התפלה בישראל
בישראל פועלים מתקני התפלה גדולים אחדים, המספקים כמחצית מצריכת מי השתייה במדינה, ומאפשרים להתגבר על המחסור במים ואף לייצא מים לירדן.
היסטוריה
מאזן המים של ישראל הוא שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות הגשם הממוצעת. מיום הקמתה של מדינת ישראל לא חדלה סוגיית המחסור במים בארץ הצחיחה להטריד את קברניטיה. ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, הכריז ש"הצורך במקורות מים נוספים הוא לא רק חיוני, אלא גורלי בשביל ישראל",[דרוש מקור] ועל כן חיפשה ישראל מראשיתה פתרונות לבעיית המים, כשרעיון ההתפלה עומד בבסיס רוב התוכניות.
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם באילת מתקן להדגמת תהליך זרחין. התהליך, שהומצא על ידי אלכסנדר זרחין, היה מבוסס על הקפאת חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת ואקום, הפרדת הקרח הנוצר מהתִּמְלַחַת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל (אף על פי שאלכסנדר זרחין חלק על מסקנה זו) ונזנח. המדחס שהיווה את לב המתקן, שימש כחלק מרכזי במתקני זיקוק אדים דחוסים שיוצרו על ידי החברה המקימה, ששמה שונה בהמשך ל"איי.די.אי. טכנולוגיות". חברה זו הקימה בעולם מתקני התפלה בשיטות שונות. בתחילת שנות ה-70 הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב-שלבי.[דרושה הבהרה] מתקן זה פעל בהצלחה מספר שנים כשהקיטור הדרוש להנעתו התקבל מדוד קיטור ייעודי שהיווה חלק ממתקן זה.
באמצע שנות ה-60 נעשה ניסיון לקדם הקמת מתקן התפלה בהיקף גדול,[1] אולם הדבר לא יצא אל הפועל.
בשנת 1973 התאימה חברת "מקורות" את שיטת האוסמוזה ההפוכה לצרכים המיוחדים של אזור ים המלח, הערבה הדרומית ואילת. בנוסף, הוקמו באזור זה 17 מתקנים להתפלת מים מליחים עבור יישובים שאינם מחוברים לרשת המים הארצית. בשנת 1997 הוקם באילת מתקן התפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה. כיום מספקים מתקני ההתפלה באילת את מלוא הצריכה של תושבי העיר. בשנת 2004 שיפרה "מקורות" את תהליך ההתפלה, עם הוספת אמצעים לסילוק בור מהמוצר, למניעת נזקים לגידולים חקלאיים.
החלטת הממשלה מיוני 2008 קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל ל-505 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) עד שנת 2013 ול-750 מלמ"ש עד לשנת 2020.[2]
בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, לקראת הפעלתם של מתקני התפלה רבים בקרבת הים התיכון, החלה חברת מקורות בבניית המוביל הארצי החדש - מערכת שמחברת למערכת המים הארצית את חמשת מתקני ההתפלה שהוקמו לאורך חוף הים התיכון.[3] עלות הפרויקט הוערכה בלמעלה משני מיליארד ש"ח.
נכון לשנת 2017 קיימים בישראל חמישה מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באשקלון, באשדוד בפלמחים, בשורק ובחדרה. בנוסף קיים תכנון למפעל שישי בסמוך לקיבוץ שמרת.[4] בשנת 2013 הופקו בישראל כ-500 מלמ"ש מים מותפלים מכל המפעלים. למעט מתקן ההתפלה בפלמחים, שהוקם בשיטת BOO - Build Own Operate, כל מתקני ההתפלה נבנו בשיטת BOT (בנה-הפעל-העבר). כל המפעלים המרכזיים מתפילים את המים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.
צריכת המים הכוללת בישראל ב-2013 עמדה על 2,200 מלמ"ש,[5] שמתוכם סיפקה מערכת המים הארצית בממוצע כ-1,150 מלמ"ש מים שפירים. המים המותפלים סיפקו באותה שנה כמחצית מצריכת מי השתייה.[6]
מתקן ההתפלה אשר הוקם בשורק על ידי SDL שבבעלות איי.די.אי טכנולוגיות ו-Hutchison Water, מוסיף 150 מלמ"ש מים מותפלים נוספים למערכת המים הארצית ומתקן ההתפלה שהוקם באשדוד הוסיף 100 מלמ"ש מים נוספים לשנה. במקביל מתוכנן מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי ונבחנת אפשרות להרחבת המתקנים הקיימים.
