעו לארץ גויס לצה"ל ולחם במלחמת השחרור. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לגרעין של עולים חדשים שעלה להתיישב בקיבוצים שדה אליהו וניר עציון. לאחר 4 שנים יצא לשליחות קצרה של כמה חודשים במרוקו מטעם תנועת הצופים. בשנת 1954 יצא שוב לשליחות במרוקו, הפעם לשנתיים. במסגרת תפקידו היה אחראי על עידוד עלייה וציונות בקרב צעירים יהודים. עם חזרתו ארצה, למד במשך חצי שנה בישיבת כרם ביבנה. בזמן לימודיו בישיבה, שימש גם כנציג יהודי מרוקו בקונגרס הציוני העולמי שהתכנס בירושלים בשנת 1956.
פעילות פוליטית וציבורית
בתום לימודיו בישיבה התמנה למנהל מעברת עזתה (שהפכה לימים לעיר נתיבות). תפקיד בו שימש כשנתיים. בשנת 1958 החל בפעילות פוליטית בסניף הפועל המזרחי בירושלים. אוחיון הצטרף לקבוצה של יוצאי צפון אפריקה שנלחמה במוסדות הוותיקים של הפועל המזרחי, על מנת לקבל ייצוג הולם במוסדות אלה. קבוצה זו פעלה עד שנת 1966. לקבוצה היו הצלחות רבות. בין היתר הצליחו הצעירים הנמרצים לשלב את נציגי יהודי צפון-אפריקה בתוך מוסדות הפועל המזרחי. גולת הכותרת הייתה שיבוצו של נציג הקבוצה, דניאל לוי במקום ריאלי ברשימת המפד"ל לכנסת השישית.
בשנת 1960 החליט שר הפנים משה חיים שפירא, להקים מועצות מקומיות בארבע מעברות – דימונה, אופקים, שדרות ועזתה. לאור היכרותו עם מעברת עזתה, מונה אוחיון כראש המועצה המקומית נתיבות (שמה של המעברה שונה מעזתה לנתיבות עם הקמת המועצה). בסוף שנת 1961 הוכרז על בחירות לראשות המועצה, ואוחיון החליט שלא להציג את מועמדותו ובכך סיים את תפקידו כראש המועצה. ב-1965 יצא לשליחות של שנה וחצי בצרפת כראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. לאחר שחזר לארץ עבד בתפקידים שונים במשרד הסעד (לימים משרד הרווחה), ובמקביל השתלב גם בעשייה פוליטית במפד"ל. בשנת 1980 מונה כחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, וקיבל את תפקיד יו"ר חברת עמיגור.
בשנת 1980 פרש מהמפד"ל ביחד עם קבוצה של חברים מעדות המזרח בהנהגתו של אבו חצירא, לאחר שלטענתם לא קיבלו מספיק ייצוג במפלגה, והקים איתם את תנועת תמ"י. בשנת 1982 התמנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה תחת השר אהרן אוזן, שהיה אחד משני השרים של תמ"י בממשלתו של יצחק שמיר. בתפקיד זה עסק בין היתר בסיוע לתושבי דרום לבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה. כמנכ"ל המשרד עמד בראש משלחת משרד העבודה והרווחה לוועידה השנתית של ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם. הוא כיהן בתפקיד עד דצמבר 1984, אז הוחלף השר אהרון אוזן בשר משה קצב. עם תום כהונתו חזר אוחיון להנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ומונה ליו"ר המחלקה לקהילות ספרדיות. תחת שרביטו כיו"ר המחלקה הורחבה מאוד פעילות התוכנית להכשרת פעילי ציבור (לנדא). במהלך שנות פעילותו הציבורית שימש גם כחבר דירקטוריון בנק המזרחי ובהנהלת מוסדות אוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2010 קיבל אוחיון את עיטור "יקיר ירושלים".
השכלה
אוחיון בוגר תואר ראשון במנהל חינוכי וקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן.
משפחה
בשנת 1962 נשא לאישה את אבלין ברגר והשניים התיישבו בירושלים. במהלך השנים נולדו לזוג ארבע בנות.
לקריאה נוספת
- "הדרך אשר בה הלכתי" - סיפור חייו של אשר אוחיון, בהוצאת "חיים בספר"
קישורים חיצוניים
- יקירי ירושלים לשנת תש"ע | עיריית ירושלים, באתר www.jerusalem.muni.il
- [1]
- [2]
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אשר אוחיון26491507