המודיע
ערך זה עוסק ביומון חרדי בישראל. אם התכוונתם לשבועון בעברית שיצא לאור ברוסיה בתחילת המאה ה-20, ראו
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיתון
פרמטרים [ נוסד, אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שם במקור, נסגר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| תדירות | עיתון יומי |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| פורמט | ברואדשיט |
| מו"ל | הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל |
| שפה | עברית, אנגלית, צרפתית |
| מערכת | יהודה המכבי 5 ירושלים |
| מדינה | ישראל |
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול תש"י (1950)[1] על ידי הרב יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
המודיע הוא העיתון החרדי הוותיק ביותר בישראל והוא הביטאון של מפלגת אגודת ישראל. שמו של העיתון משמר עיתון בשם זה שהופיע בשנים תר"ע–תרע"ה בפולטבה בעריכת הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'.
סיסמתו של העיתון היא "העיתון היומי של היהדות החרדית". העיתון מכוון על ידי ועדת רבנים ועובר ביקרות קפדנית טרם הדפסתו.
בנוסף למאפיינים הרגילים של העיתונות החרדית, מתאפיין המודיע בסגנון סולידי הנמנע בדרך כלל מאזכור תככים פוליטיים[דרושה הבהרה].
בעלים ועורכים
מאז הקמתו היה העיתון בבעלות המו"ל, הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, הגוף העליון של תנועת אגודת ישראל העולמית. בתחילת דרכו של העיתון היה בנו של הרב לוין, יהודה לייב לוין, העורך הראשי. עורכי העיתון כיום הם ישראל שניידר, בן-ציון קלוגמן ויצחק מתתיהו טננבוים.
ב-1958 מינו הרב לוין ובנו את חיים משה קנופף למנהל אדמיניסטרטיבי של העיתון, לצד עורכי העיתון משה עקיבה דרוק וישראל שפיגל. קשיי התקציב של העיתון הביאו להפיכתו ל"חברה בע"מ", ו-49% ממנו נמכרו לעובדי העיתון. לאחר פטירת העורך הראשון הוחלט למנות את קנופף, דרוק ושפיגל לעורכים ראשיים במעמד שווה, המייצגים את שלושת מוקדי הכוח המרכזיים באגודת ישראל אז. לימים, פרש שפיגל נציגו של הרב שך ועבר ליתד נאמן הליטאי, ואילו דרוק, שהיה מנאמני מנחם פרוש, נפטר. קנופף, איש חסידות גור, נותר כעורך ומנהל יחיד. עם השנים, מונה בנו אלעזר לסמנכ"ל העיתון. העיתון נתפס בעיני רבים כמשויך לחסידות גור, משום שברוב השנים הוא נערך בידי אנשי חסידות זו. טענות דומות הביאו להקמת עיתון חסידי מתחרה, המבשר, בשנת תשס"ט. בשנת תשע"ד נקלע העיתון לקשיים כלכליים[2], ונמכר לקבוצת משקיעים בראשות הסמנכ"ל אלעזר קנופף וחיים גרין.
ל"המודיע" ישנה גם מהדורה יומית באנגלית היוצאת בארצות הברית, תחת בעלות אחרת. שלוש מהדורות שבועיות נוספות באנגלית מתפרסמות בישראל, באנגליה ובאוסטרליה. מהדורה שבועית בצרפתית מתפרסמת בצרפת. העיתון מופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה.
תפוצה
על פי סקר TGI משנת 2016, שיעור חשיפה של העיתון עומד על 16.3% מהציבור החרדי בעיתוני אמצע השבוע ו-16.2% בסוף השבוע[3].
מבנה העיתון
בנוסף לעיתון היומי, ישנם תוספות רחבות בשלל נושאים ומדורים. מדי יום שלישי מצורף לעיתון גיליון "מדורים" העוסק בכתבות מסחר, פיננסים וכלכלה, ובסופו מדור פופולרי "פטנט רשום". ביום חמישי מצורף לעיתון מגזין "קראט" עם כתבות לנשים. ביום שישי מצורפים תוספת "תורנית" בענייני הגות, השקפה, היסטוריה יהודית וחגי ישראל, ותוספת "אקטואלית" ובו סיכומו של שבוע וכתבות שונות. בין הכתבים: ישראל קצובר, מנחם גשייד, משה גוטמן, יעקב רייניץ, חנוך קופילוביץ, ישראל הרשקוביץ, משה מיכאל צורן, יוסף לביא, בנימין קלוגר ובנימין חינקיס. כן מצורף גיליון "המודיע הצעיר" לילדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עיתון יומי לאגודת ישראל, הצופה, 1 בספטמבר 1950
- ^ ישראל כהן, השינויים ב"המודיע" נמשכים: יואב ברין פרש, ליצמן גיבש קבוצת משקיעים, באתר כיכר השבת, 2 באוקטובר 2014
- ^ ישראל כהן, סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
 | ||
|---|---|---|
| עיתונים כלליים בתשלום | הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע | |
| עיתונים כלליים בחינם | ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר | |
| כלכלה ועסקים | גלובס • כלכליסט • TheMarker | |
| המגזר החרדי | המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן | |
| יומונים ושבועונים ברוסית | נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי | |
| עיתונים בשפות נוספות | אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית) | |
| יומונים שהפכו לתקופונים | מקור ראשון | |
| עיתונים שנסגרו | 24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית) | |