מפעלי התפלה גדולים הפועלים בישראל
| מיקום | היקף התפלה שנתי (מיליון מ"ק) | מחיר ריאלי (שקל לקוב) | שנת הפעלה | זכיין | הערה |
|---|---|---|---|---|---|
| אשקלון | 119 | 2.9 | 2005 | (VID (IDE+Veolia | עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו.[7] |
| פלמחים | 90 | 2.2 | 2007 | Via Maris | עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.[8] בשנת 2013 הוכפלה קיבולת הייצור של המתקן. |
| חדרה | 127 | 2.65 | 2010 | H2ID (IDE + שיכון ובינוי) | באתר אורות רבין של חברת החשמל. היה בעת הפעלתו המתקן הגדול מסוגו בעולם.[9] |
| שורק | 150 | 2.01 | 2013 | SDL (IDE + Hutichison Water) | התחיל לפעול באוגוסט 2013 במחצית מכושר הייצור הסופי[10] ומנובמבר אותה שנה בתפוקה מלאה.[11] |
| אשדוד | 100 | 2.4 | 2015 | מקורות | צפויה לעבור לידיים פרטיות עקב כשלים טכניים ומימוניים[12] |
| גליל מערבי | 50 | ? | ? | בבדיקה סטטוטורית | בבדיקה סטטוטורית |
מתקני התפלת מים מליחים:
- "מתקן ההתפלה באילת" - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
- ברמת הנגב ישנם כמויות גדולות של מי תהום מליחים. חלקם מותפלים ומשמשים כמי שתייה.
- מפעלים ביישובים קטנים כגון "מעגן התפלה" - מפעל התפלת מים מליחים במעגן מיכאל (12.5 מלמ"ש ב-2011).
כמות כלל המים המליחים המותפלים בישראל ב-2011 עומדת על 28.8 מלמ"ש.
תעלת הימים
ערך מורחב – תעלת הימים
במסגרת מיזם תעלת הימים תוכננו גם תוכניות אזוריות גדולות להתפלת מים. התוכניות משלבות את האפשרות לייצר אנרגיה באגן ים המלח עם תוכניות להתפלת מים והובלת התמלחת לים המלח. רעיונות נוספים היו להתפלת מים לחופי הים התיכון (אולי בחדרה) או בעמק בית שאן, הובלת המים המותפלים לכנרת, שימוש בכנרת כמאגר מים מרכזי לאזור וחלוקת המים למדינות האזור. מפעל מים זה יקצה כמויות מתאימות של מים שפירים או תמלחת ממפעל ההתפלה בעמק בית שאן, להזרמה לים המלח. התוכנית בגלגוליה השונים נמצאת על הפרק כבר עשרות שנים. היא הוצעה למדינות השכנות אולם נדחתה על ידן.
חלק מהתוכניות שהוצעו היו להשתמש בעומד ההידרוסטטי בבית שאן ובים המלח כדי ליצור ישירות את האנרגיה הדרושה להתפלה. השימוש בעומד ההידרוסטטי להתפלה עשוי לחסוך הוצאות אנרגיה בתהליך ההתפלה. השימוש בתהליך זה היה בבסיס הרעיונות לתעלות הימים של ים סוף ים המלח בשנות ה-90 של המאה ה-20 ופרויקט בית שאן.
