ויקרא רבה
ויקרא רבה הוא מדרש אגדה קדום לספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה ה-5 או ה-6, ונחשב על פי המסורת לחלק ממדרש רבה על התורה.
פירוש השם "רבה" או "רבא" הוא "גדול" בארמית. זהו חיבור רב היקף, הכולל אוסף דרשות שמרביתן מתקשרות לפסוקים מספר בראשית. משערים כי במקורן נדרשו דרשות אלה בעל-פה בשבתות לפני הציבור בבתי כנסת, רבנים במטרה לנחם ולהדריך את הציבור הרחב, ובשלב מאוחר יותר הועלו על הכתב. המדרשים כוללים סיפורים, משלים וחידודים לשוניים, שלא כולם מובנים או הגיוניים בעינינו.
לשונו, סגנונו וסידורו
מדרש ויקרא רבה כתוב בארמית גלילית (כלשון התלמוד הירושלמי) ובעברית, ושלובות בו גם מילים יווניות ולטיניות. ויקרא רבה הוא מדרש אגדה, והוא שונה בסגנונו ובסידורו ממדרשי הלכה לתורה, כגון הספרא והספרי, המכילים דרשות בעיקר בנושאים הלכתיים. בויקרא רבה מצויות אגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש פסוקים נבחרים, בעיקר פסוקים המופיעים בראש פרשה (פתוחה או סתומה).
דרך הדרשן לפתוח בפסוק מן הכתובים. הדרשה נפתחת במונחים כמו: "פתח ר' פלוני כתיב, הדא הוא דכתיב" (=זהו שאמר הכתוב). הדרשן מביא דרשנים שונים, שכל אחד מהם קשור לחברו, והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד אשר הוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר ויקרא, ומפרש אותו. לעיתים הדרשה נפתחת בפסוק מחלק הנביאים או הכתובים שבמקרא, ולעיתים היא מתחילה ללא פתיחה בפסוק מהתנ"ך.
זמן חיבורו ומחברו
המסורת מייחסת את מדרש רבה לרב אושעיא רבה, שהיה הראשון שהתחיל לקבץ מדרשים לספר בראשית. מדרש ויקרא רבה נערך בזמן מאוחר יותר, ומחברו הוסיף דרשות של אמוראים שחיו ארבעה או חמישה דורות אחרי ר' אושעיא. רוב האמוראים הנזכרים בויקרא רבה הם אמוראי ארץ ישראל, שכן המדרש נערך בארץ ישראל. קשה לקבוע בבירור את זמן חיבורו, אך משערים כי הוא נמנה עם המדרשים הקדומים. נראה שכבר בימי רב האי גאון (המאה ה-10) היה המדרש מסודר בשלמותו.
מהדורות
לספר זה חוברו מהדורות שונות. באחדות מופיעים פרשנים שונים, ואחרות ללא פירוש. המהדורות הנפוצות הן:
- מהדורת וילנא תרל"ח, ומהדורות צילום שלה
- מהדורת ברלין תרס"ג, ומהדורות צילום שלה
- מדרש רבה המבואר, הרב אברהם צבי שטינברגר
מהדורות מדעיות
- מרדכי מרגליות, שרידי ויקרא רבה מגניזת מצרים, ירושלים: תש"ך
לקריאה נוספת
- יוסף היינימן, 'פרשיות בויקרא רבה שמקוריותן מפוקפקת', תרביץ, לז, תשכ"ח, עמ' 339-354.
שגיאות פרמטריות בתבנית:זמין ב-JSTOR
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ זיהוי ] חסרים (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה) - הנ"ל, 'אמנות הקומפוזיציה במדרש ויקרא רבה', הספרות, ב, 1971, עמ' 808–825.
- עפרה מאיר, 'מעשה העריכה בבראשית רבה ובויקרא רבה', תעודה, יא, מחקרים במדרשי האגדה, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ו, עמ' 61–90.
- מרדכי מרגליות, 'מבוא, נספחים ומפתחות למדרש ויקרא רבה', בתוך: הנ"ל, ויקרא רבה, ירושלים: תשי"ג.
- מקס קדושין, A Conceptual Commentary on Midrash Leviticus Rabbah מסת"ב 9781586841010
- Ch. Milikowsky and M.Schlueter, 'Vayyiqra Rabba through History', in: Jewish Studies at the Turn of the Twentieth Century, Leiden 1999, pp. 311–321.
8.R. Sarason, The Petihot in Leviticus Rabba, JJS 33, 1982), pp. 557–567.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ויקרא רבה |
- אבינועם ביר, מלאכת העריכה במדרש ויקרא רבה, הרצאה סמינריונית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קיץ תשע"ז.
- ספר מדרש רבה (בראשית, שמות, ויקרא), ניו יורק: 1960 – ספר סרוק באתר Hebrew Books
- חנוך אלבק, מדרש ויקרא רבה, הופיע בתוך ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מארכס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' כה–מג, באתר היברובוקס
- ענת רייזל, ויקרא רבה, באתר "מחלקי המים"
- ויקרא רבה: הטקסט המלא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מדרש רבה לחומש ויקרא, באתר "דעת"
- ויקרא רבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
| מדרש רבה | ||
|---|---|---|
| קובצי מדרש קדומים | בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • רות רבה • קהלת רבה | |
| קבצים מספרות התנחומא | שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה | |
| קבצים אירופים מאוחרים | שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) | |
