יהדות שווייץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהדות שווייץ היא קהילה יהודית באזור שווייץ של היום. כיום יש בשווייץ כ-18,000 יהודים ביותר מ-20 קהילות.

היסטוריה


היהודים הראשונים שהוזכרו בשווייץ היו בעיר בזל בשנת 1213 ולאחר מכן הוזכרו עוד מספר פעמים בתעודות שנמצאו בקנטונים. בשנים 1348-1349 עבר גל פרעות גדול על יהודי שווייץ בעקבות עלילת הרעלת הבארות שבעטיה נגרמה כביכול מגפת הדבר הקטלנית שכונתה "המגפה השחורה". יהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים. 600 יהודי קהילת בזל נכלאו בצריף ונשרפו חיים. לאחר-מכן הוקמו הקהילות מחדש אך גירושים נוספים אירעו גם במהלך המאה ה-15.

בסוף המאה ה-16 כיהן כרב המדינה הרב יונה וייל[1].

במשך השנים הוגבלו היהודים במספרם ובניידותם. ב-1678 החליט בית המחוקקים השווייצרי לרכז את מעט היהודים ששרדו בשווייץ, באזור מצומצם אחד - עמק הנהר סורב, החופף פחות או יותר לאזור קנטון ארגאו שבשווייץ של היום. ב-1776 הוחלט לצמצם עוד יותר את האזור המותר להתיישבות יהודים ונקבעו שתי עיירות בלבד בתוך עמק הנהר סורב, שבהן הותר ליהודים להתיישב - אנדינגן ולנגנאו. בשנת 1797 נאלצה שווייץ להימנע מאפלית היהודים הצרפתים שהיו בתחומה ובעת כיבוש נפוליאון והקמת הרפובליקה ההלווטית קיבלו יהודי המדינה שוויון זכויות שבוטל עם עצמאותה המחודשת של שווייץ.

רק בשנת 1866 קיבלו יהודי שווייץ שוויון זכויות ורשות לשהות בכל חלקי המדינה. בעקבות משאל עם שנערך בשנת 1893 הוחלט בשנה זו על האיסור בשחיטה יהודית כשרה. בשנות ה-30 ארגנו ראשי הקהילות היהודיות בשווייץ מחאה כנגד פרסום "הפרוטוקולים של זקני ציון" בשווייץ. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה שווייץ נייטרלית והגבילה את כניסתם היהודים שנמלטו משאר אזורי אירופה אליה. רק כ-25,000 מהיהודים שביקשו להיכנס למדינה הורשו להיכנס אליה.

ב-1 בינואר 1999 נבחרה רות דרייפוס לנשיאת (וראש ממשלת שווייץ) למשך שנה. בכך הייתה לאישה הראשונה והיהודיה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה אי פעם.

יהדות חרדית בשווייץ

הדלקת מנורת ענק של חנוכה במרכז העיר לוצרן

בציריך קיימת קהילה חרדית בשם "אגודת אחים", שאיגדה את כל בתי הכנסת החרדיים בציריך, מיסודו של הרב מרדכי יעקב ברייש וקהילה יקית בשם "קהל עדת ישורון" (IRGZ) הקיימת מאז 1895 מיסודו של רש"ר הירש. קיימת בציריך קהילה קטנה עצמאית בשם "חברת מחזיקי הדת". חלק מהקהילה משתייך לזרם החסידות, ולחסידות גור וחסידות בעלז יש בתי כנסת עצמאיים, לפי ההערכות מונות הקהילות החרדיות בציריך כ-2400 נפש.

בבזל קיימת קהילה של כמה עשרות משפחות מהזרם הליטאי.

בז'נבה קיימת קהילה קטנה בשם "מחזיקי הדת", קהילה זו מחזיקה גם מערכת כשרות. בלוצרן הייתה קיימת ישיבה ותיקה שהקימה הרב משה סולובייצ'יק (בהתחלה בלוגנו) והתפרסמה בעיקר על שם מחליפו בתפקיד, הרב יצחק דוב קופלמן. הישיבה נחשבה לאחת הישיבות הטובות באירופה ונסגרה בשנת 2015. בלוגנו הייתה קיימת קהילה חרדית ותיקה בראשות האדמו"ר מביאלא שהיה רב הקהילה, אך רוב המשפחות החרדיות עזבו והאדמו"ר עבר להתגורר בישראל.

הקהילות בלוצרן ובלוגנו פועלות בשיתוף פעולה עם מרכזי חב"ד המקומיים.

במונטרה הייתה קהילה וכן ישיבת עץ חיים שלימים עלתה כולה לישראל והייתה לישיבת היכל אליהו.

מרכזי חב״ד בשווייץ

תנועת חב"ד החלה פעולתה בשווייץ בשנת 1982 ונכון להיום נוטלת חלק מרכזי בפעילות היהודית בשווייץ, ובדגש רב על מספר גדול של יהודים שאינם חברים רשמיים בקהילות. סניפים של התנועה ניתן למצוא בציריך, ג׳נבה, לוגנו, בזל, צוג ולוצרן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות שווייץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מובא בהקדמת הספר קרבן נתנאל


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0