פרויקט נוסף העוסק בהתפלת מים בקנה מידה אזורי הוא פרויקט 'מובל השלום' להובלת מי ים מים סוף לים המלח. פרויקט זה משתמש בעומד ההידרוסטטי לייצר אנרגיה לרשת החשמל ומשתמש בחשמל מהמערכת לצורך ההתפלה. התמלחת הנוצרת בתהליך ההתפלה תשמש לייצוב ירידת מפלס ים המלח. המים המותפלים יספקו את צריכת המים בעמאן, הערבה, אגן ים המלח ואזור יריחו. הפרויקט יסייע לירדן להתגבר על המחסור הגדול במים הצפוי בשנים הקרובות.[13]
התפלה ובריאות הציבור
בתחילת העשור השני של המאה ה-21 התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי ברזילי, חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד[14] ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של ד"ר יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני)[15], עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד.[16] עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה ובזפקת.[17]
מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה.[18] בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים.[19]
לקריאה נוספת
- דניאל הופמן, התפלת מים ויישומה בישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, ינואר 2011
קישורים חיצוניים
- התפלת מים בישראל בספרייה הווירטואלית של מטח
- אורי טל, נתונים על היצע המים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17 במרץ 2008
- פלורה קוך דוידוביץ', התפלת מים בישראל , באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 12 ינואר 2009
- מיכאל יעקובסון: תמונות מתקן ההתפלה בפלמחים, באתר "רשימות", אוגוסט 2009
- אתר רשות המים אתר הרשות הממשלתית למים ולביוב התפלה
- "יש מים בישראל"- קטע מהתוכנית מבט שני, בו מוצגת התנגדות להתפלה בישראל
- אילנה קוריאל, מהי איכות המים שאתם שותים? תלוי איפה אתם גרים באתר ynet, 30 במרץ 2015
- אילנה קוריאל, מהים לברז בביתכם: הצצה ראשונה למתקן ההתפלה באשדוד, באתר ynet, 4 במרץ 2016
הערות שוליים
- ^ מילא אהל, לא רק הצורך במים - יקבע הקמת מיתקן ההמתקה, מעריב, 5 בדצמבר 1965.
- ^ החלטה מס. 3533 של הממשלה - סקירה בנושא משק המים בישראל ותוכנית חירום להתמודדות עם המשבר הקשה במים, באתר של משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2008
- ^ המוביל הארצי החדש באתר מקורות
- ^ אבי בר-אלי, ישראל מתייבשת, אבל כבר לא מתרגשת מזה, באתר TheMarker, 5 ביולי 2017.
- ^ יובל מן, על רטוב: מתקן ההתפלה בשורק מספק מים, באתר ynet, 5 באוגוסט 2013.
- ^ קובי ישעיהו, מוכנים לבצורת: מתקן ההתפלה בשורק החל לספק מים, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2013.
- ^ Ashkelon Desalination Plant Project Page, באתר IDE Technologies
- ^ יואב כהן, מתקן התפלה נחנך בפלמחים, אתר גלי צה"ל און ליין, 5 בספטמבר 2007
- ^ מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים, באתר החשב הכללי
זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול, 23 בדצמבר 2009, אתר ynet
מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה, 16 במאי 2010, tashtiot.co.il - ^ אבי בר-אלי, החלה אספקת המים ממתקן ההתפלה בשורק - הגדול בישראל, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2013.
- ^ אתר הרשות להתפלה
- ^ בר-אלי, אבי; רוכוורגר, מיכאל (2017-04-30). "הקריסה הגדולה בתולדות המדינה: הממשלה בדרך להסדר חוב של 1.2 מיליארד שקל". TheMarker. נבדק ב-2018-03-07.
- ^ ים המלח - תוכנית בדיקת היתכנות להולכת מים; טיוטה לדוח בדיקת היתכנות סופי, ספטמבר 2012
- ^ Ovadia YS, Troen AM, Gefel D, Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link?, IDD Newsletter.
- ^
עידו אפרתי, צפריר רינת, חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2016.
- ^ מערכת מידעון הפקולטה, מחסור ביוד מוביל לפגיעה באינטליגנציה - גם במדינות המפותחות, מידעון הפקולטה, האוניברסיטה העברית, קמפוס רחובות, 2014
Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot, Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis, Public Health Nutrition 19, 2016-10-01, עמ' 2808–2817 doi: 10.1017/S1368980016000951. - ^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast, Journal of Thyroid Research 2014, 2014-12-14, עמ' 1–6 doi: 10.1155/2014/913672
יניב עובדיה ועמיתים, הערכת מצב וצריכת יוד בבוגרים בעלי תפקודי תריס תקינים החשופים למים מדוללי-יוד, חוברת התקצירים של הכנס השנתי - איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור, עמ' 7–26, מאי 2014 - ^ קרין לויט פרידריך, מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים, באתר ynet, 28 בגמרץ 2017.
- ^ רשות המים, התפלה, באתר http://www.water.gov.il, 1 באפריל 2017.
